המרפאה לשתלים דנטליים

תהליך האבחנה וקביעת תכנית הטיפול

לאחר בדיקה על ידי רופא שיניים במרפאת השיניים במוסדנו או במרפאת שיניים בקהילה, כאשר יש צורך בטיפול כירורגי פרה-שיקומי בלסתות, תבוצע בדיקה במרפאה על ידי כירורג פה ולסתות לצורך קביעת התוכנית הכירורגית הסופית. יש להגיע למרפאה עם צילומי שיניים עדכניים, לרבות הדמיית C.T דנטלי המדגימה בצורה תלת מימדית את צורת הרכס מחוסר השיניים המיועד להשתלה.

בעת קבלה למרפאה תבוצע אנמנזה רפואית הכוללת את מצב הבריאות הכללי, והתלונה העיקרית: "מה מפריע לך בחלל הפה?" ולאחר מכן תבוצע בדיקה קלינית. הבדיקה כוללת הערכה מלאה של האזור המיועד להתקנת שתלים דנטליים לרבות – צורת הרכס מחוסר השיניים, המרחק בין השיניים הסמוכות (אם ישנן), המרחק בין הרכס מחוסר השיניים לשיניים הנגדיות ובריאות החניכיים באזור המיועד להתקנת השתלים. בתום הבדיקה הקלינית תבוצע סקירה של הצילומים הרלוונטיים ובייחוד של הדמיית ה-C.T הדנטלי ותיקבע תכנית הטיפול הכירורגית.

לעיתים רבות לאור חסר בכמות עצם מספקת להתקנת שתלים דנטליים, יש צורך בביצוע פעולות מקדימות להתקנת השתל כגון השתלת עצם או הרמת רצפת הסינוס המקסילרי. במרפאה לכירורגיה שיקומית מבוצעות כל הפעולות הנ"ל ע"י רופאים מומחים לכירורגית פה, פנים ולסתות, בשימוש בטכנולוגיות ובחומרים חדישים ואיכותיים.

הרדמה

לרוב טיפולים כירורגיים בחלל הפה מבוצעים תחת הרדמה מקומית במרפאה לכירורגית פה, פנים ולסתות. במקרים בהם יש צורך בטיפול כירורגי נרחב או במקרים של חרדה מהטיפול, ניתן לשקול ביצוע הטיפול תחת הרדמה כללית (בתוספת תשלום).

על שתל דנטלי

שתל דנטלי הוא "בורג" עשוי טיטניום המוחדר לעצם הלסת ומשמש כעמוד תווך לכתר המונח על גביו. שתל דנטלי מבוצע באזור מחוסר שיניים ומשלים את השיניים החסרות. ניתן להתקין שתלים בלסת העליונה ובלסת התחתונה.

הצלחת הטיפול לשיקום הפה ע"ג שתלים דנטליים תלויה בראש ובראשונה בכמות ואיכות העצם התומכת בשתל. גובה העצם הדרוש לצורך תמיכה בשתל הדנטלי, נע בד"כ בין 8-13 מ"מ, ותלוי במספר גורמים: הלסת בה ימוקם השתל - לסת עליונה או לסת תחתונה, מיקום השתל בלסת - אזור קדמי או אחורי בלסת, איכות העצם התומכת בשתל באזור ההשתלה.

ככלל, אובדן שיניים בלסת מוביל לספיגה של עצם הלסת כחלק מתהליך הריפוי התקין. ספיגת העצם נמשכת לאורך זמן כל עוד אין שתל באזור חסר השן. ספיגת העצם מתרחשת גם במימד הרוחבי וגם במימד האורכי של רכס הלסת, ולכן לעיתים רבות, טרם התקנת השתל יש צורך בפעולות מקדימות כגון השתלת עצם או הרמה של רצפת הסינוס המקסילרי טרם התקנת השתל או יחד עם התקנת השתל.

התקנת השתל

התקנת השתלים הדנטליים לרוב מבוצעת תחת הרדמה מקומית במרפאה. לצורך ביצוע הפעולה, מבוצע חתך בחניכיים וחשיפה של עצם הלסת, לאחריה מבוצע קידוח מבוקר בעצם המאפשר את הברגת השתל אל עצם הלסת. בתום הפעולה השתל לרוב יכוסה חזרה בחניכיים ויבוצעו תפרים לסגירת החניכיים. בתום הפעולה יש להמתין לריפוי של האתר הניתוחי ולחיבור השתל הדנטלי לעצם. בשתלים שבוצעו בלסת התחתונה יש להמתין לריפוי כ- 3 חודשים, בשתלים שבוצעו בלסת העליונה יש להמתין כ- 6 חודשים. אם בוצעה השתלת עצם או הרמת רצפת הסינוס המקסילרי במקביל לביצוע השתלים, משך הריפוי יכול להימשך עוד מספר חודשים.

ההוראות לאחר התקנת שתל דנטלי:

ההוראות לאחר התקנת שתל דנטלי:

• יש להימנע מאכילה למשך כשעתיים, ניתן לשתות מים קרים.
• במהלך 24 שעות מביצוע הפעולה יש להימנע מצחצוח שיניים, משטיפת הפה ומיריקה (יש לבלוע את כל הרוק גם אם הוא רוק דמי) – פעולות אלו עלולות לגרום לדימום מהאתר הניתוחי.
• במהלך 24 שעות מביצוע הפעולה יש לאכול מאכלים רכים וקרים בלבד כגון מעדנים, גבינות, גלידה. יש להימנע מאכילת מאכלים קשים וחמים אשר עלולים לגרום לדימום מהאתר הניתוחי. לאחר 24 שעות ניתן לחזור בהדרגה לאכילה רגילה.
• במהלך 24 שעות מביצוע הפעולה יש להימנע מעישון. עישון עלול לגרום לדימום מהאתר הניתוחי.
• לאחר 24 שעות יש להתחיל לבצע שטיפות פה עם קורסודיל/תרודנט פעמיים ביום למשך שבוע. יש לבצע את השטיפות לאחר צחצוח שיניים ולהימנע מאכילה, שתיה ועישון כשעה לאחר שטיפת הפה.
• התפרים בדרך כלל נמסים מעצמם תוך כ-3 שבועות, אם קיימת אי-נוחות מקומית ניתן להסירם כשבוע לאחר הפעולה אצל הרופא המטפל או במרפאתנו בתיאום מראש.
• אם קיבלת מרשם לאנטיביוטיקה או משככי כאב יש ליטול אותם ע"פ הוראות הרופא בלבד. אין ליטול אנטיביוטיקה ללא מרשם רופא או ללא התייעצות עם הרופא. 

אי הקפדה על כל ההוראות עלולה לגרום לסיבוכים רפואיים ולאי הצלחת הטיפול.

מהן תופעות הלוואי הצפויות לאחר התקנת שתל דנטלי?

• לאחר הפעולה עלול להתפתח דימום באתר הניתוחי, במקרה של דימום יש לקחת פד גזה, להניחו על האתר ולנשוך במשך כ-20 דקות. אם הדימום אינו חולף לאחר 20 דקות יש לפנות מיד למרפאה או לרופא המטפל.
• לאחר הפעולה עלולה להתפתח נפיחות בפנים, נפיחות זו מתגברת בהדרגה במשך כשלושה ימים ולאחר מכן מתחילה לרדת. במידה שיש נפיחות חמורה המתפשטת לכיוון העין או הצוואר, מלווה בחום מעל 38, קושי בפתיחת הפה, קושי בבליעה או בנשימה יש ליצור קשר מיד עם הרופא המטפל או לפנות למיון. 
• בימים הראשונים לאחר הפעולה יתכן קושי בפתיחה מלאה של הפה ובאכילה, אלו צפויים לחלוף לאחר מספר ימים. במידה שאינם חולפים יש לפנות מיד למרפאה.

ניתוח להרמת רצפת הסינוס המקסילרי

מהו הסינוס המקסילרי?

מערות האף הן קבוצה של חללי אוויר בשלד הפנים המקיפים את חלל האף. הסינוס המקסילרי הינו חלל האוויר הגדול מכל חללי האוויר המקיפים את האף. הוא ממוקם בלסת העליונה באזור האחורי בשני צדי הלסת העליונה. חלל האוויר מצופה בשכבה דקה הנקראת רירית הסינוס. שורשי השיניים הטוחנות והמלתעות ממוקמות בסמיכות לרצפת חלל הסינוס המקסילרי ולעיתים אף חודרים לחלל הסינוס.

מדוע מבצעים ניתוח הרמת רצפת הסינוס המקסילרי?

הצלחת הטיפול לשיקום הפה ע"ג שתלים דנטליים תלויה בראש ובראשונה בכמות ואיכות העצם התומכת בשתל.  גובה העצם הדרוש לצורך תמיכה בשתל הדנטלי, נע בד"כ בין 8-13 מ"מ, ותלוי במספר גורמים - הלסת בה ימוקם השתל - לסת עליונה או לסת תחתונה, מיקום השתל בלסת - אזור קדמי או אחורי בלסת, איכות העצם התומכת בשתל באזור ההשתלה. 

ככלל, אובדן שיניים בלסת מוביל לספיגה של עצם הלסת כחלק מתהליך הריפוי התקין. ספיגת העצם נמשכת לאורך זמן כל עוד אין שתל באזור חסר השן. ספיגת העצם מתרחשת גם במימד הרוחבי וגם במימד האורכי של רכס הלסת. באזור אחורי של הלסת העליונה, ספיגת העצם גורמת להקטנת המרחק בין קצה רכס הלסת לרצפת חלל הסינוס המקסילרי. במקרים אלו, שיש חסר בגובה הרכס אשר אינו מאפשר התקנת שתל, יש צורך בביצוע ניתוח להרמת רצפת הסינוס המקסילרי. 
פעולה זו מסייעת בהגדלת נפח העצם שתתמוך בשתל העתידי, ולפיכך מגדילה את סיכויי הצלחת השיקום.