שאלות ותשובות בנושא פרפור פרוזדורים

הלב מצויד בקוצב חשמלי טבעי בשם קשרית הגת (בלעז: ה-סינוס נוד, Sinus Node), הקובע את קצב ומהירות הפעימות. הגירוי שנוצר במקום עובר בפרוזדורים, וגורם להם להתכווץ (כמו משאבה) – ואז להזרים את הדם אל חדרי הלב. בשלב הזה עובר הגירוי החשמלי מהסינוס – אל אזור לבבי נוסף שנקרא צומת פרוזדור חדר (בלעז: Atrioventricular node או פשוט בקיצור AV node). הפקודה שלו מגיעה באופן מתוזמן ומאפשרת את התקדמות הדם מחדרי הלב – אל איברי הגוף השונים. בלב בריא משמש ה-AV node  הקשר החשמלי היחיד והבלעדי בין הפרוזדורים לחדרים.

קצב הלב מושפע מצרכי הגוף, מנתונים סביבתיים ומהפרשה של הורמונים שונים. כך, למשל, הורמון האדרנלין מופרש במצבי מתח – וגורם לעלייה מהירה בקצב הלב (תגובת פחד המוכרת של "הילחם או ברח" – Fight or Flight). מהירות קצב הסינוס הממוצעת במבוגר במנוחה היא בין 90-60 פעימות לדקה.

הלב הוא משאבה האחראית להזרמת דם לכל אברי הגוף באמצעות כלי הדם הגדולים. הלב מחולק לשניים: המדורים השמאליים (עליה וחדר) המזרימים דם לגוף דרך אבי העורקים (האאורטה) והמדורים הימניים (עליה וחדר) המזרימים דם לריאות דרך עורקי הריאה לצורך שיחלוף הגזים. הדם זורם קדימה מהעליה אל החדר בתנועה חד כיוונית המתאפשרת באמצעות מסתמים, ומשם אל אברי הגוף השונים (המדורים שבצד שמאל) או אל הריאות (באמצעות המדורים שבצד ימין). ארבעת המדורים מתכווצים בצורה מתואמת ומבוקרת באמצעות הפעלה חשמלית של הלב (אותות חשמליים הנשלחים ופוקדים "התכווץ").

במהלך הפרעת קצב פרוזדורית נוצרים בעליות מוקדים חשמליים עצמוניים (שאינם קשורים אל קשרית הגת - ה"קוצב" הרגיל של הלב). המוקדים החדשים "יורים" פעימות חשמליות בלתי סדירות ומהירות מאוד (350-500 פעימות לדקה). כתוצאה מכך, מתכווצים פרוזדורי הלב.

בהחלט. בכ-45% מהמקרים מופיעה הפרעת הקצב באדם בריא.

מרבית החולים הסובלים מפרפור פרוזדורים הם בני 65 ויותר (70% מהחולים הם בני 65-85) – אך ההפרעה עלולה לתקוף משפחות שלמות ואף להופיע בגילאים צעירים יותר.

אכן כן, עם "יתרון" קל ל"טובת" הגברים (כלומר: יש מעט יותר גברים שלוקים בפרפור פרוזדורים מאשר נשים – אולם נשים חשופות להופעת המחלה בדיוק כמו גברים).

כ-5% מכלל האוכלוסייה מעל לגיל 80 סובלת מההפרעה (השכיחות הכללית של המחלה בכלל האוכלוסייה בכל הגילאים – קצת פחות מ-1%; מעל גיל 80 מאמיר לכדי 8-9%). על פי נתונים בינלאומיים, סובלים מהתופעה מדי שנה כ-7 מיליון אמריקאים – כאשר הגורם מספר אחד לאשפוזים בקרב הסובלים מהמחלה נובע מבעיות קצב לב. בישראל ידועים כ-45 אלף איש הסובלים מהתופעה.

אכן כן. מצבים אלו כוללים: מחלת לב כלילית, יתר לחץ דם, סוכרת, הפרעות נשימה ושינה, עודף משקל, השמנת יתר, שתיית אלכוהול ופעילות יתר של בלוטת התריס (hyperthyroidism). מצבים אלה אינם גורמים באופן ישיר להופעת פרפור – אך במחקרים נמצא כי הם קשורים לעלייה בסיכון לסבול ממנו בעתיד. בנוסף, פרפור פרוזדורים מלווה מחלות של המסתם המיטרלי (הגורמות להגדלת העלייה השמאלית ועקב כך להפרעות הולכה תוך עלייתיות).

לא בהכרח. התכווצות העליות המהירה והבילתי סדירה אינה מורגשת על פי רוב וביטויה הקליני נובע בדרך כלל מהתכווצות בלתי סדירה ומהירה של החדרים הנגרמת עקב כך. מגוון התסמינים רחב. חלק מהחולים חשים בכל אירוע פירפור, מוטרדים מדופק מהיר ולא סדיר, סובלים מקוצר נשימה, חולשה, ירידה ביכולת התפקודית ולעיתים בחולי לב הדבר יכול לגרום גם להחמרת מצבם כולל הופעת תעוקה, בצקת בראות ועוד. מאידך ישנם חולים רבים החשים סימפטומים מעטים או אינם חשים כלל בקיומה של הפרעת הקצב.

פרפור פרוזדורי לא מטופל, מדאיג אותנו משלוש סיבות עיקריות:
ראשית, נטייה ליצירת קרישי דם בפרוזדורים (בעיקר באזור הנקרא אוזנית הפרוזדור השמאלי) העלולים להישלח מן הלב ולגרום לאירוע תסחיפי במוח (שבץ מוחי, stroke) או בכל איבר אחר בגוף (למשל: שבץ בעין, הנקרא בשפה המקצועית retinal artery occlusion או RAO בקיצור). שבץ (במוח או באיבר אחר בגוף) הוא, לעתים, הביטוי הקליני הראשון של פרפור פרוזדורים.
שנית, פגיעה אפשרית בתפוקת הלב, בשל הירידה בהזרמת הדם מן הפרוזדורים לחדרים, ולבסוף, פגיעה אפשרית בשריר הלב עצמו, הנגרמת כאשר קצב החדרים נותר מהיר לאורך זמן.

בהיעדר מחלה מסתמית הסיכון לאירוע מוחי נע בין 1.9%–3% לשנה. הסיכון לאירוע כזה תלוי בגורמי סיכון של החולה לאירוע תסחיפי. בחולים עם מחלה במסתמי הלב הסיכון גבוה, ועולה פי כמה.