מדוע מבוצעת הפעולה?
פטרגיום (Pterygium) הוא רקמה קרומית בלחמית העין, שצומחת על קרנית העין. הפטרגיום מכיל צבר של כלי דם, ולכן מראהו כשל קרום אדמדם-ורדרד שמכסה את לובן העין. במרבית המקרים, פטריגיום יתפתח בפינת העין שקרובה לאף, ומשם לכיוון מרכז העין, בצורה של טרפז או משולש.
הגם שהגורמים להתפתחות פטרגיום אינם ידועים, התופעה שכיחה בעיקר בגילאים מבוגרים, ופי שניים בקרב גברים בהשוואה לנשים. המצב שכיח יותר אצל קרובי משפחה של אנשים שסובלים מפטריגיום, ונוטה להופיע בעיקר באזורים שמאופיינים באקלים חם ויבש, ריבוי של רוחות, אבק וחול, וכן בקרב אוכלוסיות שחשופות מאד לקרינת השמש.
בשלב ראשון, הפטרגיום גורם לאדמומיות קבועה בעין, אך בהמשך עלולה להגרם גם דמעת (הפרשה מוגברת של דמעות), תחושת יובש בעין, תחושת עקצוץ, ואף תחושה של נוכחות גוף זר בעין. ככל שהפטרגיום גדול, הוא עלול לפגום ביכולת הראייה, בשל עיוות של הקרנית או עקב חסימה של ציר הראיה. אצל חלק מהמטופלים, פטרגיום עשוי להיות רדום במשך תקופות ממושכות, ולהשאר באותו גודל, ללא כל שינוי, אך במקרים אחרים, התופעה עלולה להתפשט במהירות, ולגרום לבעיה אסתטית ורפואית.
הטיפול הראשוני, מטרתו להקל על הסימפטומים שגורם הפטרגיום, וכולל טיפות של דמעות מלאכותיות, טיפול הרגעה למקרים של עין מגורה, ובמידת הצורך, טיפות נוגדות דלקת (שמכילות אנטיביוטיקה או סטרואידים). במידה וטיפולים אלו כשלו, או שמדובר בפטרגיום שמתקדם במהירות, מומלץ לשקול ניתוח להסרת הפטרגיום.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
ניתוח להסרת פטרגיום הוא פעולה כירורגית פשוטה יחסית, שמבוצעת בהרדמה מקומית, ואורכת כ 15-30 דקות. חומר האלחוש הוא בצורת טיפות או ג'ל וכן מוזרק לרוב מתחת ללחמית העין . החומר הוא בעל פעילות מיידית, קצרת טווח, ומאפשר את ביצוע הניתוח מבלי שהמטופל חש כאב.
לאחר וידוא ההרדמה, מקלף ומסיר המנתח את רקמת הפטרגיום, ומפריד אותה מרקמות הלחמית והקרנית. בהמשך המנתח קוצר רקמת לחמית מהחלק העליון של העין ומשתיל באזור הסרת הפטריגיום (קבוע בעזרת תפרים או דבק ביולוגי). לסיום, חובשים את העין המנותחת עם משחה אנטיביוטית.
ניתוח להסרת פטריגיום הוא ניתוח שמבוצע כבר שנים רבות. בעבר, הבעיה העיקרית בניתוחים אלה הייתה צמיחה חוזרת של הפטריגיום (עד ל כ 70 אחוז מהמקרים) וצורך בניתוחים חוזרים ונשנים. בשנים האחרונות פותחו שיטות ניתוח חדישות שמטרתן להפחית את שיעור החזרה של הפטריגיום.
טכניקה אחת כוללת שימוש בחומר מיטומיצין C שמונח על העין לזמן קצר באזור הניתוח. חומר זה מונע חלוקה של תאים וצמיחה מחודשת של הרקמה. טכניקה נוספת משתמשת בשתל של לחמית בריאה מאזור אחר בעין, לחמית מוסרת מהחלק העליון של העין זו מושתלת באזור הסרת הפטריגיום וכך מונעת צמיחה מחודשת של הפטריגיום באזור זה.
קיבוע השתל לעין נעשה שנים רבות בעזרת תפרים, אולם בשנים האחרונות פותחה טכניקה חדשנית עם שימוש בדבק ביולוגי שמחליף את התפרים ומאפשר ניתוח קל וקצר יותר וכן החלמה מהירה. במחלקת העיניים באיכילוב רוב ניתוחי הפטריגיום מבוצעים בטכניקה החדשה עם הדבקת השתל בדבק ביולוגי.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
הרדמה מקומית.
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
15-30 דקות.
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
אחוז ההצלחה של הניתוח הוא גבוה ביותר (95-98% בניתוח ראשון). ככל שהפטרגיום מנותח בשלב מוקדם יותר, בגודל קטן יותר, כך עולה שיעור ההצלחה של הניתוח. הסיבוכים הכירורגיים בניתוח הם לרוב קלים וכוללים דימום וזיהום אולם אלה לרוב אינם משמעותיים וחולפים עם טיפול מתאים.בשיטות החדשות ב 2-5% מהמטופלים, הפטרגיום עלול לחזור, והם עלולים להידרש לניתוח נוסף.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
- לפני ביצוע הניתוח יש לבצע בדיקת עיניים שכוללת בדיקה עם מנורת סדק (slit lamp), על מנת לקבוע בודאות כי אכן מדובר בפטרגיום, וכן לקבוע את גובהו ועוביו.
- יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שהמטופל לוקח, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.
- יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה, ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה.
- מעל גיל 40, חובה להבצע ולהביא א.ק.ג.
- יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולת לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
- שבוע לפני מועד הניתוח עליך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין). יש להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי הצורך בתחליפים לתרופות אלו.
- הניתוח עצמו אינו דורש הכנה מיוחדת. ביום הניתוח מומלץ לא לאכול 6 שעות לפני הניתוח.
מה יקרה אחרי הניתוח?
בסיום הניתוח, ישוחרר המטופל לביתו. המטופל יקבל טיפות עיניים ומשחה אנטיביוטית מתאימה.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
למחרת הניתוח יש להגיע לביקורת אצל הרופא המנתח. בימים הראשונים שלאחר הניתוח, עלול המטופל לסבול מאודם, גירוי וכאב בעין. ניתן להקל על הכאב באמצעות כדורים לשיכוך כאבים או באמצעות רטיות קרות. תופעות אלו צפויות לחלוף תוך מספר ימים. יש להקפיד על נטילת טיפות העיניים ומריחת המשחה שניתנו למטופל. כעבור שבוע-שבועיים מוזמן המנותח שוב לביקורת אצל הרופא המנתח, ובמידה וישנם תפרים שגורמים לגירוי המנתח יכול בשלב זה להסירם.
מטופלים שסבלו מפטרגיום נמצאים בסיכון מוגבר להשנות התופעה, ולכן חשוב שיקפידו מאד על חבישת כובע, הרכבת משקפי שמש (מומלצים במיוחד משקפיים בעלי מגיני צד), והמנעות משהייה במקומות מאובקים, עתירי רוחות וחול, ובעלי אקלים יבש. כחודש לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל המנתח במרפאת המחלקה.