ריאות ואלרגיה - מעבדה

אבחון מחלות ריאה על רקע תעסוקתי

המעבדה מספקת שירות ייחודי לבחינת קיומו של קשר סיבתי בין מחלות לבין רקע תעסוקתי.
הבדיקות המתבצעות:

אפיון חלקיקי אבק מזיק בגוף

באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני סורק, ניתן להוכיח נוכחות של סיליקה ומתכות נוספות בתוך הריאות.
את הדגימות לבדיקה ניתן להפיק באופנים שונים:
רקמת ביופסיה ריאתית - מופקת בהליך של ברונכוסקופיה.
רקמת ביופסיית קשריות ריאתיות - מופקת בהליך של ברונכוסקופיה.
דגימת כיח מגורה - מופקת באופן שאיננו חודרני.

בדיקה לאיתור אסתמה תעסוקתית
אסתמה תעסוקתית על רקע תגובה אימונית מאופיינת בתקופה לטנטית (רדומה), שבה יש חשיפה לחומר, ללא הופעת תסמינים. באסתמה תעסוקתית, התסמינים מופיעים בסמוך לחשיפה אל גירוי וכתוצאה מחשיפה אליו. 

חשוב להבחין בין אסתמה תעסוקתית לבין אסתמה שאינה תעסוקתית, שבה הסימפטומים הופכים לתכופים יותר בעקבות חשיפה לחומרים מגרים (טריגרים). במצב השני תסמיני האסתמה ניכרים גם ללא חשיפה תעסוקתית, אבל החשיפה התעסוקתית מחמירה את המחלה הבסיסית.

בכדי לאבחן אסטמה תעסוקתית, מבוצעת במעבדתנו בדיקת כיח מגורה לאפיון התאים החיסוניים. בנוסף לבדיקה זו יש לבצע בדיקת תגר מטכולין.

• את הבדיקות הללו יש לבצע פעמיים. 
• אחת מהפעמים תתתקיים מייד בתום שבועיים של עבודה עם חשיפה לחומרים. 
• הפעם הנוספת תתקיים מייד בתום שבועיים רצופים ללא חשיפה לחומרים.
• על סמך הבדלים בתוצאות הבדיקות בין שתי הפעמים, ניתן להסיק לגבי תגובתיות דרכי הנשימה לחומרים ממקום העבודה.

 

בדיקת רגישות לבריליום - BeLPT

בריליום היא מתכת נפוצה בטבע, קלת משקל, קשה, בעלת הולכה חשמלית טובה, אינה יוצרת שדה מגנטי ויציבה בשינויי טמפרטורה קיצוניים. שילוב המאפיינים הללו הופכים את הבריליום למתכת נוחה מאוד לשימוש, ועל כן היא אומצה בתעשיות שפותחו במהלך המאה ה-20: תעשיות האלקטרוניקה, תעשיות עיבוד מתכות בצורה טהורה או ביחד עם אלומיניום ונחושת, תעשיות קרמיקה, טכנאות שיניים, תעשיות גרעיניות, תעשיה אווירית, מיצוי מתכות, תעשיות פלואורסנטים ושבבים אלקטרוניים.

חשיפה לבריליום עשויה לעורר בגוף רגישות כלפיו. 

הרגישות לבריליום עשויה להתפתח למחלת הבריליום הכרונית, בריליוזיס. מחלה זו תופיע ב-1% עד 16% מחברי וחברות הצוותים החשופים לבריליום בעבודתם, בתלות בתעשיה המסויימת בה הינם מועסקים. זזוהי תסמונת סיסטמית, הנגרמת עקב שאיפה של אדי מלחי הבריליום לתוך דרכי הנשימה. בנוסף, ידוע שקיים קשר גנטי למחלת הבריליוזיס (40% מהאוכלוסיה הכללית הם בעלי גן הנמצא קשור לרגישות יתר לפיתוח מחלת הבריליוזיס).

בשל דמיון גדול בין התסמינים האופייניים בסרקואידוזיס לבין אלו האופייניים בבריליוזיס, בהינתן חשיפה ידועה לבריליום, יש להבדיל בין שתי המחלות באמצעות בדיקת BeLPT. הטיפול וההמלצות הרפואיות יגזרו מהאבחנה המדויקת.

 

בדיקת BeLPT היא בדיקת דם שבה התאים החיסוניים נחשפים במבחנה לבריליום ונבחנת תגובתם אליו. כאשר התאים החיסוניים מתחלקים בקצב מהיר יותר בנוכחות הבריליום מאשר בלעדיו, מתקבלת תוצאה חיובית בבדיקת רגישות לבריליום. בנוסף לכך נאספים ממצאים מצילום ריאות, מתפקודי ריאות ומהרקמה עצמה, ועל סמך כל אלו ניתן לאבחן או לשלול רגישות לבריליום ואף בריליוזיס.

בדיקת BeLPT הינה בדיקה יחודית הנעשית באופן בלעדי במעבדתנו, אשר הוכרה במשרד הבריאות כמרכז ארצי.

 

בדיקת רגישות למתכות - MELISA

בדיקה המודדת תגובה פרוליפרטיבית של לימפוטיצים מדם פריפרי למתכות שונות. תגובה חיובית היא הוכחה לחשיפה לאותן מתכות.

אבק מזיק מכיל מתכות רבות וכאשר הוא נשאף לריאות, הוא יכול לגרום למגוון רחב של מחלות עם פגיעה בתפקוד הריאתי.

בדיקת MELISA, יחד עם אנמנזה תעסוקתית, מדדים קליניים, תפקודיים והדמייתיים יכולה להיות לעזר לאבחון קשר סיבתי בין חשיפה בעבודה לבין מחלה.

הבדיקה מתאימה גם בבירורים לקראת או בעקבות שתלים אורתופדיים ודנטליים.

בדיקת MELISA הינה ייחודית ומעבדתנו היא היחידה בארץ המורשית לבצעה.

 

לרשימת המתכות המלאה

למידע נוסף על הבדיקות באתר MELISA

בדיקות לאיתור מחלות דלקתיות של דרכי הנשימה

דלקת היא פעולת נגד של מערכת החיסון, כנגד כל גוף פיזי או כימי זר, או גורם מזהם אשר פלש אל תוך הגוף. האיבר שבו מתעוררת הדלקת, מושפע ממנה. כך למשל אסתמה. זוהי מחלקה דלקתית של דרכי האוויר המאופיינת בתגובתיות יתר של דרכי האוויר לגירויים שונים.

במעבדתנו מתבצעת בדיקת כיח מגורה (Induced sputum), במסגרתה מופקת דגימת כיח מגורה באופן שאיננו פולשני ואינו כואב. מקור הדגימה באזורים עמוקים יחסית בעץ הסמפונות, ובמעבדתנו מאופיינים התאים החיסוניים שבדגימה, באופן שיכול לחשוף מצבים דלקתיים שונים החלים למשל באסתמה במחלות אינטרסטיציאליות, אבחון שיעול כרוני.

• אבחנה של אסתמה, רגישות יתר של דרכי הנשימה.
• במחלות אינטרסטיציאליות של הריאה - בדיקת כיח מגורה יכולה להחליף ברונכוסקופיה פיברואופטית (פעולה פולשנית) במקרים שאין אפשרות לביצוע ביופסיה ריאתית.
• במחלות תעסוקתיות - לזיהוי חשיפה לאבק מזיק כגון סיליקה, אסבסט או מתכות קשות.
• אבחון של זיהום פטרייתי בדרכי הנשימה הגורם למחלה דמויית אסתמה קשה, אשר לא מגיבה לטיפול המקובל.

בדיקות שחפת

• בדיקת QuantiFeron לזיהוי שחפת חבויה.
  כרבע מאוכלוסיית העולם נושא שחפת חבויה. מתוכו, כ-5% עד 10% יפתחו שחפת פעילה. אי לכך, לאבחון המדויק ולטיפול הנכון חשיבות מירבית בשליטה על התפשטות המחלה.
  
  זיהוי נשאות מתנהל לרוב באמצעות מבחן עורי (תבחין טוברקולין, Mantoux). המבחן העורי זול וזמין, אולם טומן בחובו מספר בעיות עקרוניות הגורמות לעיתים לתוצאה מוטעית, כשהעיקרית ביניהן היא זיהוי נוכחותו של חיידק בשל קבלת חיסון לשחפת (BCG) בעבר. הרגישות הנמוכה של המבחן העורי היא בעייתית במיוחד בטיפול באוכלוסייה ישראלית שנולדה לפני 1981 ובקרב בני ובנות העליה מבריה"מ לשעבר, שרובם ככולם חוסנו בעבר. בנוסף, נרשמת רגישות נמוכה של התבחין העורי בהנתן דיכוי חיסוני, תחלואה ב- AIDS, שחפת פעילה או תת תזונה.
  
  רשות המזון והתרופות (FDA) אישרה שתי בדיקות שנסמכות על מידת הפרשת הציטוקים אינטרפרון גמא מהתאים החיסוניים של הנבדק.ת בתגובה לשחפת.
  אלו הן בדיקות מסוג (IGRA (Interferon Gamma Releasing Assays.
  במעבדתנו מבוצעת בדיקת Quantiferon-TB Gold Plus (QFT-Plus). זוהי בדיקת דם מסוג IGRA, בעלת רגישות גבוהה יותר לאנטיגן של חיידקי השחפת, לעומת המבחן העורי. על סמך הבדיקה הזו ניתן לקבוע את הצורך בטיפול מניעתי ארוך ולמנוע קבלת טיפול אנטיביוטי שלא לצורך. במסגרת הבדיקה, נבדקת במבחנה רמת הפרשת אינטרפרון גמא מתאי הדם של הנבדק.ת כתוצאה מהדגרת התאים עם אנטיגנים של חיידק השחפת. הבדיקה היא אנזימתית והתוצאה נמדדת לפי עוצמת הצבע המתקבל. התוצאה מתקבלת כערך חיובי/שלילי ויכולה לסייע לאבחן האם יש נשאות של חיידק השחפת (שלילי /חיובי לגילוי שחפת חבויה).
  
  
  
• בדיקת Adenosine deaminase (ADA)
  בבדיקה זו נבדקת נוכחות האנזים adenosine deaminase בנוזלי גוף שונים (פלאורלי, פריטונאלי, פריקרדיאלי, בטני, CSF), וזאת לצורך אבחון מחלת השחפת באזור ממנו נלקח הנוזל- כך למשל בקרומי הצדר של הריאה (pleura). הבדיקה משמשת לאבחון מחלת שחפת חוץ ריאתית פעילה, כאשר לא ניתן לאבחן את המחלה באמצעים הקליניים והמעבדתיים המקובלים. האנזים נמצא באופן טבעי ונרחב ברקמות תאים הומניות, וכמותו עולה בעקבות גידולים, צהבת וירלית, שחמת הכבד ושחפת.

בדיקות אימונולוגיות

מערכת החיסון שלו כוללת נוגדנים מסוגים שונים, בינהם נוגדני IgE הקשורים בתגובות אלרגיות וכמותם מעידה על מצב תאי החיסון המפרישים אותם והמושפעים מהם.

 

• Specific IgE

לצורך איתור הגורם לתגובה אלרגית, לרוב נבחנת תגובה עורית לאותו הגורם החשוד. במקרים מסויימים לא ניתן להסתפק בבדיקה זו, בין אם מפאת גיל הנבדק.ת ומימדי הגוף המצומצמים, או מפאת חשש מפני תגובה עצמתית מדי בטסט העורי, או כשאין התאמה בין תוצאת המבחן העורי לתלונות המדווחות. במצב כזה נלקחת דגימת דם ובמבחנה מזוהה החלק הייחודי לאלרגן מסוים בתוך נוגדן ה- IgE. במבחן זה, חלל הבדיקה כולל את האלרגן החשוד ואליו החלל מוכנסת דגימת הדם. הנוגדנים אשר בנסיוב הנבדק, נקשרים לאלרגנים ליצירת קומפלקס. זיהוי הקומפלקסים נעשה על-ידי ריאקציה אנזימטית קולורימטרית. עוצמת הצבע מצויה ביחס ישיר לכמות הנוגדנים אשר היו בנסיוב הנבדק. 

מה ניתן לאתר באמצעות בדיקות אלו?

• רגישות לאלרגנים הנשאפים לדרכי הנשימה, כגון: אבק בית, עובש, אבקת פרחים, חתולים, כלבים, חרקים ועוד.
• רגישות לאלרגנים שמקורם במזון כגון חלב, ביצים, דגנים, פירות ועוד.
• רגישות לעקיצות חרקים

לרשימת האלרגנים המלאה >

 

•  Total IgE

סך ה-IgE בסרום מעיד על מצבים גופניים שונים - למשל זיהום פרזיטרי, הפרעה או ממאירות חיסונית.
כמותו תורמת לאבחון, מאפשרת הגעה לפרוגנוזה ומשקפת את האפקטיביות של הטיפולים.

   

• Tryptase

Tryptase הינו אנזים המיוצר ומאוחסן בגרנולות של תאי מאסט ובמידה פחותה מכך בתאי באזופילים, ומופרש אל סביבתו בעיקר כאשר תאים אלו מופעלים.

רמות טריפטאז בדם מעידות על שפעול תאי מאסט ולכן כמות הטריפטאז היא סמן המאפשר לזהות מצבים חיסוניים שונים ולנהל את הטיפול בהם- מאסטוציטוזיס, שפעול תאי מאסט ושוק אנאפילקטי.

זוהי בדיקת דם המתבצעת במבחנה. 

מאסטוציטוזיס הינה מחלה נדירה שנגרמת ע"י מוטציה סומטית, ושבה מספר תאי המאסט ומידת הפעילות שלהם מוגברים. יתכנו סימפטומים שונים, כולם או חלקם, ובינהם:

• - אנאפילקסיס
• - הפרעות במערכת העיכול ובמעי - שלשול, כאבי בטן, הקאה, בעיות ספיגה ועוד.
• - הפרעות נוירופסיכיאטריות- דכאון, ישנוניות, עצבנות ועוד.
• - הפרעות שלד ובשרירים- כאבים, גם דמויי פיברומיאלגיה.
• - פגיעה בצפיפות העצם- אוסטאופניה ואוסטאופרוזיס.
• - הפרעות המטולוגיות- אנמיה קלה עד בינונית, אאוזינופיליה.

חלק מהסימפטומים הללו רווחים, והם משותפים לאבחנות רבות אחרות, ועל כן יש לבחון את האפשרות של מאסטוציטוזיס כהסבר עבורם. זוהי אבחנה שבצידה טיפול מתאים.

אבחון מאסטוציטוזיס מסתמך על שילוב תוצאות בבדיקות דם יחד עם ממצאים מבירורים פולשניים

בדיקות מעבדה

לצפייה בבדיקות המעבדה  יש בדיקות מעבדה ולאתר את הבדיקות הרלוונטיות בעזרת סינון לפי שם המעבדה - 'ריאות ואלרגיה', לגלול מטה ולבחור בבדיקה הרלוונטית לקבלת מידע מורחב אודותיה.

רשיון מעבדה

רישון משרד הבראיות למעבדה  >