מדוע מבוצעת הפעולה?
אחת המחלות הנפוצות ביותר של עמוד השדרה (המופיעה אצל כ-6% מהנערים והנערות בישראל) היא עקמת (סקוליוזיס, בלעז: scoliosis): זהו ליקוי יציבה בעמוד השדרה שמתבטא בסטייה של עמוד השדרה (מצד לצד) תוך קבלת צורת האותיות S או C במקום קו ישר (ניתן לראות זאת בצילום רנטגן פשוט במבט מקדימה). במקרה של עקמת ייתכן שהכתפיים או המותניים יראו לא שווים בשל סיבוב של חלק מעצמות השדרה לאחד הצדדים.
לעתים המחלה מתפתחת במקביל למחלות אחרות כגון מחלות שריר, מחלות עצביות (שיתוק מוחין או אי סגירת עמוד השדרה בתקופה העוברית), טראומה והתפתחות של א-סימטריה בחושים (לדוגמא: חוסר איזון בשמיעה בין האוזן הימנית לשמאלית, חוסר איזון בראייה).
ישנה נטייה להחמרת המחלה במהלך תקופת הגדילה המואצת בגיל ההתבגרות והיא נפוצה יותר בקרב נשים. עקמת לא מטופלת עלולה להוביל לחוסר סימטריה בולטת ואף התפתחות בלתי שוויונית של שרירים בשני צידי הגוף, כאבי גב ולעתים נדירות גם להפרעה בהולכה העצבית.
עקמת מסווגת ל-3 דרגות חומרה: עקמת מתונה – מתחת ל- 20 מעלות; עקמת בינונית – בין 25 ל-40 מעלות; ועקמת חמורה – קרוב ל-40 מעלות או יותר מכך.
הטיפול בעקמת מותאם לדרגת החומרה שלה, כאשר במקרים קלים מאוד בדרך כלל נדרש מעקב בלבד, ואילו במקרים קלים פחות, מומלץ על שימוש במחוכים, העשויים למנוע את החמרתה בהמשך הגדילה;
במקרים חמורים יותר, כאשר העקמת התגלתה בגיל מוקדם (ויש לה פוטנציאל החמרה גדול), במקרה שהיא גורמת לכאבי גב קשים או כאשר היא מפריעה בביצוע פעולות בסיסיות ויומיומית (כמו ישיבה), בדרך כלל מומלץ על ביצוע ניתוח לאיחוי חוליות עמוד השדרה. יש לציין שמרבית הניתוחים מבוצעים למטרות קוסמטיות בלבד.
בניתוח לאיחוי עצמות עמוד השדרה, יחוברו יחד באופן בלתי הפיך באמצעות שתלי עצם ולוחיות וברגיי מתכת, שתיים או יותר מחוליות עמוד השדרה כך שלא תתאפשר יותר תנועה ביניהן. במרבית המקרים ניתוח האיחוי מבוצע יחד עם ניתוחים נוספים באזור.
מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
ניתוח לאיחוי חוליות עמוד השדרה בדרך כלל צפוי להעלים את התסמינים שהביאו את המטופל לבצע אותו – או לכל הפחות להביא להקלה משמעותית שלהם. לאחר הניתוח האזור המאוחה של עמוד השדרה לא ינוע יותר בנפרד, לכן אזורי עמוד השדרה שמעל ומתחת לאזור המאוחה עלולים לסבול מלחץ כאשר יש תנועה בעמוד השדרה ולהוות מוקד בעיה בעתיד. הסיכוי לבעיות עתידיות אף גובר כאשר מבוצעים כמה סוגי ניתוחי גב בו זמנית. בכל מקרה, המנותחים נמצאים בסיכון גבוה לסבול מבעיות גב בעתיד.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
לאחר מתן הרדמה (לרוב מלאה אך לעיתים תתכן גם אזורית), ישנן כמה אפשרויות לביצוע הניתוח:
- המנותח שוכב על בטנו על מיטה מיוחדת כשפניו כלפי מטה. המנתח יבצע חתך בצוואר או בגב מעל אזור עמוד השדרה הפגוע (במקרה של טיפול בעקמת לרוב לאורך כל הגב). המנתח יפריד שרירים ורקמות באזור ויסיט אותן הצידה על מנת לחשוף את עמוד השדרה.
- טכניקה אחרת לביצוע הניתוח, מבוצעת כאשר המנותח שוכב על גבו או על צידו. במקרה כזה מבצע המנתח חתך בצד הבטן, ולאחר מכן ישתמש בכלים מיוחדים לצורך הפרדה עדינה והחזקה מוסטת של רקמות רכות וכלי דם על מנת לאפשר די מרווח עבודה.
- המנותח שוכב על גבו והמנתח יבצע חתך מקדמת הצוואר לכיוון צידו. לעיתים דרש ניתוח עמוד שדרה נוסף לתיקון הבעיה כגון דיסקטומיה, למינקטומיה או פורמינוטומיה ואז הוא מבוצע תחילה. בהמשך ישתמש המנתח בשתל (לרוב עצם מתרומה עצמית) על מנת להחזיק (לאחות) את העצמות יחדיו לצמיתות.
קיימות מספר דרכים לאיחוי חוליות עמוד שדרה: רצועות של שתל עצם המונחות מעל החלק האחורי של עמוד השדרה, שתלי עצם המונחים בין החוליות או סלים מיוחדים הארוזים בחומר של שתלי עצם המונחים בין החוליות. העצם המושתלת עשויה להילקח על ידי המנתח ברוב המקרים מאזור אחר בגוף, לרוב מאזור עצם האגן (אז הוא יבצע חתך קטן מעל הירך על מנת לקחת חלקת עצם), לעיתים מבנק עצמות או שיעשה שימוש בעצם מלאכותית לעיתים נדירות.
בהמשך יעגן המנתח את השתל/ים באמצעות לוחיות או ברגים לצורך מניעת תזוזה עד אשר האיחוי יחלים. לרוב לא יוצאו המוטות מכיוון שזה ידרוש ניתוח נוסף. בסיום הניתוח המנתח יתפור ויחבוש את החתך. ניתוח לאיחוי חוליות הגב הוא הטיפול הניתוחי השכיח ביותר לתיקון ושיפור עקמת. מטרת הניתוח היא איחוי של מספר חוליות בגב באזור שגורם את העקמת.
קיימת גם אפשרות לבצע את הניתוח בגישה זעיר-פולשנית, במקרים של הניתוח באזור הגב התחתון (lumbar), אז יבוצעו חתכים קטנים יותר וההחלמה תהיה מהירה וקלה יותר עם פחות נזק לרקמות באזור. במקרה זה תתאפשר גישה לאזור הבעייתי דרך הבטן, הגב או הצד או בשילוב של כמה מהם.
המנתח יבצע כמה חתכים קטנים באורך של כ-1 ס"מ, ויחדיר דרך אחד מהם מצלמה זעירה עם סיבים אופטיים המשדרת את צילומי הניתוח על מסך בחדר הניתוחים. בכדי לבצע איחוי עם מוטות או ברגים דרך הגב, יבצע המנתח כמה חתכים באורך 1 עד 3 ס"מ, דרכם יחדיר צינורות מיוחדים מפסקים בגדלים הולכים ועולים כדי לסייע בהפרדת השרירים. בהמשך, יעגן את המקלות והברגים דרך הצינורות המפסקים. לעיתים ישתמש המנתח במיקרוסקופ על מנת להיטיב את התצפית על האזור המנותח. בסיום הניתוח המנתח יוציא את כלי הניתוח והצינורות המפסקים, יתפור ויחבוש את החתך.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
הרדמה מלאה / אזורית.
בהרדמה אזורית (אפידורלית או ספינאלית), המטופל נשאר בהכרה מלאה לאורך כל ההליך. חומרים מאלחשים ונוגדי כאב המוזרקים אל הגב, דרך חוליות עמוד השדרה, גורמים לכך שהמטופל לא לחוש כל כאב מאזור מתן ההרדמה ומטה. ובנוסך יינתנו חומרי הרגעה המעודדים הרדמות בזמן הניתוח.
במידה והניתוח נערך בהרדמה מלאה, משמעות הדבר: במשך כל זמן הניתוח המטופל איננו חש כאב, ומרדים מומחה מנטר את מצבו הגופני בכל רגע ורגע, כדי לוודא שהוא ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים, והוא אינו חש דבר ממהלך הניתוח.
ההרדמה ניתנת לרוב באמצעות זריקה, שמוחדרת אל שקית האינפוזיה של המטופל. כמה עשרות שניות לאחריה המטופל חווה תחושה של ערפול הכרה, ולאחר מכן שוקע בשינה. לאחר שמסתיים החלק הכירורגי של הניתוח ואחרי שרופא מומחה תופר את אזור החתך, מעיר המרדים את המטופל, באמצעות הפסקת מתן חומרי האילחוש. אחרי ההתעוררות מועבר המנותח אל מחלקת ההתאוששות כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח.
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
כ- 1 עד 4 שעות
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוח לאיחוי חוליות עמוד השדרה איננו חף מסיכונים ומסיבוכים, שחשוב מאוד להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצוע הניתוח. כדי להפחית אותם ככל הניתן, חשוב לתת לרופא המנתח ולרופא המרדים את מקסימום האינפורמציה הרפואית והאישית על המטופל – כך שהם יידעו להתאים לו את הטיפול המיטבי ולשים לב במיוחד לנקודות רגישות ובעייתיות אצלו.
סיכוני הניתוח כוללים זיהום, דימום, פגיעה באברים סמוכים, בעיות במתן שתן, הגברה או צמצום פעולת מעיים, התקף לב, שבץ, קרישי דם, פגיעה עצבית (במקרים נדירים מאוד יתכן שיתוק גפיים כתוצאה מפגיעה בחוט השדרה), התפרקות/ שבירה של מערכת המוטות והברגים, כשלון באיחוי החוליות, דלף של נוזל השדרה והמשך התפתחות העקמת לאחר הניתוח. סיבוכים אלו עלולים לגרום כאב ולהאריך את משך ההחלמה.
סיכוני ההרדמה כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בערכי לחץ הדם והדופק ונזק לשיניים או למיתרי הקול כתוצאה מהחדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה, אולם סיכון זה אינו קיים אצל מטופל שכבר עבר ניתוח בהרדמה כללית.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
- סיכום רפואי מרופא המשפחה המטפל, הכולל אבחנות ותרופות שאת/ה לוקח/ת.
- בדיקות דם: ספירה וביוכימיה ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה.
- מעל גיל 40 חובה להביא א.ק.ג
- אם הינך מעשן/ת שנים רבות או עם מחלות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60 - יש להצטייד גם בצילום חזה ו-א.ק.ג.
- יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולה לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
- כל מסמך רפואי רלוונטי אחר.
- שבוע לפני הניתוח יש להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין). חשוב מאוד להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי צורך בתחליפים.
- ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני תחילתו. טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי, ומומלץ להימנע מלעיסת מסטיק ומעישון (או לחילופין, להפחית את מספר הסיגריות, ככל שניתן).
- אם יש למטופל שערות באזור הניתוח – הן תגולחנה על ידי איש צוות של בית החולים. מומלץ להתקלח לאחר מכן. ממש לפני הניתוח יחובר המטופל לאינפוזיה, ואליה יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה, שיסייעו לו להפחית תחושות של חרדה.
מה יקרה אחרי הניתוח?
לאחר סיום ההליך הכירורגי שוהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. לאחר מכן הוא מועבר למחלקה. משככי כאב יינתנו בהתאמה על פי הצורך. יתכן והמטופל יחובר לקטטר שתן במהלך הניתוח עד יום לאחריו. השפעת ההרדמה פגה לאחר כ 24 שעות. השפעת ההרדמה אזורית אם בוצעה, חולפת כעבור מספר שעות. לעיתים המנותח לא יהיה מסוגל לאכול למשך יומיים עד שלושה ולכן יהיה מחובר לצינור הזנה.
כיומיים או שלושה ימים לאחר הניתוח המטופל כבר יכול לקום ממיטתו ולהתהלך. חשוב לשמור על עמוד השדרה המאוחה במקומו, לכן המטופל יונחה כיצד עליו להתנועע, לשנות תנוחה, לשבת, לעמוד וללכת. בזמן השכיבה במיטה יהיה על המטופל להסתובב מצד אל צד לעיתים תכופות כשהוא מניעה את גופו כגוש אחד למניעת פיתולים בעמוד השדרה בשיטה שתוסבר לו. שחרור מבית החולים צפוי לאחר ארבעה ימים עד שבוע מיום הניתוח ולרוב ילבש המטופל סד לתמיכת הגב.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
יש להמשיך וללבוש את הסד על פי הוראות הרופא. התפרים או הסיכות יוצאו לאחר כשבועיים. אם הפצע נקי ויבש אין צורך בחבישה.
יש להימנע מפעולות שכרוכות בכיפוף או סיבוב הגב בשלושת החודשים הראשונים לאחר הניתוח, ואין להישאר בשכיבה במיטה במשך היום. חל איסור על המטופל לעסוק בספורט שכרוך במגע למשך חצי שנה עד השנה.
חזרה לעבודה או בית הספר אפשרי כעבור שבועיים עד חודש (אך יש צורך בהגבלת פעילות עד איחוי מלא של החוליות).
המטופל יהיה נתון למעקב למשך שנה עד שנתיים על ידי בדיקת רנטגן בכדי לוודא את איחוי החוליות. אין צורך בהמשך מעקב לאחר עדות הדמייתית לאיחוי החוליות.
חשוב לבצע את תכנית האימונים המותאמת לכל מטופל על מנת לשפר ולקצר את תקופת ההחלמה ולהתחזק. לרוב ניתן להתחיל בהליכה ולהתקדם לשחייה ורכיבה על אופניים.
חשוב שהמטופל יספר למנתח ו/או לפיזיותרפיסט על תחושותיו, על בעיות רפואיות חדשות שצצו אצלו ועל הרגשתו באופן כללי. אם חום גופו עולה על 38 מעלות או אם הוא סובל מסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים כמו הפרשות, אדמומית מוגברת, ריכוך, נפיחות וכאב מוגברים באזור הניתוח – יש לדווח על כך מייד וללא דיחוי לרופא המנתח או לאחות התורנית.
קישורים רלוונטיים באינטרנט