קרטוקונוס
Keratoconus
על מחלת הקרטוקונוס
קרטוקונוס היא מחלה הפוגעת בקרנית – הרקמה השקופה הנמצאת בחלקה הקדמי של העין לפני הקשתית. מקור השם של המחלה: קרטו (קרנית) קונוס (חרוט). כתוצאה מהמחלה הקרנית מדקקת ומקבלת מבנה חרוטי לא אחיד בשונה מהמבנה הכיפתי הרגיל. המחלה מופיעה בדרך כלל בגיל ההתבגרות, פוגעת בשתי העיניים, לפעמים בצורה אסימטרית ומתקדמת בהדרגה. שלוב של גורמים סביבתיים וגנטיים הם הגורמים למחלה ובאחוז ניכר של החולים קיים סיפור משפחתי.
תסמינים
בשלביה הראשונים המחלה יכולה להופיע ללא תסמינים מיוחדים. עם התקדמות המחלה מופיע טשטוש ראיה כתוצאה מעיוות הקרנית הגורם לאסטיגמטיזם (עיוות בראיה הנגרם ממבנה לא סדיר של הקרנית). החלפה תדירה של משקפיים או עדשות מגע הוא עוד אחד מסימני המחלה עקב נטייתה להתקדם. בשלבים מתקדמים יותר עלולות להופיע צלקות במרכז הקרנית אשר לרוב אינן מאפשרות תיקון ראיה מיטבי בעזרת עדשות מגע.
אבחון קרטקונוס
בתחילת המחלה לא ניתן לראות סמנים כלשהם בבדיקה רגילה אצל רופא העיניים ולכן קיים קושי לאבחנה. יש לחשוד בקרטוקונוס במקרים בהם ישנה הופעה או החמרה באסטיגמטיזם במיוחד בגיל ההתבגרות או במידה וקיים סיפור משפחתי של קרטוקונוס. להמשך בירור יש להפנות את המטופל לבדיקת מיפוי קרנית. בדיקה זו מתבצעת בעזרת מכשירים מתקדמים המצלמים את הקרנית ומאפשרים גילוי מוקדם של המחלה עוד לפני הופעת סמנים קליניים בבדיקה רגילה. במידה והבדיקה לא חד משמעית, רצוי להמשיך לעקוב בעזרת מיפויים חוזרים על מנת לאבחן את המחלה בשלביה הראשונים ולעצור את התקדמותה לפני שחלה התדרדרות בראיה.
הטיפול בקרטקונוס
בשלבים המקודמים ניתן לתקן את הראיה בעזרת משקפיים או עדשות מגע רכות. בשלבים מתקדמים יותר יש צורך בהתאמת עדשות מגע קשות. במידה ועדיין לא ניתן להגיע לחדות ראיה טובה ניתן להתאים עדשות מגע סקלרליות שאינן נוגעות בקרנית ומאפשרות תיקון ראיה גם אם יש עיוותים קשים בקרנית. במקרים קשים בהן הקרנית מצולקת מאד ולא ניתן לשפר את הראיה ע"י עדשת מגע, יש לשקול השתלת קרנית, ניתוח בו אנחנו מחליפים את הקרנית החולה בקרנית בריאה. אבחון וטיפול מוקדם מאפשר להימנע מהשתלת קרנית ברוב מוחלט של החולים.
עצירת מחלת הקרטקונוס
כיום ניתן לעצור או לפחות להאט את התקדמות המחלה בהצלחה גבוהה ע"י טיפול הנקרא - Cross Linking ("קשרי צילוב"). הטיפול נעשה בחדר ניתוח בהרדמה מקומית בעזרת טיפות בלבד. בתחילת הטיפול מוסרת השכבה החיצונית של הקרנית (שכבת תאי האפיתל),בהמשך מטפטפים על הקרנית טיפות של ויטמין B2 (ריבופלאבין) במשך 30 דקות ומקרינים באור UVA ( אולטרה-סגול) למשך 10 דקות נוספות. קרני האור משרות תגובה בוויטמין B2 הגורמת לתהליך כימי בקרנית שמביא לחיזוקה. חשוב לציין שמטרת הטיפול היא לעצור את התקדמות המחלה ולא לרפאה או לשפר את חדות הראיה. מכיוון שלא תמיד ניתן לחזות האם ומתי המחלה תתקדם, הטיפול מוצע בדרך כלל לחולים המראים סמני התקדמות במהלך המעקב הסדיר או לחולים צעירים מאד בהם הסיכוי להתקדמות הוא גבוה.