חסימה מולדת של דרכי הדמעות

חסימת דרכי דמעות מולדת מופיעה בכ- 5% מהילודים ויכולה להופיע בעין אחת או בשתיהן. במרבית המקרים, חסימת דרכי הדמעות נגרמת מקרום דקיק החוסם את צינור הדמעות במקום כניסתו לאף.

חסימת דרכי דמעות מולדת מתבטאת בדמעת עודפת מהעיניים ובהפרשות שמצטברות במהלך השינה. ההורים שמים לב לתופעה לרוב בשבועות הראשונים לחיי הילדים. חשוב להבדיל בין חסימת דרכי דמעות לזיהום עיניים. במידה שהעיניים עצמן מגורות ואדומות בנוסף לקיום הפרשות, יש חשד לזיהום וצריך טיפול אנטיביוטי. 

ברוב המקרים - כ- 90%, התופעה מסתדרת עד גיל שנה תחת טיפול שמרני של עיסויים באזור זוית העין בקרבת האף לכיוון מטה. בביקורת אצל רופא/ת עיניים ילדים ופזילה ההורים יקבלו הדרכה כיצד לבצע את העיסויים.  

במידה שהתופעה לא חולפת לאחר גיל שנה והתינוק עדיין סובל מתסמינים של חסימת דרכי דמעות, ניתן להפנות לפעולה כירורגית פשוטה בשם PROBING AND IRREGATION – מדובר בפתיחה מכנית של דרכי הדמעות באמצעות צינורית עדינה ושטיפתם. פעולה זו מבוצעת במסגרת אשפוז יום, תחת הרדמה כללית. 

1. מייד לאחר הלידה, במידה שיש אזור נפוח כחלחל בקרבת האף יש להיבדק בהקדם.
2. התגברות ההפרשות ואודם עיני: יתכן שמדובר בדלקת לחמית - יש לפנות לרופא ילדים או רופא עיניים על מנת לשקול התחלת טיפול אנטיביוטי מקומי.
3. נפיחות ואודם עפעפיים: יתכן שמדובר בדלקת מסוג צלוליטיס. יש לפנות לרופא ילדים או רופא עיניים בהקדם. לפי הצורך לשקול פנייה למוקד כיוון שיתכן ודרוש טיפול אנטיביוטי סיסטמי (דרך הפה או הוריד).