במקרים של כשל כלייתי, ישנה הצטברות של פסולת רעילה בגוף; ייתכנו עליה בלחץ הדם, הצטברות עודפי נוזלים בגוף ויצור לא מספיק של תאי דם אדומים. במצב זה, יש צורך בטיפול שיחליף את הפעולה של הכליות הכושלות. הטיפולים המוצעים כיום לאי-ספיקת כליות כרונית, הם השתלת כליה או דיאליזה.
מהי דיאליזה?
דיאליזה היא שיטה לסילוק חומרי פסולת או רעלים מן הדם, כמו גם עודף נוזלים בחולים שכליותיהם אינן מתפקדות. קיימים שני סוגים של טיפולי דיאליזה:
צוות רפואי
תסמינים לירידה בתפקוד הכליות
- ירידה בתיאבון ובמשקל
- בחילות והקאות
- הפרעות במאזן המלחים בגוף
- גרד
- צבירת נוזלים
- קשיי נשימה
- כאבים ממקור עצבי ברגליים
יחידת הדיאליזה
טיפול מותאם במיוחד לכל מטופל
אופי הטיפול מחייב את המטופלים לבלות שעות רבות ביחידה, ולכן הצוות הרפואי משתדל להיות קשוב ולתת מענה גם לסוגיות בריאותיות שאינן קשורות ישירות למחלת הכליה, במטרה לחסוך למטופל זמן וטלטלה. על-מנת לחזק את הקשר של המטופל ליחידה, זוכים המטופלים ליחס אישי וחם, כאשר לכל מטופל מוצמדת אחות אישית, שאחראית עליו ומלווה אותו במהלך הטיפולים. כל אחות ביחידה אחראית על כ-7 מטופלים. האחות אחראית למעקב אחר רצף הטיפול ולמתן מענה לשאלות המטופל. לכל מטופל רופא האחראי על הטיפול בו, העוקב אחר בעיות רפואיות שמתגלעות ומכוון את הטיפול התרופתי בהתאם.
שיתופי פעולה בין-מחלקתיים וצוות רב-מקצועי
המחלקה הנפרולוגית עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם יחידת ההשתלות, ומחלקות נוספות בבית החולים.
לצורך ביצוע המודיאליזה, נדרש הליך ניתוחי ליצירת גישה לביצוע הדיאליזה, הנקרא Blood Access, או פיסטולה. מטרת הניתוח היא לבנות ולחזק את כלי הדם ביד, על מנת לאפשר את ביצוע הטיפול. הניתוח מתבצע במחלקה לכירורגית כלי דם. המעקב אחר הפיסטולה מתבצע על ידי הנפרולוגים, כירורג כלי דם ובמידה שיש צורך בהליכים צנתוריים לשימור כלי הדם, גם על ידי המכון לרדיולוגיה פולשנית.
אמנם מרבית טיפולי הדיאליזה מתבצעים דרך כלי הדם בזרוע, אולם ישנם מצבים בהם הטיפול ניתן דרך צנתר בווריד מרכזי, וזאת כאשר כלי הדם בזרוע אינם מפותחים מספיק ואינם מאפשרים את יצירת הגישה לדיאליזה, או במקרים בהם נדרש להתחיל בביצוע דיאליזה באופן דחוף. החדרת צנתרים אלו מתבצעת במכון לרדיולוגיה פולשנית.