מדוע מבוצעת הפעולה?
מפרק הכתף מכוסה בקבוצת שרירים וגידים הנקראים "השרוול המסתובב" (Rotator Cuff). שרירים וגידים אלו מחזיקים את הזרוע כאשר הכדור בקצה עצם הזרוע נמצא בתוך הגומחה של עצם השכמה, כלומר מייצבים את מפרק הכתף ומסייעים בתנועה של הכתפיים לכוונים שונים. הגידים של ה"חפת הסיבובי" עלולים להיקרע כתוצאה מפציעה או משמוש מוגבר וקיצוני. טיפול תרופתי ("שמרני") מסוגל בדרך כלל רק לסייע בשיכוך הכאבים – ואינו מסוגל לרפא או לבלום את המחלה או הפגיעה באזור. הליך של ארתרוסקופיה מוצע למטופל כאשר הכאבים עזים מדי או במקרים שישנה פגיעה ביציבות ובפעילות התקינה של המפרק שאיננה מאפשרת לו אורח חיים תקין. משמעות השם "ארתרוסקופיה" היא הסתכלות (סקופיה) במפרק (ארתרו). במהלך הפעולה מסתכל המנתח לתוך המפרק באמצעות צינור אופטי בקוטר של 5 מ"מ, שבקצהו מצלמה זעירה. המצלמה מאפשרת לאורטופד לראות את המקום על מסך טלוויזיה – בהגדלה ניכרת.
מצבים הנחשבים ברפואה כמתאימים לביצוע ארתרוסקופיית כתף טיפולית, כוללים, בדרך כלל: פגיעה או קרע בטבעת הסחוס ("לברום" – labrum) או ברצועות; חוסר יציבות בכתף – מפרק משוחרר מידי עם אפשרויות לפריקות מרובות - תפירה והידוק קפסולת הכתף; פגיעה או קרע לגיד שריר הזרוע ("הבייספס" – biceps); קרע ב"שרוול המסתובב"; נוכחות עצם דורבן או דלקת באזור ה"שרוול המסתובב"; דלקת או נזק לחלקי מפרק אחרים (כמו במקרי דלקת פרקים כרונית); דלקת פרקים של קצה עצם הבריח; רקמה משוחררת (דוגמת, עצם או סחוס) שיש להסירה; סינדרום כתף נתקלת (shoulder impingement syndrome) – מצב שבו נוצר חיכוך בין זיז האקרומיון, השייך לעצם השכמה, לראש עצם הזרוע (הומרוס); ומצבים ניווניים –כדי ליצור מרחב גדול יותר לתנועת הכתף. ניתוח לאבחון/ טיפול במחלות מפרק בכתף יאפשר לרופא לדעת באיזה טיפול לנקוט או אף לטפל בבעיה בניתוח עצמו. בכל מקרה, לפני קבלת החלטה על ביצוע ניתוח, חשוב להתייעץ עם אורטופד המומחה בטיפול בבעיות כתף, ולדון יחד איתו בסוגי הטיפולים השונים, היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם, ומידת התאמתו האישית של המטופל לניתוח.
מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
הניתוח מצליח כמעט בכל המקרים ומתאפשרת בחינת מחלות המפרק, על מנת לאבחן ולהחליט על דרכי טיפול נכונות. מטרת הניתוח לאבחון/ טיפול במפרק בכתף הינה להשיב את היציבות הנורמלית או כמעט נורמלית למפרק (במצבים של פריקות מרובות), וכן את רמת הפעילות שהייתה אפשרית במפרק לפני הפגיעה בו. כמו כן יש לצפות למיזעור הפגיעה התפקודית במפרק ומניעת הפגיעה במבנים נוספים באזור.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
ברוב המקרים לאחר מתן הרדמה מלאה או מתן הרדמה אזורית, יבצע המנתח חתך קטן (בגודל של 10 מ"מ) מעל מפרק הכתף. דרך החתך יחדיר המנתח ארתרוסקופ – צנתר (צינור מתכתי בקוטר של עיפרון דק) המכיל בתוכו עדשה קטנה, מערכת סיבים אופטיים ומצלמה. תמונות המצלמה הזעירה מועברות למסך, וכך יכול כל הצוות המטפל לצפות במפרק על מסך גדול בחדר הניתוח. בשלב הראשון, המנתח יאבחן באופן מעמיק את כל רקמות מפרק הכתף כולל סחוס, עצמות, גידים ורצועות.בשלב הבא במקרה שניתן לטפל בעיות שנתגלו יבצע המנתח עוד 1 עד 3 חתכים קטנים דרכם יחדיר כלי ניתוח זעירים מיוחדים לצורך תיקון או טיפול בבעיות שהתגלו בשלב האבחון דוגמת תיקון קרע בשריר, גיד או סחוס או סילוק של רקמה פגועה. במקרים של תיקון השרוול המסתובב, יביא המנתח את קצוות השריר לאותו מקום, ויחבר את הגיד לעצם בתפרי עגינה. במקרים של סינדרום כתף נתקלת, יסיר המנתח רקמה פגועה או מודלקת באזור שמעל מפרק הכתף עצמו. לעיתים המנתח גם יחתוך את הרצועה הקוראקואקרומיאלית וישייף את האזור התחתון של העצם. במקרים של חוסר יציבות מפרק הכתף, מתקן המנתח את שולי המפרק העשויים סחוס, ויתקן גם גידים באזור זה. לבסוף יוציא המנתח את המכשירים, ויתפור/ ידביק ויחבוש את החתכים. בשיטה זו, נחסך הצורך בביצוע חתכים ארוכים ליד המפרק כפי שנהוג בניתוח בשיטה "הפתוחה". כמו כן זמן ההתאוששות והשחרור מבית החולים קצרים באופן משמעותי בניתוחים החדישים לעומת השיטה ה"פתוחה" וכן נותרות צלקות קטנות ביותר. אולם, חשוב לציין כי במקרים של נזקים חמורים יידרש ניתוח "פתוח" שמשמעותו ניתוח מסובך יותר עם חתכים גדולים יותר וזמן התאוששות ארוך יותר.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
בניתוח לאבחון/ טיפול במפרק הכתף ניתן להשתמש בהרדמה מלאה ולעיתים משולבת עם הרדמה אזורית, בהתאם להחלטת המנתח והמטופל. במידה והניתוח נערך בהרדמה מלאה, משמעות הדברים: במשך כל זמן הניתוח המטופל איננו חש כאב, ומרדים מומחה מנטר את מצבו הגופני בכל רגע ורגע, כדי לוודא שהוא ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים, והוא אינו חש דבר ממהלך הניתוח. ההרדמה ניתנת לרוב באמצעות זריקה, שמוחדרת אל שקית האינפוזיה של המטופל. כמה עשרות שניות לאחריה המטופל חווה תחושה של ערפול הכרה, ולאחר מכן שוקע בשינה. ההרדמה ניתנת לרוב באמצעות זריקה, שמוחדרת אל שקית האינפוזיה של המטופל. כמה עשרות שניות לאחריה המטופל חווה תחושה של ערפול הכרה, ולאחר מכן שוקע בשינה.
לאחר שמסתיים החלק הכירורגי של הניתוח, ואחרי שרופא מומחה תופר את איזור החתך, מעיר המרדים את המטופל, באמצעות הפסקת מתן חומרי האילחוש. אחרי ההתעוררות מועבר המנותח אל מחלקת ההתאוששות כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח.
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
בין שעתיים לשעתיים וחצי
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוח לאבחון/ טיפול במפרק הכתף איננו חף מסיכונים ומסיבוכים, שחשוב מאוד להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח. כדי להפחית אותם ככל הניתן, חשוב לתת לרופא המנתח ולרופא המרדים את מקסימום האינפורמציה הרפואית והאישית על המטופל – כך שהם יידעו להתאים לו את הטיפול המיטבי ולשים לב במיוחד לנקודות רגישות ובעייתיות אצלו. הניתוח מצליח כמעט בכל המקרים ומאפשר בחינת מחלות מפרק הכתף, על מנת לאבחן ולהחליט על דרכי טיפול נכונות.
הסיכונים והסיבוכים של הניתוח הם נדירים (כ- 1% מהמקרים) וכוללים: דימום, זיהום, פגיעה בעצבים או בכלי דם באזור, שבירת כלי ניתוח בתוך המפרק, קשיות הכתף, חולשה בכתף. כמו כן לעיתים נכשל הניתוח ואינו מקל על התסמינים או שהתיקון אינו מחלים כראוי במקרים אלו יידרש ניתוח מתקן נוסף.
סיכוני ההרדמה כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בערכי לחץ הדם והדופק ונזק לשיניים או למיתרי הקול כתוצאה מהחדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה, אולם סיכון זה אינו קיים אצל מטופל שכבר עבר ניתוח בהרדמה כללית.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
- סיכום רפואי מרופא המשפחה המטפל, הכולל אבחנות ותרופות שאת/ה לוקח/ת.
- בדיקות דם: ספירה וביוכימיה ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה.
- מעל גיל 40 חובה להביא א.ק.ג
- אם הינך מעשן/ת שנים רבות או עם מחלות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60 - יש להצטייד גם בצילום חזה ו-א.ק.ג.
- יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולה לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
- כל מסמך רפואי רלוונטי אחר.
- שבוע לפני הניתוח יש להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין). חשוב מאוד להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי צורך בתחליפים.
- ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני תחילתו. טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי, ומומלץ להימנע מלעיסת מסטיק ומעישון (או לחילופין, להפחית את מספר הסיגריות, ככל שניתן).
- אם יש למטופל שערות באזור הניתוח – הן יגולחו על ידי איש צוות של בית החולים. מומלץ להתקלח לאחר מכן. ממש לפני הניתוח יחובר המטופל לאינפוזיה, ואליה יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה, שיסייעו לו להפחית תחושות של חרדה.
מה יקרה אחרי הניתוח?
לאחר סיום ההליך הכירורגי שוהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. לאחר מכן הוא מועבר למחלקה, ומספר שעות לאחר מכן מסייעים לו לרדת מהמיטה ולשבת בכורסה. לעיתים יושארו נקזים באזור הניתוח אשר לצורך סילוק נוזלים ודם מהאזור המנותח. היד תקובע על ידי מתלה. משככי כאבים יינתנו בהתאמה למטופל ועל פי צרכו. המטופל ישוחרר לביתו ביום הניתוח או ביום למחרת.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
משך זמן השיקום שלאחר הניתוח יכול לנוע בין חודש ועד 6 חודשים. הזרוע תישאר מקובעת במתלה למשך שבוע או יותר במקרים שהניתוח הצריך תיקונים רבים במפרק. ניתן להמשיך לצרוך משחכי כאב בהתאם לצורך. זמן החזרה לעבודה ולפעילות ספורטיבית תלויה בהיקף הניתוח שהמטופל עבר, והוא צפוי להיות החל משבוע ועד כמה חודשים. בהרבה מהניתוחים, בעיקר באם בוצע תיקון כלשהו במרכיבי מפרק הכתף, פיזיותרפיה תועיל רבות להשיב למטופל את מרב מהלך התנועה במפרק ולחזק אותו. משך הטיפול הפיזיותרפי תלוי בתיקון שבוצע.
כשבועיים לאחר הניתוח, מוזמן המטופל לביקורת במרפאה. חשוב שהוא יספר לו על תחושותיו, על בעיות רפואיות חדשות שצצו אצלו ועל הרגשתו באופן כללי. אם חום גופו עולה על 38 מעלות או אם הוא סובלת מסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים – יש לדווח על כך מייד וללא דיחוי לרופא המנתח או לאחות התורנית.