השראת לידה ( זירוז)

הגדרות ורקע

השראת לידה היא תהליך גרימת התפתחות לידה בטרם שזו החלה בצורה עצמונית. התהליך כולל יצירת צירים אשר יובילו לפתיחה של צוואר הרחם. שכיחות ההיריונות בהן מתבצעת השראת לידה עומדת על 10-20%.

סיבות שבגינן מומלץ ליולדת לעבור השראת לידה:

סיבות אימהיות:

ירידת מים ממושכת, מבלי שמתפתחים צירים.
עלייה קיצונית בלחץ הדם של האם.
גרד קיצוני של האישה בסוף ההריון.
כאשר מתגלה מחלה אצל האישה והמשך ההריון עלול לסכן את חייה.
סוכרת הריונית המטופלת בדיאטה או אינסולין.

סיבות עובריות:

גדילת העובר ברחם אינה תואמת את העקומה התחתונה של הסטטיסטיקה, והעובר קטן לשבוע ההריון.
מוניטור שאינו משביע רצון.
מיעוט מי שפיר.
הריון עודף - סיום 41+3 שבועות הריון.
הפחתה בתנועות עובר.

תהליך השראת לידה מתבצע באשפוז ואופן השראת הלידה ייקבע על פי התנאים הצווארים (בשלות הצוואר, פתיחה) ,גובה החלק המקדים ומספר הלידות בעבר. קיימות מספר שיטות שלכל אחת יתרונות וחסרונות, ולכן יש להתאים את אופן השראת הלידה לכל יולדת בצורה פרטנית.

אמצעים ושיטות להשראת לידה:

כאשר צוואר הרחם בשל, ניתן לגרום ללידה על ידי פקיעת קרומי מי השפיר ו\או עירוי תוך-ורידי של אוקסיטוצין. כאשר קיים צורך בהשראת לידה אך צוואר הרחם אינו בשל, ניתן לבצע הבשלת צוואר באמצעים מכניים ו\או תרופתיים.

שיטות מכניות

הפרדה ידנית של הקרומים מצוואר הרחם התחתון. פעולה הגורמת לשחרור עצמוני של הורמון פרוסטגלנדין. להורמון זה תפקיד חשוב בהשראת התכווצות רחמיות והתחלת לידה. הפשלה של הקרומים יעילה בקיצור פרק הזמן ללידה עצמונית. הפעולה נעשית בבדיקה נרתיקית רגילה ומלווה לעיתים באי נוחות קצרה. ניתן לבצע פעולה זו רק כאשר הצוואר פתוח לפחות במעט.
שימוש בבלון (קטטר) – ממבוצע על ידי החדרת קטטר מעבר לפה הפנימי של צוואר הרחם וניפוחו עד לקוטר של כ 2 ס"מ. החדרת הבלון יכולה לגרום לתחושת לחץ. לאחר ההחדרה בדרך כלל אין כאבים. דמם עלול להופיע בזמן הפעולה ולרוב מדובר בדימום קל שיפסק במהירות. לאחר ההחדרה הבלון יישאר ברחם עד כאשר יפלט במקביל להתקדמות הלידה ופתיחה צווארית.
כאשר הצוואר בשל ויש פתיחה של 2 ס"מ לפחות, ניתן לגרום לפקיעת הקרומים. בשיטה זו, מנקבים את הקרומים העוטפים את העובר וגורמים לירידת מים. פעולה זו ידועה כגורמת לזירוז לידה.

שיטות תרופתיות:

הורמון הפעיל בתהליך הלידה וגורם להתפתחות צירים. מתן תוך ורידי בתמיסה של נוזלים. הפעולה מבוקרת על ידי מכשיר סופר טיפות. ניתן להעלות או להוריד את מינון התרופה בהתאם להתקדמות הלידה, תדירות הצירים והניטור העוברי.
פרופס- טבליה המושמת בנרתיק ומכילה חומר בשם פרוסטגלנדינים. חומר זה אמור לגרום להבשלת צוואר הרחם ולהופעת צירים. בדרך כלל ההחדרה אינה כואבת, אך לעיתים מלווה באי נוחות בדומה לזו הקיימת בזמן בדיקה נרתיקית.
אופן השימוש: החדרת טבליה אחת לנרתיק אשר יכולות לשהות עד 30 שעות. לאחר מכן ניתן לשקול טבליה נוספת לעוד 24 שעות.

יתרונות השראת לידה

ישנם מצבים של חוסר הצלחה לגרום ללידה על אף שימוש במספר שיטות. במצבים אלו לעיתים לא תהיה ברירה אלא לעבור לניתוח קיסרי לאחר דיון משותף.

חסרונות השראת לידה

ישנם מצבים של חוסר הצלחה לגרום ללידה על אף שימוש במספר שיטות. במצבים אלו לעיתים לא תהיה ברירה אלא לעבור לניתוח קיסרי לאחר דיון משותף.