יובש בעיניים

מהי עין יבשה

עין יבשה "באמת", היא עין שכמות הדמעות בה או איכותן אינה מספיקה כדי לשמור על פני השטח של העין רטובים ומוגנים כל הזמן. בבדיקה של אדם בעל עין יבשה אני יכול למצוא כמה מהסימנים האופייניים ליובש. האזור החשוף לאוויר, בין העפעף העליון לתחתון, הוא הסובל העיקרי מן היובש. תאים המצויים בפני השטח באותו אזור מתים בקצב מהיר בגלל מצב היובש בו הם מצויים. תאים אלו מוחלפים בתאים חדשים כל הזמן, אבל בעין יבשה קצב התמותה של התאים גדול מדי.

קצב הייצור אינו מהיר מספיק כדי להשלים את החסר.
מאחר שפני השטח פגומים, סיבי העצב המצויים מתחת לפני השטח נחשפים יותר לסביבה, ומשדרים אותות של כאב למוח. העין, ובעיקר הקרנית שבמרכזה, מכילה בפני השטח שלה כמות עצומה של סיבי עצב שתפקידם לחוש בגירוי מזיק ולדווח עליו למוח. דווח כזה מורגש על ידינו בתחילה כגירוי לא נעים, ובהמשך – ככאב.

השידור של סיבי הכאב מן העין למוח במצב של יובש בעיניים מפוענח על ידינו כהרגשת חול או גוף זר בעיניים. ההרגשה הזאת מונעת מאתנו להשאיר את העינים פתוחות למשך שניות ארוכות, והעפעפיים ממצמצים בתדירות רבה כדי להרטיב שוב ושוב את פני השטח, ולמנוע את הכאב.

התאים הסובלים משדרים את מצוקתם גם בדרכים נוספות. הם מפרישים חמרים שקוראים לתאים מן המערכת החיסונית של הגוף למקום. בבואם גם תאים אלו מפרישים חומרים משלהם, קוראים לתאים נוספים, והתוצאה היא מראה של עין אדומה וסובלת, לעתים גם עם הפרשות.

תוצאה נוספת של הפגיעה בתאים שבפני השטח של העין קשורה לאיכות הראיה. העין שלנו היא מכשיר אופטי מעולה. כמו כל מצלמה, איכותה של העין תלויה באיכות העדשות שבה. פני השטח של העין חשובים מאד לאיכות התמונה שאנו רואים. פני שטח שפגומים בשל נשירת תאים מתנהגים כמו עדשה שרוטה של מצלמה. אור אינו עובר נכון את המשטח הקדמי של העין, והתוצאה יכולה להיות ירידה זמנית בראיה, עד לתיקון הבעיה.

מה גורם לעין יבשה

בחלק קטן מהסובלים מעין יבשה יש מחלה אחרת הגורמת לבעיה. מחלות הקשורות למערכת החיסונית, מחלות פרקים, מחלות בדרכי העיכול - יכולות להופיע עם עין יבשה. לעתים, טיפול במחלה הבסיסית פותר הרבה מבעית העין היבשה.

תרופות רבות יכולות להקטין את ייצור הדמעות ולגרום כך לעין יבשה. על הסובל מעין יבשה להתייעץ ברופא שרשם לו את התרופה. לעתים, אם התרופה נחוצה, כדאי להמשיך ולהשתמש בה, ולטפל בעין היבשה בדרכים אחרות.

יש מצבים של אלרגיה המתבטאת בעיניים. במצבים אלה איכות הדמעות יכולה להיות לא טובה מספיק ולגרום לעין יבשה. טיפול נכון אלרגיה יכול לעזור גם בסימני העין היבשה. בעיות במבנה או בתפקוד העפעפיים, אחראיות להרבה ממצבי העין היבשה. גם כאן, אבחון וטיפול נכונים יכולים להקל מאד על הסובל מהבעיה.

איך מטפלים בעין יבשה

יש דרכים שונות לטיפול בעין יבשה. רופא העיניים ינסה להתאים את הטיפול לדרגת הפגיעה. ראשית כדאי לייעץ לסובל מעין יבשה להימנע מאוויר יבש (לא רק בנגב האוויר יבש. מזגנים גם הם נוטים לייבש את האוויר בחדר!), ומרוח ישירה המכוונת לפנים. לעתים, הרכבת משקפי שמש בחוץ תועיל להקטין את קצב ייבוש הדמעות. חשוב לבדוק אם קיים אחד הגורמים הגורמים לעין יבשה, ולטפל בו בצורה הנכונה. מעבר לכך, יש תכשירים ושיטות טיפול נוספות:

דמעות מלאכותיות

כאשר אין מספיק מים – נספק אותם מבחוץ. השוק מוצף בסוגים רבים של דמעות מלאכותיות. כמה מסוגי הטיפות מכילים חומרים העושים את הטיפות צמיגות יותר ולכן גורם להן להשאר זמן רב יותר בעין. סוגים אחרים מכילים כמות קטנה יחסית של מלחים, ומיועדים למהול את הדמעות שבעין, שכן הדמעות בעיניים יבשות הן לרוב סמיכות יותר מהרגיל.

במרבית סוגי טיפות העיניים יש חומרים משמרים, המונעים צמיחת חיידקים בתוך הבקבוק. חומרים אלו חשובים, אך הם מסוגלים לגרום לעתים לתגובות אלרגיות ואפילו נזק לפני השטח של העין, בעיקר כאשר משתמשים בטיפות אלו יותר מ 3-4 פעמים ביום. בעשורים האחרונים מיוצרות חלק מהדמעות המלאכותיות כך שתהיינה בטוחות בשימוש גם בלי שיכילו חומרים משמרים. סוגים אלה מאפשר לסובלים מעין יבשה להשתמש בדמעות מלאכותיות בתדירות רבה מאד, לעיתים מדי מספר דקות.

משחות וג'לים

אלו מיועדים לכסות את פני השטח של העין ולהגן עליה למשך שעות ארוכות. גם כאן יש תכשירים המכילים חומרים משמרים ויש המיוצרים ללא חומרים משמרים.

חומרים נוגדי דלקת

מנגנון המחלה של עין יבשה כולל גם מרכיב דלקתי. טיפול במרכיב זה עשוי להקטין ולסלק את הבעיה בחלק מהאנשים. נוסף על סטרואידים, שהשימוש הממושך בהם כרוך בסיכון משמעותי, אפשר להשתמש גם בציקלוספורין בטיפות. חלק מהמטופלים מגיעים לתוצאות טובות. חסרונות שיטה הם העלות הגבוהה של הטיפול, והצורך להתמיד בו לאורך חודשים ושנים.

חסימה של דרכי הדמעות

בעין יש מערכת שלמה שמייצרת דמעות, אבל יש גם מערכת שכל תפקידה לנקז ולסלק את הדמעות. מנגנון מיוחד אוסף את הדמעות דרך שני פתחים בכל עין, אחד בעפעף העליון ואחד בעפעף התחתון. על ידי מין משאבה שמופעלת על ידי המצמוץ, נלקחות הדמעות ומועברות לאף (כשאנו בוכים ומייצרים הרבה דמעות, עוברות דמעות רבות לאף. זו הסיבה ל"נזלת" המתלווה לבכי).

המנגנון חשוב ונחוץ, אבל בעין יבשה אנחנו דווקא רוצים לשמור את הדמעות בעין. פותחו שיטות לחסימה של מערכת ניקוז הדמעות על ידי "פקקים" הסוגרים את המעבר בציונריות. הפקקים עשויים מסוגים שונים של פלסטיק, צורותיהם שונות ומיקומם שונה. מרבית סוגי הפקקים מצליחים במשימה, ומגדילים את כמות הדמעות המצויה בעין.

ניתוחים