דלקת באגן

דואר אלקטרוני וואטסאפ לינקדאין פייסבוק

שאלות ותשובות

דלקת באגן היא זיהום של מערכת הרבייה הנשית. זיהום זה מתרחש כאשר חיידקים נעים מהנרתיק וצוואר הרחם אל חלל הרחם ומשם לחצוצרות והשחלות.  מדובר במצב נפוץ יחסית אך טיפול לא מספק יכול להוביל להתפתחות של מורסות בשחלות והחצוצרות וטומן בחובו השלכות ארוכות טווח.

החיידקים העיקריים המקושרים עם היווצרות של דלקת אגנית ברחבי העולם הינם כלמידיה וגונוראה. לאחר הדבקה בחיידקים אלו המועברים על פי רוב ביחסי מין, המטופלת יכולה לא לחוש סימפטומים כלל ולפתח תסמינים של דלקת אגנית רק לאחר ימים ואפילו שבועות. עבודות שבוצעו בישראל מדווחות על הארעות נמוכה יותר של חיידקים אלו באוכלוסייה מהמקובל בעולם. 
על אף הדומיננטיות של חיידקים אלו במקרים של דלקת אגנית אנו יודעים כי בחלק מהמקרים הזיהום נובע מחיידקים אשר אינם קשורים ליחסי מין כמו חיידקי מערכת העיכול (אי-קולי לדוגמה) או חיידקים המשגשגים ברקמת הנרתיק ( כמו במקרים של וגינוזיס חיידקית). בחלק מהמקרים אף איננו מוצאים גורם ברור לדלקת .
 
הפעולות והמצבים הבאים מעלים את הסיכון להידבקות בזיהום: מגע מיני לא מוגן, החדרת התקן תוך-רחמי, לידה, ניתוחים והליכים רפואיים באגן (כגון נטילת דגימת רקמה מרירית הרחם), ודלקת תוספתן (אפנדיציטיס).

אמנם כל אשה עלולה לפתח דלקת אגנית במהלך חייה אך נשים מסויימות נמצאות בסיכון מוגבר. מחלה זו נפוצה יותר בגילאים 15-25, נשים עם היסטוריה של דלקת אגנית, עבר של מחלות מין וריבוי פרטנרים. בנוסף קיימות פרוצדרות מסוימות המעלות את הסיכון להתפתחות דלקת באגן כגון גרידה או שאיבה והכנסה של התקן תוך רחמי.

  • הפרשות נרתיקיות חריגות
  • כאבי בטן לרוב בבטן התחתונה , בזמן קיום יחסים או בזמן מתן שתן 
  • דימום וסתי לא סדיר 
  • חום וצמרמורות
  • בחילות והקאות

אבחון של דלקת אגנית נעשה על ידי רופא/ה גינקולוג/ית ומשלב אנמנזה מלאה כולל היסטוריה רפואית וגינקולוגית יחד עם בדיקה קלינית של האגן והדמייה של איברי האגן (לרוב בעזרת אולטראסאונד). ניתן להעזר בבדיקות מעבדה אשר יעידו על נוכחות של דלקת ובמקרים מסוימים יילקחו תרביות מהפרשה וגינלית.

נשים עם דלקת באגן נמצאות בסיכון מוגבר לאי פריון לרוב על רקע חסימה של החצוצרות אם בשל הדבקויות, הצטלקות או הצטברות של נוזלים כתוצאה מנוכחות תאי הדלקת. במידה ואשה חווה מספר אירועי דלקת אגנית, הסיכון לאי פריון עולה.
מאותן סיבות קיים קשר בין דלקת באגן והריון חוץ רחמי. מצב זה בו הביצית המופרית משתרשת מחוץ לחלל הרחם (לרוב בחצוצרות) יכול לגרום לקרע של החצוצרה ואף להיות מסכן חיים.
דלקת באגן שאינה מטופלת כראוי יכולה להתפתח עד לכדי מורסות המערבות את החצוצרות והשחלות, מצב אשר עלול להוביל לעיתים לניתוח על מנת לנקז את הנוזל במורסות. 
דלקת באגן יכולה להוות גורם לכאב אגן כרוני המלווה בפגיעה באיכות החיים ובתפקוד היומיומי.

על פי רוב דלקת אגנית הינה מחלה הניתנת לטיפול במשלב אנטיביוטיקות (הניתנות לרוב דרך הפה) ואינה דורשת אשפוז. אבחנה וטיפול בשלב מוקדם מורידים את הסיכון להתפתחות של סיבוכי המחלה. כמו כן חשוב להקפיד על נטילת הטיפול בצורה מיטבית על מנת להוריד גם כן את סיבוכי המחלה, אמנם מדובר בסוגי אנטיביוטיקה עם תופעות לוואי לא נעימות (בעיקר של מערכת העיכול) אך יעילותן וחשיבותן הוכחו פעם אחר פעם.

במקרים מסוימים (למשל במידה והתפתחה מורסה אגנית או במידה וטיפול פומי נכשל) הרופא/ה המטפל/ת ימליצו על אשפוז לקבלת משלב אנטיביוטיקות דרך הוריד.
בכל מקרה של דלקת אגנית נמליץ להשלים בדיקות למחלות מין ובמידת הצורך טיפול בבן/בת הזוג. הטיפול מתבצע במסגרת מחלקת נשים באיכילוב