מדוע מבוצעת הפעולה?
טיפול בקרינה (רדיותרפיה) הוא שימוש באלומה אנרגטית של קרני X (קרני רנטגן), אלקטרונים או חלקיקים אחרים, לשם פגיעה בתאים ממאירים (סרטניים) והשמדתם. האנרגיה הנפלטת מהמכשירים המיוחדים חודרת דרך הרקמות באזור המטופל – ובכך גורמת להריסת התאים ולבלימת גידול התאים של הגוש הנמצא או תאים שעלולים להישאר לאחר הסרה ניתוחית של הגידול. למרות שגם התאים הבריאים באזור הנגוע עלולים להיפגע, הם עדיין בעלי יכולת טובה יותר מתאי הסרטן לשקם את עצמם. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שעלול להיגרם נזק קצר או ארוך טווח לתאים הבריאים באזור ההקרנות. הטיפול ניתן בדרך כלל בצורה סדירה במשך תקופה כנדרש, לשם השגת השפעה מירבית על תאי הסרטן – תוך הקטנת הסיכון לתאים הבריאים.
כדי לצמצם למינימום את הנזק לרקמה הבריאה, מתבצע הטיפול בקרינה רק לאחר תכנון מדויק, שמטרתו לכוון את מלוא מנת הקרינה לתאי הגידול ולמנוע ככל האפשר את חשיפת הרקמה הבריאה למנות גדולות של קרינה. הטיפול בקרינה אינו מכאיב, והוא דומה לצילום רנטגן שגרתי. הטיפול במכונת ההקרנה (מאיץ קווי) אינו הופך את המטופל לרדיואקטיבי בתקופת הטיפול, והוא יכול לשהות בחברת ילדים, נשים בהריון ואוכלוסיות אחרות ללא הגבלה (גם לאחר תקופת הטיפול).
במקרים מסוימים טיפולי הקרנות מגיעים בשילוב עם ניתוח להסרת הגידול הסרטני ו/או טיפולים כימותרפיים. לעתים, הקרנת גידול סרטני גורמת להקטנתו ובכך מאפשרת ניתוח להוצאתו, דבר שלא היה אפשרי לפני ההקרנות. בכמחצית מהחולים הטיפול ניתן במטרה להקל על כאבים הנובעים מהגידול הסרטני ולא על מנת להביא לריפוי המחלה. המדובר בעיקר במקרים בהם הסרטן התפשט לאזורים רבים ואינו ניתן לטיפול קרינתי שבמהותו הוא טיפול מקומי.
מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
בחלק גדול מחולי הסרטן המאובחנים בשלב מוקדם (בעיקר סרטן שד, ערמונית ומעי גס) הטיפול הקרינתי כטיפול יחיד או בשילוב עם ניתוח ו/או כימותרפיה צפויים להביא לריפוי מוחלט של המחלה. במידה והטיפול ניתן להקלה בכאבים ניתן לצפות להקלה משמעותית עם תום הטיפול ולפעמים כבר במהלך הטיפול.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
בחדר הטיפול בקרינה ממוקמים מיטת טיפול ומכשיר טיפול בקרינה, הנקרא "מאיץ". לשם קבלת הטיפול, תתבקש לשכב במיטה בתנוחה הזהה לזו שתורגלה במפגשים קודמים טרם תחילת הטיפול. רנטגנאי הקרינה יכוון את מכשיר הקרינה לאזור הטיפול, ולאחר הכיוון יעזוב את המקום, ויפעיל את מכונת ההקרנה מחוץ לחדר. ההקרנה עצמה אורכת מספר דקות. במהלכה ישגיח עליך הרנטגנאי בעזרת טלוויזיה במעגל סגור מחוץ לחדר, תוך הקפדה מירבית על פרטיותך. תוך כדי הטיפול לא תחוש דבר והטיפול אינו כרוך בכאב. חשוב מאוד לא לזוז במהלך הטיפול, אך ניתן לנשום כרגיל. הטיפול בקרינה נמשך מספר שבועות בהתאם לצרכיו האישיים של כל מטופל, והינו על בסיס של 5 ימים בשבוע.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
ללא הרדמה
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
מספר דקות
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
התגובות לטיפול משתנות אצל כל מטופל ומטופל גם בתלות האזור המוקרן. תופעות הלוואי נובעות מפגיעת ההקרנות בתאים הבריאים והן נוגעות רק באזור המטופל. כאשר מסתיים הטיפול התאים הנורמליים מתאוששים וחוזרים לקדמותם. רוב תופעות הלוואי הן על כן זמניות, אך ייתכנו גם נזקים בלתי הפיכים – בטווח הקצר או הארוך.
תופעות לוואי כלליות: התגובות הראשונות תהיינה בדרך כלל בעור. המטופל יבחין שהעור מאדים, מתכהה, נהיה רגיש יותר ומגרד. תופעות אלו מתחילות בדרך כלל כ- 10 עד 14 ימים לאחר תחילת הטיפול. בהמשך הטיפול תיתכן גם התקלפות של העור מלווה באודם רגישות ורטיבות. הצוות המבצע את הטיפול יעקוב אחרי התופעות יחד אתך וינחה אותך איך לטפל בעור בהתאם לסוג התגובה. לעתים נוצרות כוויות כתוצאה מההקרנות, בדומה לכוויות הנגרמות כתוצאה מחשיפה לשמש. ברוב המקרים כוויות אלו נעלמות במשך הזמן לאחר סיום הטיפול. יחד עם זאת על מנת להקל על תחושת הצריבה והכאב של הכוויה ניתן להשתמש במשחות שונות, בדומה לטיפול הניתן לכוויות שמש. לפני השימוש בתכשירי העור כדאי שתתייעצי עם הרופא המטפל. המטופל עלול גם לחוש בכאבים באזור המוקרן – חדים, חולפים או מתמשכים. כאבים אלו עלולים להימשך גם זמן מה לאחר סיום הטיפול, לפעמים עד מספר שנים, אך בעוצמה הולכת ופוחתת. ישנן תופעות לוואי נוספות, ספציפיות לאזור המוקרן. תופעות אלו יוסברו בהרחבה לכל מטופל טרם הטיפול הקרינתי.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
תכנון הטיפול נעשה לכל מטופל בנפרד ובהתאם לנסיבות האישיות שלו. חשוב שההקרנות תינתנה בצורה היעילה ביותר ובמינימום תופעות לוואי. תכנון הטיפול כרוך על כן בהגדרת המקום המדויק אליו להפנות את ההקרנות ובקביעת עוצמת ההקרנה. תכנון הטיפול הקרינתי נעשה על ידי רנטגן מכשיר הדמיה יעודי המוכר בשם "CT סימולטור". מכונה זו מאפשרת לדמות את האזור המטופל ובכך להבטיח דיוק בקביעת המקום הדורש טיפול. פגישת תכנון מעין זו עשויה לארוך בין חצי שעה לשעה, ובמהלכה מתבקש המטופל לשכב ללא תנועה כל עוד מתבצעת המדידה. יש להגיע לפגישה עם כל המסמכים הרפואיים הקשורים למחלה (צילומי הדמיה ופענוחים שלהם, בדיקות דם, דו"חות פתולוגיה ומכתבי סיכום רפואיים).
כאשר מאותר האזור המדויק אליו יש לכוון את ההקרנות – מסמנים אותו בדיו על העור. מניסיון רב שהצטבר בארץ ובעולם, נמצא שהדרך היעילה והמדויקת ביותר לבצע זאת, היא באמצעות סימון של נקודות קבועות שאינן נמחקות או מיטשטשות. הסימון מתבצע על-ידי נקודת דיו זעירה (בגודל של נמש קטן), המוחדרת מתחת לעור באמצעות מחט קטנה ביותר. ההרגשה בעת הסימון היא דקירה רגעית של מחט מתחת לעור, אשר איננה מוחדרת לעומקו. יש ללבוש בגדים פשוטים בעת הסימון, שכן פעולת הסימון עצמה עלולה ללכלך. בדרך כלל הסימון לא ייראה על-ידי אחרים, למעט המטופל והמטפל. הסימון מאפשר לשמור על שגרת החיים, להרטיב את האזור, ללבוש בגדים מכל סוג, וכל זאת מבלי לדאוג שמא יימחק, יכתים את הבגדים, או ייראה לעין כל. מעצם היותו קבוע, יישאר הסימון בעור גם לאחר הטיפול, אולם קיימת בכך חשיבות מרובה, שכן הסימון המדויק מאפשר לכל מטפל לדעת בדיוק היכן ניתן הטיפול הקרינתי, גם לאחר זמן רב ובכל מצב עתידי.
טרם תחילת הטיפולים ייפגש המטופל עם דיאטנית ועובדת סוציאלית על מנת להקל ככל האפשר על ההליך הטיפולי.הוראות ספציפיות נוספות יינתנו למטופלים כתלות באזור המוקרן.