רטינופתיה סכרתית

מחלת הסוכרת יכולה לפגוע בעין ובראייה. הפגיעה השכיחה ביותר הינה ברשתית, והיא נקראת רטינופתיה סכרתית. זהו אחד הגורמים השכיחים לאובדן ראיה חמור בקבוצת הגיל שבין 20-65. 

קיים קשר הדוק בין משך הסוכרת, לבין שכיחות השינויים ברשתית. למרות שלא תמיד ניתן למנוע אותם, הוכח שאיזון קפדני של הסכרת מפחית את שיעור הסיבוכים העיניים וחומרתם. קיימת חשיבות גם לאיזון גורמי סיכון נוספים, כגון יתר לחץ דם.

בשלב הראשון, נפגעים כלי הדם הקטנים שברשתית, והדופן שלהם נחלשת. בשלבים המוקדמים הראייה אינה נפגעת, אולם כאשר יש דלף של דם ונוזלים אל תוך מרכז הראייה, נגרמים בדרך כלל עיוות של התמונה ופגיעה בחדות הראייה.

בשלב מתקדם יותר של המחלה, הנקרא רטינופתיה שגשוגית, עלולות להיגרם חסימות של כלי הדם ופגיעה באספקת החמצן לרשתית, וכתוצאה מכך צמיחה של כלי דם חדשים לא תקינים. כלי דם אלה, עלולים לדמם ואף למשוך את הרשתית  ולגרום לפגיעה קשה בחדות הראייה.

הטיפול

כיום, קיימים טיפולים יעילים לשימור הראיה בכל שלבי המחלה. הטיפול המקובל בבצקת מקולרית הינו הזרקות תוך  עיניות של חומרים הנקראים נוגדי VEGF, המפחיתים את הדלף מכלי הדם ומסייעים בהעלמת הבצקת ובשיפור הראיה.

במחלה השגשוגית, הטיפול העיקרי הוא עדיין טיפול בלייזר, המפחית משמעותית את הסיכון לאיבוד ראייה חמור.