מדוע מבוצעת הפעולה?
עדשת העין, שקוטרה כ-9 מילימטרים ועובייה כ-5 מילימטרים, אחראית על מיקוד קרני האור על רשתית העין ומיקוד של הראייה. העדשה, שעשויה רקמה שקופה וגמישה, ממוקמת בעין, מאחורי האישון. כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי, הופכת העדשה עכורה. מצב זה מכונה קטרקט (Cataract, ירוד), ושכיחותו עולה עם הגיל. בסביבות גיל 60 יסבלו כ- 10% מהמבוגרים מתופעה זו, ואילו בקרב גילאי 75 ומעלה, שכיחותה מזנקת לכדי 45%. בגילאים מבוגרים, קטרקט היא הסיבה העיקרית לירידה בכושר הראייה.
סיבות נוספות להתפתחות קטרקט כוללות סוכרת, חבלות בעדשת העין, חשיפה לקרינה מייננת, דלקות עיניים חוזרות או ממושכות, וכן טיפות עיניים או תרופות מסוימות. במקרים מסוימים, מומים מולדים עלולים לגרום להתפתחות קטרקט כבר אצל תינוקות וילדים. עישון, אלכוהול, חשיפה מוגברת לקרינת השמש, ושימוש ממושך בסטרואידים, עלולים אף הם להאיץ את תהליך עכירות העדשה.
קטרקט מתפתח בדרך כלל לאורך שנים רבות, בקצב שאינו אחיד. התופעה אינה מלווה בכאב. בדרך כלל, יתלוננו מטופלים על סנוור, קושי או שינוי ביכולת הראייה, וכן קושי בהבחנה בין צבעים וגוונים, בהתאם למיקום ומידת העכירות בעדשה.
על אף שבתחילה ניתן להתמודד עם השלכות הקטרקט על ידי התאמה של משקפיים, הטיפול בבעיה עצמה הוא כירורגי, על ידי ניתוח קטרקט. כיום, זהו הניתוח הנפוץ ביותר ברחבי העולם. קצב התפתחות הקטרקט שונה בין אדם לאדם, אך מרבית מקרי הקטרקט מתפתחים בקצב איטי, לאורך שנים, ולכן ההחלטה על ביצוע הניתוח אינה, בדרך כלל, החלטה דחופה.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
ניתוח קטרקט מבוצע בהרדמה מקומית. חומר האלחוש ניתן בטיפות, בג'ל או בהזרקה . החומר הוא בעל פעילות מיידית, קצרת טווח, ומאפשר את ביצוע הניתוח מבלי שהמטופל חש כל כאב. במהלך הניתוח תוסר בשלמותה העדשה העכורה. קיימות מספר שיטות לביצוע ניתוח זה:
- השיטה העדכנית והשכיחה ביותר כיום נקראת פאקואמולסיפיקציה (פאקו, Phacoemulsification). אצל מטופלים בעלי עדשה קשיחה במיוחד, או במקרים מיוחדים יבוצע הניתוח בשיטה הידנית.
- פאקואמולסיפיקציה מבוצעת דרך חתך זעיר של כ-2-3 מילימטרים, דרכו מפריד המנתח את גרעין העדשה מהקרומים שעוטפים אותו. באמצעות מכשיר הרוטט בתדירות של אולטרה סאונד (על-קול), מרסק המנתח את העדשה, תוך כדי שאיבה של החלקיקים דרך מחט טיטניום חלולה. בסיום הוצאת כל חלקיקי העדשה העכורה, מחדיר המנתח לעין עדשה מלאכותית עשויה חומר סינטטי אקרילי. העדשה מוחדרת בצורה מקופלת, ונפתחת עם הגיעה למקומה בתוך העין. בסיום הניתוח, החתך נסגר ללא תפרים, והעין מכוסה בתחבושת ומגן פלסטיק.
- במידה ונחברה השיטה הידנית, יבצע המנתח חתך בצורת תעלה באורך 5-6 מילימטרים בלובן העין (אזור ויוציא דרכו את העדשה מהעין, בשלמותה. בשלב הבא, ישאב המנתח את קליפת העדשה, וישתיל עדשה מלאכותית עשויה פולימר אקרילי קשיח שנקרא PMMA (פולימטילמטאקרילט, polymethylmethacrylate). בסיום הפעולה יתפר החתך בחוט ניילון, והעין תחבש בפד.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
הרדמה מקומית.
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
15-30 דקות.
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
ניתוח הקטרקט נחשב לאחד הניתוחים המוצלחים בעולם הרפואה. אחוזי ההצלחה הם גבוהים ורמת הסיכון אינה גבוהה. אולם כמו בכל ניתוח ישנם סיכונים וחשוב להיות ערים להם. על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי.
הסיבוכים הכירורגיים בניתוח כוללים קרע בקופסית העדשה, דימום, כוויה בשולי החתך הניתוחי, בצקת בקרנית, וחוסר יציבות של העדשה המושתלת, או מיקום לא נכון שלה בניתוח. אצל כ-30% מהמטופלים תתפתח בחלוף השנים עכירות של הקופסית האחורית (Posterior capsule opacification), שתתבטא בירידה בכושר הראייה. תופעה זו ניתנת לטיפול באמצעות לייזר.
סיבוך נדיר יחסית שעלול להגרם, הוא קרע בחלקו האחורי של שק העדשה, ונפילה של חלקיקים מגרעין העדשה אל החלל הזגוגיתי בעין. סיבוך זה מחייב חיתוך של זגוגית העין (Vitrectomy), ומגביר את הסיכון להיפרדות רשתית בשלב מאוחר יותר.
סיבוך חמור ביותר שעלול להגרם בניתוחי עיניים הוא זיהום חיידקי תוך עיני, על אף הקפדה על סטריליות מקסימלית. 1 מכל כ 1500 מטופלים עלול לסבול מסיבוך זה, שמסכן את כושר הראייה, ומחייב אבחון דחוף וטיפול מיידי באמצעות הזרקת אנטיביוטיקה ישירות לתוך העין.
שיעור ההצלחה של ניתוחי קטרקט הוא כ-98%.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
- לפני הניתוח יש לבצע בדיקת עיניים על מנת לשלול מחלות עיניים אחרות והפרעות ראייה נוספות. במסגרת בדיקה זו יש לבצע מבחן חדות ראייה, בדיקה של הלחץ התוך עיני, וכן בדיקה של הרשתית וקרקעית העין (אם אין אפשרות לבצע בדיקה זו מאחר והקטרקט מתקדם מאד, יש לבצע במקומה בדיקת אולטרה סאונד). בנוסף, יש להתאים למטופל עדשה מלאכותית, בהתאם למצבו ולנתוני העין.
- יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שהמטופל לוקח, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.
- יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה, ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה.
מעל גיל 40, חובה להבצע ולהביא א.ק.ג. - יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולת לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
- הניתוח עצמו אינו דורש הכנה מיוחדת. ביום הניתוח, מומלץ לא לאכול 6 שעות לפני הניתוח.
מה יקרה אחרי הניתוח?
המטופל ישוחרר לביתו סמוך לאחר הניתוח. למחרת הניתוח יבוא המטופל לביקורת.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
המטופל עלול לסבול מכאב או אי נוחות באזור העין בימים הראשונים שלאחר הניתוח. ניתן להקל על כאב באמצעות כדורים לשיכוך כאבים. תופעות אלו צפויות לחלוף תוך מספר ימים. בימים הראשונים שלאחר הניתוח יש להקפיד לא לשפשף את העין ולא להרטיב את העין שנותחה.
בשבועות (בדרך כלל, 3-6 שבועות) שלאחר הניתוח יש להקפיד להשתמש בטיפות העיניים עליהן הורה המנתח, שמטרתן להאיץ את תהליך ההחלמה וקליטת העדשה, למנוע זיהום, ולהפחית תופעות של דלקת.
כ-4-6 שבועות לאחר הניתוח, משהסתיים תהליך ההחלמה, ניתן להתאים למטופל משקפיים חדשים.
כחודש לאחר הניתוח, יוזמן המטופל לביקורת נוספת אצל המנתח במרפאת המחלקה.