צירים מוקדמים וקיצור צוואר הרחם

צירים מוקדמים יכולים להיות אחד הסימנים ללידה מוקדמת, אך יחד עם זאת, יותר מ80% מהנשים שסובלות מצירים מוקדמים תלדנה במועד.

מה גורם לצירים מוקדמים?
יכולות להיות מספר סיבות לכך:
זיהום, דלקת בדרכי בשתן, וירוס מעיים – גורמים שכיחים שנחשבים לאחרים לצירים מוקדמים. בדרך כלל שהמחלה חולפת, גם הצירים מפסיקים.
נשים בהריון מרובה עוברים נמצאים בקבוצת סיכון מוגברת לצירים מוקדמים.
התייבשות - ניתן למנוע על ידי שתייה מרובה ומספקת של מים. לרוב לאחר עירוי נוזלים תהיה הטבה בתחושת הצירים.
היפרדות שליה – לרוב מצב זה יופיע גם עם דימום נרתיקי.
עדיין, ברוב המקרים לא מזהים סיבה ברורה להופעת צירים מוקדמים, ויותר מזה: צירים מוקדמים יכולים להופיע ולהעלם לאחר קבלת טיפול וזאת מבלי שנדע מה גרם להם מלכתחילה.

איך מרגישים צירים מוקדמים?
התחושה של צירים מוקדמים דומה לתחושה של ההתכווצויות בעוצמת כאב משתנה שבאות והולכות. חלק מהנשים מתארות זאת ככאבים הדומים לכאב שסביב קבלת הוסת. לעיתים לצירים מוקדמים ילוו הפרשות מוגברות ו\או דימום, כאבי גב או ירידת מים.
צירים מוקדמים ללא פתיחה – אם הצירים מופיעים ללא פתיחת צוואר הרחם, הסיכון ללידה מוקדמת הוא נמוך יחסית. במצב זה הטיפול העיקר הינו ע"י מנוחה, נוזלים ולעיתים תרופות לדיכוי צירים.

האם צירים מוקדמים זה מצב מסוכן?
לפעמים צירים מוקדמים יגרמו לקיצור צוואר הרחם או לפתיחתו שעלולה להביא ללידה מוקדמת ואף להפלה. ככלל, צוואר רחם מתחת ל-25 מ"מ נחשב כגורם המעלה את הסיכון ללידה מוקדמת. לרוב, צוואר הרחם נמדד במהלך סקירת המערכות ובכל תלונה אשר מחשידה לאפשרות של לידה מוקדמת כגון לחצים, כאבי בטן וצירים. את מדידת צוואר הרחם מקובל לעשות החל מסוף השליש הראשון ועד שבוע 32-34 להריון. אם זאת, חשוב לזכור כי גם במקרים של קיצור צוואר הרחם רוב הנשים לא תלדנה מוקדם.

לידה מוקדמת ומניעתה:
לידה מוקדמת, היא לידה המתרחשת בין שבוע 20 ולפני תום 37 שבועות היריון. לידה כזו, מתרחשת בכ6-7% מכלל ההריונות, ולפני שבוע 32- בשיעור של 1-2%. התוצאה שלי לידה כזו היא פגות אשר מהווה גורם מוביל לתחלואה ולתמותה בילודים. לפיכך, אשפוז להשגחה מאוד שכיח כאשר יש סיכון ללידה מוקדמת.

טיפול למניעת לידה מוקדמת וקיצור צוואר:
כאשר הצוות מתרשם שאין סכנה לאם או לעובר בהמשך ההיריון, אזי יש מקום לטיפול למניעת לידה מוקדמת. כאשר מדובר בשבוע הריון 24-34, הטיפול מתחלק למתן טיפול תרופתי, מנוחה, וכן מעקב אחר דינמיקה צווארית:

• מנוחה - במצבים של חשש ללידה מוקדמת עקב הופעת צירים ופתיחה של הצוואר, יש לדאוג למנוחה אך לא לשכיבה ממושכת במיטה אשר יכולה גם היא להוביל לתוצאות לא רצויות כמו הופעת קרישי דם בגפיים, דלדול עצם ועוד. במחלקה אנחנו מעודדים נשים להיות ניידות כיון שלא הוכח ששכיבה מוחלטת מפחיתה את הסיכון ללידה מוקדמת.
• מתן סטרואידים (צלסטון) – בין השבועות 24-34 יש חשיבות גדולה למתן סטרואידים לצורך הבשלת ריאות העובר. הטיפול הוכח כמשפר תוצאי הריון ואת מצבו של הילוד לאחר הלידה באם בכל זאת תתרחש מוקדם. הטיפול ניתן בקורס של שתי זריקות ( Betamethasone 12mg) בהפרש של כ-24 שעות. לעיתים נשקל הטיפול בקורס נוסף של סטרואידים (Rescue) לנשים אשר קיבלו את הקורס הקודם לפני יותר מ-14 ימים ושעדיין נמצאות בסיכון ללידה מוקדמת בזמן הקרוב.
• טיפול במגנזיום – טיפול חד פעמי למשך מספר שעות הניתן לאישה הרה ומטרתו הגנה על מח העובר מפני נזקים הקשורים לפגות.
• טיפול בתכשירים מעכבי צירים (טוקוליטיקה) –ניתן במקרים בהם הצירים מורגשים וגורמים לדינמיקה של צוואר הרחם. המטרה העיקרית בטיפול בתכשירים מעכבי צירים, הוא הארכת ההיריון למשך 48 שעות לצורך מתן טיפול סטרואידי (מטרה קצרת טווח). באם לאחר 38 שעות עדיין מורגשים צירים ניתן להמשיך את הטיפול למרות שהספרות חלוקה לגבי יכולת ההשפעה של הטיפול על מניעת לידה מוקדמת.
  מתן פרוגסטרון – בד"כ ניתן באמצעות נרות ואגינלים. טיפול זה הוכח כמפחית סיכון ללידה מוקדמת בעיקר הנשים עם צוואר קצר או כאלו שבעברן לידות מוקדמות.
• תפר צווארי - פעולה כירורגית אשר נעשית בחדר ניתוח תחת הרדמה איזורית או כללית. בפעולה זו מתבצעת קשירה של צוואר הרחם בתפר לא נספג אשר מוסר באם מתפתחת לידה או סביב המועד הצפוי של הלידה (לרוב סביב 36-37 שבועות). תפר צווארי מתבצע לרוב לא יאוחר משבוע 24 להריון ורק כאשר אין תסמינים של צירים, דימום משמעותי או ירידת מים.
  ההתוויות המקובלות לתפר צווארי הן:
  1.היסטוריה של פתיחה צווארית אתסמינית.
  2.היסטוריה של לידה מוקדמת או הפלה מאוחרת בעבר וקיצור צוואר רחם בטרימסטר שני בהריון הנוכחי.
  3. פתיחה אסתמינית של צוואר הרחם.

מה צפוי באשפוז?
באשפוז ניתנים הטיפולים למניעת לידה מוקדמת אשר הוזכרו לעיל לפי הצורך.
במהלך האשפוז מתבצע מעקב אחר תחושת הצירים וסימני לידה אחרים.
כתלות בגיל ההיריון מתבצע ניטור עוברי וניטור צירים.
במהלך האשפוז נבצע הערכה של צוואר הרחם וגדילת העובר כמו גם בדיקות דם ושתן שונות לשלילת זיהום.

כיצד מחליטים על שחרור מאשפוז?
אורך האשפוז תלוי בכמה גורמים אך בעיקר בהימשכות או חלוף הצירים ובהיעדר דינמיקה צווארית נוספת או סימני לידה.
כאשר צוואר הרחם מתייצב והצירים חולפים ניתן לשקול שחרור למעקב הריון בסיכון גבוה במסגרת הקהילה או מרפאות החוץ בליס.