מעבדים את חווית הלידה

נשים רבות נשאלות איך היתה הלידה? התשובות לשאלה זו מגוונות: לפעמים התשובה היא שהיתה לידה טובה, קלה, מהירה ואפילו מדהימה, אבל לפעמים התשובה היא "היתה לי לידה קשה" או אפילו "לידה טראומטית". המילה טראומה נמצאת בשימוש נרחב בהקשר ללידה, אם במשמעות המקצועית ואם במשמעות הסובייקטיבית עבור היולדת. כשמדובר על הלידה החוויה האישית, מנקודת מבטה של האשה – היא שחשובה. דיתה גולן-הדרי מיילדת ומנחה בשירות לעיבוד חווית הלידה מסבירה.

יעל (שם בדוי) בת 32 ילדה לא מזמן את בנה הראשון. מספר שבועות לאחר הלידה הרגישה שמבחינה פיזית היא מתאוששת אבל מבחינה נפשית ורגשית היא עסוקה במחשבות על הלידה, מוטרדת מהאופן בו התנהגה - שלא לחצה מספיק טוב, שהלידה לקחה הרבה זמן ושהתינוק שלה סבל. יעל הרגישה תסכול ואכזבה כשחשבה על הלידה שלה ולא הבינה מדוע היא מרגישה כך, במקום להיות שמחה ומאושרת עם התינוק שלה.

במפגש עימה, יעל חזרה על המשפט "היתה לי לידה קשה". כשסיפרה את סיפור הלידה מנקודת מבטה, אפשר היה להבין מה חשבה והרגישה במהלכה. בשלב הבא, לאחר שנבדקו הנתונים של מהלך הלידה, נראה היה שמדובר על לידה תקינה ורגילה. במפגש יכלה יעל להשלים יחד עם המיילדת את החלקים החסרים בתמונה. המשפט "היה לך קשה, עבדת קשה, קשה מאוד, אבל הלידה היתה תקינה" הרגיע מאוד את יעל. יחד עם ההתייחסות לאוירה שהיתה בחדר לידה ולתמיכה שקבלה מבן הזוג ומהמיילדת – יכלה יעל לראות את הלידה ואת הדרך בה נהגה באור חיובי יותר.

הסיפור של יעל הוא דוגמה לכך, שגם כשמדובר בלידה רגילה ותקינה לחלוטין, עדיין החוויה יכולה להתפס כקשה, מלחיצה ולעיתים אף טראומטית. האופן בו תופסת האשה את הלידה ישפיע על המשך חייה ועל תפקודה כאשה כרעיה וכאם. קיימת כיום הכרה כי חלק מהנשים חוות בלידה סטרס טראומטי חמור (10%), חלקן (1%-2%) בצורה קשה עד להתפתחות Posttraumatic Stress Disorder) PTSD).
הסימנים והסימפטומים כוללים: סיוטי לילה, מחשבות חוזרות ומעוררות חרדה על הלידה, עצבנות, קושי לתפקד ולעיתים פחד מלידה חוזרת עם בקשה ללדת בניתוח קיסרי, או עד כדי הימנעות מהריון נוסף.
לא כל הנשים חוות את כל הסימפטומים, מידת החומרה משתנה וברוב המקרים הם חולפים במשך הזמן. יחד עם זאת, חלק מהנשים לא מבינות מדוע אינן שמחות ומאושרות כמצופה לאחר לידה וחשות בשל כך מצוקה רגשית המשפיעה על יכולת התפקוד וההסתגלות למצב החדש.
מחקרים מלמדים, כי בין הגורמים הקשורים למידת החומרה של תגובת הסטרס ללידה נמצאים: אופן הלידה, (כמו ניתוח קיסרי דחוף), מידת התמיכה שקיבלה היולדת מבן הזוג והצוות המטפל, מצבים של הריון בסיכון (לידה מוקדמת, אובדן הריון) התערבויות וסיבוכים בלידה וכן בעיות נפשיות בעבר.

הבנת הגורמים המשפיעים על תגובת האשה ללידה, משמעותית לגבי האפשרות למניעת או הפחתת המצוקות והקשיים. לפני לידה, ניתן לסייע באמצעות הכנה ללידה באופן ריאליסטי, כולל התייחסות לאפשרויות הבחירה בלידה והצורך בשימוש בהתערבויות מיילדותיות שונות. לאחר הלידה, ניתן להעריך את חומרת תגובת הסטרס בעקבות הלידה. בהתאם לצורך אפשר הציע התערבות מקצועית במשבר, שיחה עם אנשי הצוות המטפל בחדר לידה (מיילדת או רופא) במטרה לספק תמיכה ולנרמל את התחושות שהיא מרגישה, תיחקור סיפור הלידה (Debriefing) וטיפול התנהגותי קוגניטיבי שנמצא יעיל במצבים אלה.
נשים שקיבלו סיוע לאחר הלידה דיווחו על שיפור בהרגשתן. חשוב לציין כי בספרות אין הסכמה על העיתוי המתאים להתערבות – יחד עם זאת היעילות גבוהה יותר כאשר אינה חד פעמית.