סרטן הרחם | איכילוב

קיימים מספר גורמים העלולים להעלות את הסיכון לחלות בסרטן הרחם:

גיל - כמו במרבית מחלות הסרטן, הסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם עולה עם הגיל.
השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית - השמנת יתר מהווה גורם סיכון משמעותי, שכן רקמת שומן מייצרת אסטרוגן, הורמון מין העלול להגביר את הסיכון לסרטן רירית הרחם. כ-70% ממקרי סרטן רירית הרחם קשורים להשמנה ובהשוואה לנשים במשקל תקין, סרטן רירית הרחם שכיח פי שניים בקרב נשים הסובלות מעודף משקל.
גורמים הורמונליים - כשכמות האסטרוגן עולה על כמות הפרוגסטרון, ונוצר שיבוש באיזון ביניהם, גובר הסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם.
גורמים גנטיים - חלק קטן ביותר ממקרי סרטן רירית הרחם נגרמים בשל שינויים בגן מסוים, העלולים להגביר את הסיכון לחלות במחלה.

מהם סימני המחלה הראשונים?

הסימנים הראשונים למחלה מתבטאים, בין השאר, בדימום חריג מהנרתיק, למשל דימום בין מחזורי וסת, דימום חזק מהרגיל בזמן וסת, או דימום בנשים לאחר גיל המעבר. בשל תסמין זה, נשים רבות ניגשות לבדיקה גניקולוגית, המחלה מתגלה מוקדם, ולכן גם שעורי הצלחת הטיפול בסרטן זה גבוהים.
כאבים באזור האגן
הפרשות חריגות מן הנרתיק
ירידה בלתי מוסברת במשקל
גוש נמוש

כיצד מאבחנים סרטן רחם?

אבחון המחלה מתבצע בדרך-כלל בעקבות תסמינים מחשידים, ומבוסס על בדיקה גופנית וגניקולוגית, לקיחת ביופסיה באמצעות פיפל או היסטרוסקופ, וכן הדמיות של האגן והבטן (US, CT, PET CT) ובדיקות דם הכוללות תפקודי כבד, כליה ורמת חלבון CA-125 בדם.

מה כולל הטיפול בסרטן הרחם?

ניתוח - את רוב החולות ניתן לרפא באמצעות ניתוח שמטרתו לכרות את המסה הגידולית שהתפתחה בגוף. בהתאם, מתבצעת בניתוח כריתת הרחם (היסטרקטומיה), ולעיתים גם כריתת החצוצרות והשחלות.
הקרנות - לעיתים ישנו צורך בטיפול קרינתי.
כימותרפיה - בניתוח נלקחות דגימות תאים (ביופסיה) מבלוטות הלימפה, כדי לוודא שהגידול לא התפשט אליהן. במקרה בו הגידול התפשט לבלוטות הלימפה, הטיפול במחלה יכלול טיפול כימותרפי, המיועד להרוס את התאים הסרטניים. הטיפול הכימותרפי מבוסס לרוב על שילוב של מספר תרופות. מלחי פלטינום, הידועים כבר עשרות שנים כיעילים בטיפול בגידולי רחם, מהווים את המרכיב העיקרי.
הטיפול המקובל ביותר בגידול מתקדם ברחם, כולל ניתוח ומתן שילוב של קרבופלטין וטקסול בשישה מחזורים טיפוליים.

בתום הכימותרפיה, מתבצעת הערכה קלינית של המחלה. במידה שאין עדות למחלה, המטופלת תיבדק כל שלושה חדשים במשך השנתיים הראשונות, ולאחר מכן במרווחי זמן הולכים וגדלים. יחד עם זאת, לדאבוננו, המחלה עלולה לשוב ולהופיע במהלך הטיפול הכימותרפי או לאחריו. במקרה כזה הטיפול הוא כימותרפי.

בעשורים האחרונים פותחו מספר תרופות, המשמשות כקווי טיפול נוספים, כגון: ג'מזר, דוקסורוביצין, דוקסיל, ועוד.

תרופות חדשות יחסית אשר מהוות כיום טיפול מקובל בעולם, הן: קיטרודה, במשלב של לנבימה. הטיפול הניתן במסגרת סל הבריאות הוא לחולות סרטן רחם גרורתי שהינן MSI-H (microsatellite instability high) או בהתאם לסטטוס ה- MMR (mismatch repair) שמחלתן התקדמה לאחר קו טיפול אחד או יותר. לנבימה ניתנת לחולות שגידולן מבטא MMR-P (לחולות שגידולן מבטא MMR-d ניתן טיפול בקיטרודה בלבד).

תרופה נוספת המצויה בשימוש היא אווסטין - נוגדן שחוסם את היווצורתם של כלי דם חדשים בסביבת הגידול, משום שגידולים סרטניים תלויים בגיוס כלי דם חדשים כדי להבטיח המשך אספקת חמצן וחומרי מזון לצורך גדילתם.

ולסיום, מספר מילות תקווה. סרטן רחם מתגלה לרוב בשלב מוקדם וניתן לרוב לריפוי מלא. הגילוי המוקדם בשילוב ההתקדמות המשמעותית שחלה בהיצע שיטות הטיפול הקיימות, נותנים תקווה אמיתית לחולות. מודעות לנושא והיענות טובה למעקבים גינקולוגיים תקופתיים, הן המפתח לאבחון מוקדם של המחלה ולשיפור הסיכויים להחלמה ולריפוי.