אנטרוסקופיה באמצעות בלון

מהי אנטרוסקופיה בעזרת בלון?

אנטרוסקופיה בעזרת בלון (Balloon Asisted Enteroscopy) היא בדיקה אבחנתית, ובעלת יכולות טיפוליות גבוהות לנגעים במעי הדק.

אורכו של המעי הדק הוא כ-5-6 מטרים בממוצע ולכן עד לאחרונה היה קושי טכני ניכר להגיע לממצאים פתולוגיים במעי בשל אורכו, שלא אפשר הכנסה בטוחה של אנדוסקופ. הפתרון – שימוש במערכת אנדוסקופית עם בלון (Balloon Asisted Enteroscopy System), המאפשרת התקדמות בטוחה למרחק גדול בתוך המעי הדק. הבדיקה משמשת לאבחון מקרים של חסר ברזל או איבוד דם בלתי מוסבר וכן נטילת ביופסיה וטיפול בפוליפים, ממצאים אחרים או גידולים ממאירים במעי הדק.

הפעולה מבוצעת באמצעות אנדוסקופ בדומה לגסטרוסקופיה וקולונוסקופיה. האנדוסקופ הוא צינור דק וגמיש, בעובי של אצבע שבקצהו מצלמת וידאו זעירה. במהלך הבדיקה, רואה הרופא על מסך את צילומי הווידאו של המעי בהגדלה ניכרת, המאפשרת לו לאתר ממצאים חריגים ושינויים קטנים ברקמות. על האנדוסקופ מורכבת מערכת של בלון הניתן לניפוח ולריקון על-ידי הצוות המטפל. לאחר כניסה למעי הדק, מנופח הבלון, המקבע חלק מהאנדוסקופ ודוחפים קדימה, מרוקנים את הבלון ודוחפים את האנדוסקופ קדימה, וחוזר חלילה. כך במספר צעדים מפשילים את המעי על האנדוסקופ ומתקדמים לעומק המעי הדק. את הבדיקה ניתן לבצע דרך הפה או דרך פי הטבעת ובצורה זו לבדוק חלקים רבים לאורך המעי הדק. ההחלטה לגבי אופן הביצוע תהיה בהתאם למיקום המשוער של הממצאים במעי הדק.

באילו מקרים מומלץ לבצע אנטרוסקופיה באמצעות בלון?

חסר ברזל, אנמיה (חסר דם) או דימום בלתי מוסבר
נטילת ביופסיה וטיפול בפוליפים במעי הדק
נטילת ביופסיה אבחנתית מדלקת או כיבים במעי הדק
בירור וטיפול בממצאים שנצפו בהדמיה של המעי הדק – CT, MRI או קפסולה אנדוסקופית

כיצד מבוצעת הפעולה?

בדיקת אנטרוסקופיה מבוצעת תוך שימוש בסדציה (טשטוש) ומאפשרת לנבדק לעבור אותה במינימום של אי-נעימות. זריקת הטשטוש ניתנת לווריד, לפני תחילת הבדיקה, ולאחריה מתבקש הנבדק לשכב על צידו השמאלי. לאחר שחומר הטשטוש מתחיל להשפיע, יחדיר הרופא הבודק את האנדוסקופ - מעין צינור ארוך וגמיש, עם מקור תאורה ומצלמה בקצהו ועליו מערכת הבלון אל פיו או פי הטבעת של המטופל (בהתאם לאיבר המטרה לבדיקה). על מנת לקדם את האנדוסקופ, ינפח וירוקן הרופא את הבלון, תוך כדי החדרת האנדוסקופ לעומק המעי הדק. לפי הצורך, עשוי הרופא להשתמש בשיקוף רנטגן על מנת לוודא את מיקום המכשיר. במהלך הבדיקה ניתן גם לבצע התערבויות טיפוליות שונות כגון הסרה של פוליפים (גידולים שפירים) או צריבתם. החדרת האנדוסקופ אינה מלווה בכאב ואינה מפריעה לנשימה התקינה, אך כרוכה, לעתים, בתחושת אי נוחות קלה. במהלך הבדיקה ממלאים את חלל מערכת העיכול באוויר על מנת "לנפח" אותה. פעולה זו נעשית כדי לשפר את תנאי הריאות. לעתים נבדקים מדווחים לאחר הבדיקה על תחושה קלה של לחץ ואי נעימות בעקבות הניפוח.

תחת איזה סוג הרדמה מבוצעת בדיקת אנטרוסקופיה?

בדיקת אנטרוסקופיה מבוצעת בסדציה (טשטוש,conscious sedation) הניתן בזריקה אל הווריד. הסדציה פועלת במהירות, ומקנה למטופל תחושה של ישנוניות, המונעת ממנו לחוש כאב או אי נעימות במהלך הבדיקה. רוב המטופלים ישנים בזמן הפעולה. לעיתים, אם קיים סיכון מיוחד או מסיבות אחרות, ניתן לבצע את הבדיקה בהרדמה מלאה בנוכחות מרדים.

כמה זמן צפויה להימשך בדיקת אנטרוסקופיה?

כשעה עד שעה וחצי.

באילו סיכונים כרוכה הפעולה?

בדיקת אנטרוסקופיה נחשבת לבדיקה בטוחה ומהימנה, עם פרופיל סיכונים נמוך ושיעורי הצלחה גבוהים (סקירת מערכת העיכול העליונה ו/או התחתונה וגילוי ממצאים חשודים). הסיבוכים הקשורים לפעולה האנדוסקופית נדירים. הסיבוכים יכולים להיות קשורים לחומרי הטשטוש וההרדמה או לפרוצדורה עצמה. כאב בטן, נפיחות ובחילות שכיחים אחרי הפרוצדורה, אולם הם קלים וחולפים מעצמם. סיבוך שכיח יחסית הוא דימום מאזור נטילת ביופסיה או מאזור כריתת פוליפ. דימום זה הינו קל ונעצר לרוב באופן ספונטני. רק לעתים נדירות יש צורך בעירוי דם או במעורבות ניתוחית. סיבוכים אחרים יכולים להיות שאיפת נוזל לריאות וזיהום, לעיתים עלול להיגרם נזק לשיניים או למיתרי הקול. במקרים נדירים (פחות מ- 1% מהמטופלים) עלולה הפעולה לגרום לירידה בתנועתיות המעי ולדלקת בלבלב (פנקריאטיטיס). סיבוך חמור אפשרי אך נדיר ביותר הוא פגיעה מכנית והתנקבות המעי. זהו סיבוך קשה המחייב לעיתים התערבות ניתוחית.
לפני הבדיקה מסבירים למטופל את פרטי הבדיקה והסיכונים והוא נדרש לחתום על טופס הסכמה מדעת המפרט את הסיכונים. הטופס גם נשלח אל בית המטופל ומאפשר לו קריאה מדוקדקת והבנת התהליך.

מה יקרה אחרי הבדיקה?

לאחר הבדיקה מועבר המטופל למנוחה בחדר התאוששות למשך כשעתיים. שתייה ואכילה יותרו לאחר הבדיקה לפי הוראות רופא (רצוי להביא כריך). לעיתים יש תחושת לחץ של גזים או גירוי בלוע לאחר הבדיקה, תחושה זו חולפת מעצמה. לשירותים יש לגשת עם מלווה.
לפני השחרור הרופא המבצע את הבדיקה, ייפגש עם החולה וימסור לו את תוצאות הבדיקה והוראות להמשך טיפול או מעקב. תוצאות ביופסיה (במידה ונלקחו) יימסרו לאחר כשבועיים.
אסור לנהוג לאחר הבדיקה במשך 12 שעות לפחות בשל השפעה מאוחרת של חומרי הטשטוש ויש להיעזר בנהג מלווה (האיסור כולל נהיגה ברכב/ אופניים חשמליות/ קורקינט וכדומה).
בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות או כאב בטן מתמשך, יש ליידע את הרופא המבצע. מחוץ לשעות הפעילות המכון יש להגיע לחדר המיון.
תחושה כללית רעה מאוד, הקאה דמית, כאבי בטן עזים וסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים מחייבים פנייה דחופה לחדר המיון עם מכתב סיכום הבדיקה, כדי לשלול אפשרות נדירה אך מוכרת של התנקבות המעי (פרפורציה) – מצב חרום שעלול לסכן חיים, ודורש התערבות ניתוחית דחופה.

איך להתכונן לבדיקה?

ההכנה לבדיקה היא חלק קריטי והכרחי להצלחת הבדיקה והיא באחריות המטופל.

את הבדיקה ניתן לבצע דרך הפה או דרך פי הטבעת ובצורה זו לבדוק חלקים רבים לאורך המעי הדק. ההחלטה לגבי אופן הביצוע תהיה בהתאם לממצאים הקיימים. הבדיקה דרך פי הטבעת מבוצעת לאחר הכנה מתאימה לניקוי המעי הגס, ודרך הפה לאחר צום של 8 שעות. מטרת ההכנה היא לרוקן את חלל מערכת העיכול מהתוכן שבתוכו על מנת שניתן יהיה לראות היטב את הדופן ולהימנע מסיבוכים כגון שאיפת תוכן מזון לריאות. הכנה לא טובה תפגום באיכות הבדיקה וביכולת האבחנה ולפעמים תצריך בדיקה חוזרת. חייבים להקפיד על כל הוראות ההכנה כולל הפסקת טיפול תרופתי רלוונטי.

מומלץ לקרוא בעיון לפחות שבוע לפני מועד הבדיקה את דף ההוראות המלא להכנה לבדיקה, על פי המלצת הרופא:

לקביעת תור, יש לשלוח הפניה רפואית עם פרטי קשר מלאים ואנו נחזור אליכם בתוך 4 ימי עסקים.
דוא"ל: gastro-dep@tlvmc.gov.il