שינויים פיזיולוגיים בהריון - הפרשות הורמונים

הרחם וצוואר הרחם

• לפני ההריון, משקל הרחם הינו כ-70 גרם; נפחו 10 מ"ל; וגודלו כגודל אגרוף. במהלך ההריון, גדל הרחם בצורה משמעותית - גודלו בתום ההריון הינו כ-1000 גרם; ונפחו כ-5000 מ"ל.  
• במהלך ההריון עולה משמעותית זרימת הדם לרחם, עד פי 10. משבוע 12, האגן אינו יכול עוד להכיל את הרחם, ואז יוצא הרחם מהאגן. בשלב זה, ניתן בדרך כלל להבחין בבטן הבולטת, בעיקר אצל נשים רזות במבנה גופן. 
• מהטרימסטר הראשון, מתחילות התכווציות לא סדירות ברחם, המורגשות לעתים ככאבי מחזור. בטרימסטר השני, יתכנו צירים לא סדירים ולא כואבים הנקראים "ברקסטון היקס", המורגשים לעתים כהתקשויות בבטן. בשבועות האחרונים להריון, יכולים להתגבר ולהיות סדירים, ובסוף ההריון לעתים אף גורמים לאי נוחות רבה. 
• הפקק הרירי, מופיע בתעלת צוואר הרחם בתחילת ההריון, וסמוך ללידה עם פתיחת הצוואר, משתחרר הפקק, ויכול להופיע כהפרשה רירית ומעט דמית הנקראת "בלודי שואו" (Bloody Show). 
• צוואר הרחם בהריון הינו פריך, ונוטה לדמם בקלות גם מטראומות קטנות, כמו יחסי מין ובדיקה פנימית. בשליש הראשון ייתכנו דימומים קלים, המעידים על השתרשות העובר ברחם, ומשקפים מצב פיזילוגי נורמלי. במידה שהדימום מוגבר או לא מוסבר, יש לפנות לבדיקת רופא לשלילת מצבים בעייתים כמו הפלה, הריון חוץ רחמי, שליית פתח, או מחלה בצוואר הרחם.
• הפרשה נרתיקית מוגברת יכולה להופיע כבר בתחילת ההריון, לרוב לבנה וסמיכה, לעתים דלילה וצלולה. לעתים הפרשה מקורה בזיהום פטרייתי הנפוץ בהריון, ובמידה ומלווה בגרד, כדאי לפנות ליעוץ רפואי.

מערכת הלב והדם

• נפח הדם בהריון עולה ב-40%-45%, ומתחיל לעלות כבר בטרימסטר הראשון להריון. ישנו צורך לספק את דרישות העובר והגוף הגדל, וכן הכנת הגוף לקראת הלידה. 
• החל משבוע 5, ישנה עלייה בדופק, של כ-10-15 פעימות לדקה, וכן ירידה בלחץ הדם עקב הרחבת כלי הדם. הלב גדל ועולה תפוקת הלב. בשל שינויים אלה, תיתכן הרגשה של דופק מואץ, בעיקר באמצע ההריון. לחץ הדם הנמוך, גורם לעתים לתחושה של כמעט התעלפות ואף התעלפות. בשכיבה על הגב, ייתכן לחץ על כלי הדם המספקים דם לרחם, ולכן מומלצת שכיבה על הצד בהמשך ההריון, במיוחד על צד שמאל. 
• אישה הרה יכולה להמשיך בפעילות גופנית בה הייתה רגילה טרם ההריון, אך מומלץ לא להתאמן עד רמה של התנשפות או תשישות. ניתן למדוד את העצימות המתאימה באמצעות מבחן שיח: האם ניתן לדבר תוך כדי הפעילות? 
• דליות בורידים ייתכנו בעיקר ברגליים, בפי הטבעת (טחורים) ובפות. מומלץ להשתמש בגרביים אלסטיות ולהקפיד על תנוחה מוגבהת של הגפה. 
• רמת ההמוגלובין בהריון יורדת עם עלייה בנפח הדם, ותיתכן אנמיה המוגדרת כרמה של פחות מ-11. כמו כן, ישנה דרישה גבוהה של ברזל במחצית השנייה להריון, ונדרשת תוספת של ברזל על מנת למנוע ירידה משמעותית בהמוגלובין.
• בהריון ייתכן דימום מהחניכיים ומהאף, עקב התרככות החניכיים ועלייה בנפח הדם. 
• במערכת הקרישה, ישנה החשה של שקיעת הדם; עלייה בכל פקטורי הקרישה; וירידה בטסיות הדם. מומלץ להקפיד על ניידות במהלך ההריון ולאחר הלידה על מנת למנוע היווצרות קרישי דם.

מערכת הנשימה

קוצר נשימה אופייני בהריון, כתוצאה מלחץ של הסרעפת על-ידי הרחם. בתחילת ההריון, ישנה ירידה בתנגודת דרכי הנשימה בהשפעה הורמונלית, הגורמת למאמץ הנשימתי. מחלות נשימה הקיימות טרם ההריון, יכולות להחמיר במהלך ההריון.

מערכת העיכול

• עלייה בתאבון אופיינית להריון, עקב השינויים ההרומונליים. מומלץ להקפיד על דיאטה מאוזנת; ניתן להיוועץ עם דיאטנית לגבי התפריט המומלץ בהריון.

• בשליש הראשון להריון ישנה שכיחות לבחילות והקאות, עקב העלייה בפרוגסטרון והורמון הבטא. הדבר בדרך כלל חולף בטרימסטר השני. 

• זמן ריקון הקיבה והמעיים יורד, ונגרמת צרבת עקב שינויים בלחצים בושט ובקיבה. ניתן להיוועץ ברופא לגבי תכשירים נוגדי חומצה להקלה על הצרבת. 

• הירידה בתנועתיות המעי גורמת לעצירות. מומלץ להקפיד על אכילת מנות קטנות בתדירות גבוהה, שתייה מרובה, פעילות גופנית ותזונה המשלבת פרות, ירקות וסיבים תזונתיים. 

• ישנה שכיחות גבוהה יותר להיווצרות אבנים בכיס מרה בהריון, עקב השינויים ההרומונליים.

מערכת השתן

• ישנה עלייה של כ-50% בגודל הכליות ועלייה בקצב הסינון הכלייתי, מתחילת הטרימסטר השני. בתחילת ההריון ישנה עלייה בתדירות מתן השתן עקב השינויים ההרומונליים, ובהמשך - עם גדילת הרחם ודחיקת שלפוחית השתן, ישנו גירוי של השלפוחית, הגורם למתן שתן תכוף. 
• עקב התרחבות צינורות השתן, והאטה בזרימת השתן, ישנה שכיחות גבוהה יותר בהריון לדלקות בדרכי השתן. מומלץ להקפיד על שתייה מרובה, וטיפול אנטיביוטי כאשר מאובחנת דלקת בדרכי השתן. תיתכן בריחת שתן עקב הלחץ המכני של הרחם על שלפוחית השתן.  
• עקב השינויים בפינוי הכלייתי, תיתכן בצקת במהלך היום בעיקר באזור הגפיים התחתונות.
• בלילה, עקב השכיבה, עולה הצורך להשתנה לילית תכופה.

מערכת העצבים

• ההריון מלווה בשינויים רגשיים מרובים, עקב המצב החדש. השינויים הגופניים והעייפות המאפיינת את השליש הראשון להריון, קשורים בשינויים ההורמונליים. 
• ישנה ירידה מסויימת בזכרון בהריון, החולפת לאחר הלידה. 
• ייתכנו הפרעות בשינה או ערות מוגברת. הפרעות השינה החמורות ביותר הן לאחר הלידה, ולעתים גורמות לדכדוך לאחר הלידה.
• כתוצאה מלחץ עצבי בהריון, תיתכן בצקת בעצבי התחושה בעיקר בידיים הגורמת לנימול. מומלץ להקפיד על תנוחה מוגבהת של הידיים ומנוחה. 
• תיתכן ירידה בלחץ תוך עיני ורגישות הקרנית בהריון. תיתכן אי נוחות עם עדשות מגע. אין שינוי בראייה עצמה, פרט לשינוי במיקוד, שחולף לאחר הלידה.

מערכת השלד והשרירים

• שינויים במרכז הכובד, גורמים לכאבי גב ולנפילות בהריון.
• מתרחשים שינויים במפרקי האגן, שלעתים כרוכים באי נוחות ואף בכאב. נשים רבות מתלוננות על כאבים ולחצים במפשעה בעיקר בהליכה. כדאי להמנע מהליכה רבה ועמידה ממושכת. 
• ייתכנו כאבים באזור הצוואר ומתיחת חגורת הכתפיים.  
• פעילות גופנית מפחיתה בצורה משמעותית כאבי גב, במיוחד בגב תחתון. הפעילות המומלצת ביותר היא שחייה.

מערכת העור

• השינויים בעור נובעים מהיפרפיגמנטציה, עקב עלייה בהרומון האסטרוגן בהריון. ישנה התכהות של אזור הפטמות, הטבור ופי הטבעת. שכיחה הופעת קו לאורך הבטן, מאזור הערווה לכיוון הטבור, הנוטה להתבהר לאחר הלידה. 
• תיתכן הופעת כתמים באזור הפנים, השפה העליונה והלחיים. 
• סימני מתיחה בעור הבטן, השדיים והירכיים, מופיעים אצל מחצית מהנשים ההרות, עקב מתיחת העור. לעתים מלווה בגרד. ישנם קרמים שונים ושמנים למניעה, אך לא הוכחה יעילותם.

לסיכום