מדוע מבוצעת הפעולה לתיקון קשת האאורטה?
אבי העורקים (אאורטה או Aorta בלעז) הוא כלי הדם הגדול ביותר בגוף. מוצאו בלב, הוא מספק דם לכל אברי הגוף וקוטרו באדם מבוגר הוא עד כ-3.5 ס"מ.
אב העורקים בנוי בצורת מקל הליכה: שורשו במוצא הלב ולאחר מהלך קצר בקדמת בית החזה (אב העורקים העולה) הוא פונה שמאלה בצורת קשת (קשת אב-העורקים). מהקשת יוצאים כלי הדם אל המוח ואל הזרועות.
בהמשך, יורד אב העורקים לאורך עמוד השדרה בבית החזה והבטן (אב העורקים החזי-בטני עד לרגליים. ממנו מתפצלים סעיפים המספקים את האיברים הפנימיים).
מפרצת האאורטה (אנוריזמה,Aortic Aneurysm ), הינה התרחבות של אבי העורקים אשר יוצר כעין בלון. ככל שהמפרצת גדולה יותר, קיימת סכנה שתחול פריצה או קרע (rupture) כפי שקורה כאשר בלון מנופח יתר על המידה.
קרע של מפרצת הוא דבר מסכן חיים בשל הדימום המסיבי שנוצר. מפרצות אאורטה קיימות ביותר מ-3% מהאנשים מעל גיל 60, ומהווה סיבת מוות בקרב 1 מכל 250 איש מעל גיל 50. מחלות כל אבי העורקים מסוכנות, אינן נדירות – ומחייבות טיפול.
מפרצות של אב-העורקים נגרמות בדרך כלל כתוצאה מנזק בדופן אב-העורקים. מקורו בדרך כלל בטרשת עורקים אשר נגרמת על ידי הצטברות כולסטרול ומשקעי שומן אחרים על דופן כלי הדם.
מצב זה מוחמר בנוכחות מחלות, כדוגמת יתר לחץ דם, סוכרת ועישון. עם זאת, ישנם גם מצבים מולדים בהם קיימת חולשה של דפנות כלי דם בגוף וליקויים ברקמת חיבור המחזקת את הדופן. במצבים אלו, עלולות להתפתח מפרצות של אב העורקים באנשים צעירים יותר – ואפילו בעשורים הראשונים לחייהם.
מרבית מפרצות אב העורקים (כ-75%) נמצאות בחלק הביטני, ואילו כרבע מהן ממוקמות בבית-החזה. מפרצות אלו מסוכנות יותר, וקרע בהן מוביל לרוב לתוצאה עגומה. מפרצת קטנה עשויה לדרוש מעקב תקופתי בלבד אולם כאשר היא מגיעה לגודל מסוים יש צורך לטפל בה ולהתערב.
מרבית מפרצות אב-העורקים בבית החזה מתגלות בדרך כלל באקראי. הן אינן גורמות לתופעות כלשהן. למעשה, הרוב המכריע מתגלה במהלך ביצוע צילום חזה או בדיקת CT של בית החזה, הנעשים לבירור בעיה רפואית אחרת.
עם זאת, ייתכנו תופעות הנובעות מלחץ מקומי אשר מפעיל אב העורקים המורחב על איברים סמוכים. קרע בדופן אב העורקים הנו מצב קטלני המתבטא לרוב בכאב חד בחזה או בגב, ומביא להידרדרות מהירה עד כדי מוות – אם אינו מטופל במהירות.
מפרצת של אב העורקים החזי ניתנת לאבחון באמצעות בדיקות לא פולשניות כדוגמת אקו-קרדיוגרם (אולטרסאונד של הלב וכלי הדם הגדולים), טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או בדיקת תהודה מגנטית (MRI). לבדיקות אלו דרגת דיוק גבוהה, והן מספקות מידע הן לגבי קוטרו של אב-העורקים והן לגבי קיום מחלות נוספות.
הטיפול במפרצות אב העורקים הממוקמות בבית החזה תלוי בגודל המפרצת ובמיקומה. ככלל, אם המפרצת קטנה והחולה אינו סובל מתופעות הקשורות בה, מקובל להסתפק במעקב בלבד תוך ביצוע בדיקות הדמיה בפרקי זמן קבועים – בדרך כלל אחת ל-6 חודשים.
מטרת בדיקות אלו היא להעריך כל שינוי בגודל המפרצת. אם קוטרה של המפרצת עולה על חמישה ס"מ, או לחליפין קצב הגדילה שלה עולה על ס"מ לשנה, הרי שקיימת התוויה לניתוח. מובן שיש צורך להעריך בכל חולה את הסיכון מול התועלת בביצוע הפעולה הניתוחית.
הטיפול המקובל במפרצות של אב העורקים החזי הוא תיקון ניתוחי של המפרצת והחלפת קטע אב העורקים החולה בשתל סינתטי העשוי דקרון. לשתל זה אורך חיים בלתי מוגבל, הוא אינו נדחה על ידי הגוף ואינו מצריך נטילת תרופות נוגדות קרישה. במהלך הניתוח מחובר החולה למכונת לב-ריאה, וזאת בדומה למרבית ניתוחי הלב.
לעתים מלווה מפרצת גם בפגיעה במסתם האאורטלי – אז יש לתקן או להחליפו במסתם חיה (ביולוגי) או במסתם מכאני.
מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
תוצאות הניתוח טובות, אך מאידך יש לזכור שהזנחת הפתולוגיה והימנעות מניתוח בזמן עלולים להסתיים בקטסטרופה הכרוכה בפגיעת המפרצת.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
הניתוח לתיקון מפרצת באאורטה מבוצע בהרדמה כללית, ולכן המטופל ישקע בשינה עמוקה לאורך כל הניתוח, ולא יהיה מודע כלל למצבו. סמוך לתחילת הניתוח יחובר המטופל לאינפוזיה דרכה יזליף המרדים חומרי הרגעה על מנת לסייע למטופל להפחית את תחושת החרדה.
לאחר וידוא ההרדמה, ינסר המנתח את עצם בית החזה של המטופל, כדי לאפשר גישה מלאה אל האזור באבי העורקים החזי הדורש תיקון. בהמשך, יחובר המנותח למכונת לב ריאה. מכונת לב ריאה מורכבת ממשאבה המזרימה דם בהתאם לתפוקת הלב הנדרשת וכן מחמצן המבצע שיחלוף גזים ומחליף בכך את פעולת הריאות. הזרמת דם וחמצון חוץ גופי מאפשרת שיתוק של הלב וחיתוך של חלק האאורטה הפגום. לעתים כאשר אבי העורקים חולה במיוחד יש העדפה להתחברות למכונת לב-ריאות דרך עורק המפשעה.
פרק הזמן בו מפסיקים את אספקת הדם מוגבל, ורצוי שלא יעלה על 30 דקות, כך שהניתוח נעשה במגבלות זמן ובמרוץ כנגד השעון. מכיוון שרקמת המוח רגישה יותר לחוסר בחמצן, הרי שבמשך הניתוח דואג המנתח לספק דם באופן סלקטיבי למוח. על מנת לוודא שלא תיגרם פגיעה מוחית, משתמש הצוות המנתח במכשירי ניטור מתקדמים אשר מספקים מידע לגבי רמת החמצן במוח, מהירות זרימת הדם למוח ופעילותו החשמלית.
כדי להוריד את צריכת החמצן של המוח, מקררים את הדם במכונה – ובכך את טמפרטורת החולה – ל-18 מעלות. במצב כזה ניתן לנתק את המנותח מזרימת הדם למשך כ-90 דקות.
לאחר חיבור המנותח למכונת הלב ריאה, יחתוך המנתח את מקטע האאורטה הפגום ויחליפו בשתל סינתטי העשוי דקרון שייתפר אל שני קצוות אבי העורקים. במידה וקיים נזק גם למסתם האאורטלי, יש צורך בהחלפתו במסתם תותב.
בסיום הניתוח, ישוב ליבו של המטופל לפעילות סדירה והלב ינותק ממכונת הלב ריאה.
בשלב האחרון של הניתוח, יתפור המנתח את בית החזה של המטופל, והאזור יחבש.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
הרדמה כללית
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
4-5 שעות
אחוזי ההצלחה והסיכונים
כל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוח לתיקון אבי העורקים החזי אינו חף מסיכונים ומסיבוכים, שחשוב להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח.
הסיבוכים בעקבות הניתוח כוללים דימום, זיהום, דום לב, הפרעות קצב, ופגיעה באברים סמוכים בבית החזה.
חיבור חולה למכונת לב-ריאה עדיין טומן בחובו שורה של סיבוכים אפשריים לחולה הנובעים מעצם ההתחברות למכונה או משנית לזרימת הדם החוץ-גופית. תחלואה זו כוללת אירועים מוחיים (שמקורם בעיקר תסחיפי), הפרעות בקרישת הדם, אי ספיקת כליות בדרגות חומרה שונות ותגובה דלקתית רב-מערכתית . לאחרונה הודגם כי בחולים שעברו ניתוחים בעזרת מכונת לב-ריאה, עלולה להיווצר ירידה קוגניטיבית זמנית לאחר הניתוח.
למרות מורכבותם של ניתוחים אלו, שעור ההצלחה במרכזים רפואיים המנוסים בניתוחים מסוג זה גבוה ועומד על כ-90%.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שאתה לוקח, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.
חשוב לבצע בדיקות דימות שידגימו את מצב העורקים הכליליים בלב ואת מצב שריר הלב (המיוקרד), כגון א.ק.ג., בדיקת ארגומטריה, אקו לב, מיפוי טליום במאמץ, או צנתור וירטואלי (קרדיוסקן).
יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה, ובמקרים מיוחדים גם תפקודי קרישה.
יש לבצע צנתור אבחוני בכל המנותחים, וערב הניתוח גם צילום חזה (רנטגן).
יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
שבוע לפני מועד הניתוח עליך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו קומדין). יש להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי הצורך בתחליפים לתרופות אלו. אספירין איננו מופסק עד ליום הניתוח.
ביום עצמו יש להיות בצום מלא שכולל מים, החל מ-8 שעות לפני מועד תחילת הניתוח. מומלץ להימנע אף מלעיסת מסטיק ומעישון. לפני הכניסה לחדר הניתוח חובה להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי.
במידה ולמטופל שערות באזור שמיועד לניתוח, הן יגולחו על ידי איש צוות של בית החולים. מומלץ להתקלח לאחר הגילוח, על מנת לאפשר סטריליות מקסימלית של האזור.
מה יקרה אחרי הניתוח?
בסיום הפעולה יועבר המנותח ליחידה לטיפול נמרץ – ניתוחי לב, שם ינוטר מצבו במשך היממה שלאחר הניתוח.
צינור ההנשמה ('טובוס') יוצא מקנה הנשימה לאחר שהמנותח יתייצב מבחינה נשימתית – לרוב תוך מספר שעות.
בסיום השהות ביחידה לטיפול נמרץ – ניתוחי לב, יועבר המטופל אל מחלקת האשפוז. במחלקה ינוטר מצב הלב באמצעות א.ק.ג. רציף.
בהתאם למצבו של המטופל, יסייעו לו לשבת במיטה או בכורסה, תוצע לו כלכלה רכה ושתייה והוא יוכל להתחיל בהתניידות הדרגתית. משך האשפוז ומועד השחרור ייקבעו בהתאם לקצב ההתאוששות מהניתוח.
ניתוח זה כרוך באשפוז של בין 5 ימים עד שבוע. ההחלמה מהניתוח לרוב קצרה יותר אם הניתוח בוצע בשיטה הזעירה.
בימים שלאחר הניתוח עלול המטופל לסבול מחולשה, כאב, בחילה והקאה. ניתן להקל על הכאב באמצעים תרופתיים, בהתאם לרצונו של המטופל.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
ניתן לשוב בהדרגה לשגרה כ-3 שבועות לאחר הניתוח. מומלץ לשהות בחופשת מחלה במשך תקופת ההחלמה. יש להקפיד על ניקיון מרבי של האזור באמצעות רחצה יומיומית במים ובסבון (רצוי פעמיים ביום), וחשוב להקפיד על נטילת הטיפול התרופתי שניתן למטופל לאחר הניתוח.
תהליך ההחלמה יסתיים בדרך כלל כ-6 שבועות לאחר הפעולה. חשוב לציין שאין כל מניעה מקיום יחסי מין במסגרת המגבלות הטכניות. במידה והמטופל סובל מתשישות או סחרחורת, מומלץ שימנע מנהיגה לאותו פרק הזמן.
כשבועיים לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל המנתח במרפאת המחלקה. בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות, לחץ בחזה, או קשיי נשימה, ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך ברור.
מומלץ להצטרף לתכנית שיקום לחולי לב, שנערכת בבתי מלון או במרכזי שיקום בתקופה שמייד לאחר הניתוח, ובהמשך במסגרת מרפאות הקהילה או בתי החולים. במסגרת התכנית יקבל המטופל הדרכה תזונתית, תכנית אימון גופני שמותאמת ליכולותיו ובנוסף יבוצע לו מעקב פרטני מדוקדק.
משך ההחלמה הוא אינדיבידואלי, ותלוי, בין היתר, בכושרו הפיסי של המטופל טרם הניתוח, בגילו, במצבו הגופני ובמחלות הרקע הנלוות שלו.