ההתקדמות באפשרויות הטיפול במחלת העורקים הכליליים, הן בחדר הצנתורים וכן עם השיפור בטיפול התרופתי הביאו להארכת תוחלת החיים ושיפור איכות החיים של רוב החולים עם מחלת לב איסכמית. יחד עם זאת, קיימת קבוצה של מטופלים, אשר סובלים מתעוקת חזה יציבה שהינה עמידה לטיפול תרופתי.
מדובר במטופלים עם מחלה כלילית מפושטת, רובם כבר אחרי צנתורים מרובים ו/או ניתוח מעקפים והתערבויות חוזרות, אשר לא קיימת עבורם אפשרות לריווסקולריזציה נוספת, והינם ממשיכים לסבול מתעוקת חזה משמעותית, למרות טיפול תרופתי מיטבי, אשר מגבילה אותם בתפקוד היומיומי ופוגעת באיכות חייהם בצורה קשה.
בעשור האחרון נכנס בהדרגה לשימוש באירופה וישראל, התקן הנקרא רדיוסר אשר מיועד לטיפול בחולים אלו. מדובר בהתקן רשת מפלדת אל חלד אשר מולבש על בלון בצורת שעון חול, שלאחר ניפוחו נותן להתקן את צורתו הסופית.
בניגוד לתומכנים אשר מושתלים בעורקים של הלב, הרדיוסר מוחדר בצנתור לווריד המרכזי שמנקז את הדם משריר הלב (הסינוס הקורונרי). מטרתו של ההתקן הוא יצירת הצרות מבוקרת בווריד, אשר תשהה את ניקוז הדם הורידי מרקמת שריר הלב, ותוביל לוויסות של זרימת הדם בשריר הלב לטובת שכבות השריר אשר סובלות מאספקת דם לקויה. החדרת ההתקן נעשית דרך וריד הצוואר בפעולה פשוטה ובטוחה.הרדיוסר נמצא טיפול בטוח ויעיל במחקרים בינלאומיים רבים.
מאז ההוכחה המדעית ליעילותו של הרדיוסר בטיפול בתעוקת חזה עמידה, הוחל בשימוש בטיפול זה בארצות אירופה ובישראל. בקרב כ- 80% מהמטופלים אשר נמצאו מתאימים ועברו השתלה של רדיוסר בסינוס הקורונרי, חל שיפור משמעותי בדרגת התעוקה, באיכות החיים, וביכולת המאמץ. חלקם מדווחים על העלמות מוחלטת של תעוקת החזה.
מספר מדדים אוביקטיבים, כגון התכווצות הלב במהלך בדיקת אקו לב במאמץ, ואיכות זרימת הדם ללב כפי שנמדדת בבדיקת MRI השתפרו אף הם בעקבות השתלת הרדיוסר.
הטיפול, אשר מבוצע במרכז הרפואי תל אביב, מאפשר לנו כיום, לתת מענה יעיל לחולים אשר סובלים מתעוקת חזה עמידה ונחשבו כמי שאינם ברי טיפול. בנוסף, קיימות עדויות ראשוניות לכך שטכנולוגיה זו הינה בעלת פוטנציאל לעזור גם למטופלים הסובלים מתעוקה הנובעת ממחלה של כלי הדם הקטנטנים, שאותה ניתן לאבחן בחדרי הצנתורים שלנו