משקל יבש ומשטר נוזלים במטופלי המודיאליזה

דואר אלקטרוני וואטסאפ לינקדאין פייסבוק

אנשים בריאים מפנים את עודפי הנוזלים בגוף על ידי הכליות. בחולי המודיאליזה, תפוקת השתן לרוב קטנה משמעותית עד כדי מצב של היעדר שתן. לפיכך הנוזלים שהם שותים מצטברים בגוף וגורמים לעליה במשקל, בצקות וקוצר נשימה. במהלך טיפולי הדיאליזה ניתן להוציא את עודפי הנוזלים דרך המסנן של המכונה. 

שאלות ותשובות

משקל יבש הוא המשקל המושג בסופו של טיפול הדיאליזה לאחר שעודפי הנוזלים שהצטברו מאז הטיפול הקודם הוצאו והוא דומה למשקל גופו של אדם בריא לאחר מתן שתן. כלומר משקל הגוף האידאלי, ללא עודף או חסר נוזלים. זהו למעשה המשקל הנמוך ביותר שניתן להגיע אליו בסוף הטיפול מבלי שהתפתחו תסמינים הקשורים לפינוי מוגזם של נוזלים: חולשה, סחרחורת, כאבי בטן, התכווצויות ואפילו איבוד הכרה. 
הוצאת הנוזלים במהלך הדיאליזה איננה יעילה כמו באדם בריא אצלו הכליות מתפקדות ברציפות 24/7 . בין הטיפולים המטופלים נמצאים במצב של עודף נוזלים. מטרת טיפולי הדיאליזה היא להוציא את עודפי הנוזלים כך שהמטופל יגיע למשקלו היבש בתום הדיאליזה. המשקל היבש הוא באופן אידאלי המשקל בו החולה ירגיש בנח, לא יהיה צמא מחד וללא עודפי נוזלים מאידך. 

המשקל היבש נקבע על ידי רופא הדיאליזה בהתבסס על המידע שהוא מקבל מהמטופל ונתונים קלינים כמו: לחץ הדם, נוכחות בצקת, גודש בריאות, קוצר נשימה, צילום חזה ועוד.
אין כלים לקביעה מדויקת של המשקל היבש. מדובר בערכה המתבססת על התרשמות הרופא והמידע אותו הוא מקבל מן המטופל. משקל יבש יש להעריך ולקבוע מחדש כל מספר שבועות כיוון שהוא יכול להשתנות.  לדוגמא. במידה והתיאבון משתפר המטופל עשוי לעלות במשקלו מבלי שיצבור נוזלים או להיפך. חשוב לזכור: שינויים מיידיים במשקל נובעים מאובדן או הצטברות נוזלים. שינויים מתונים במשקל יכולים להיות התוצאה של הצטברות נוזלים אבל גם סיבות אחרות צריכות לבוא בחשבון כמו שינוי הרגלי תזונה. 

במטופלי דיאליזה קימת ירידה בכמות השתן ולמעשה לאחר מספר חודשי טיפול חלק משמעותי מהמטופלים יפסיקו לתת שתן. לכן בין טיפולי הדיאליזה יצטברו נוזלים שנצרכו על ידי המטופל ויגרמו לעלייה במשקל. זו הסיבה שהמטופלים מתבקשים להישקל לפני כל טיפול. זו הדרך לדעת  מה נפח הנוזלים שהצטבר מאז הטיפול הקודם ולתכנן את הטיפול הבא כך שכל עודפי הנוזלים יפונו על ידי הדיאליזה. חשוב לעשות כל מאמץ שלא לצבור יותר מדי נוזלים כיוון שהיכולת לפנות נוזלים במהלך הדיאליזה מוגבלת. מקובל לאפשר צבירת נוזלים בין הטיפולים עד 5% מהמשקל היבש. לדוגמא מטופל השוקל 70 ק"ג יצבור לא יותר מ 3.5 ק"ג בין הטיפולים. את זה ניתן להשיג על ידי דיאטה נכונה (ראה פרק המלצות תזונה ושתיה בדיאליזה). במקרה של עלייה במשקל מעבר למומלץ הדיאליזה עלולה להפוך לטיפול קשה עד כדי סיבוכים מסוכנים כמו ירידות לחץ דם ואיבוד הכרה. 

במידה ובמהלך הדיאליזה המשקל של המטופל ירד מתחת למשקל היבש התסמינים יכולים להיות:
  1. סחרחורת וחולשה המופיעים בעמידה וחולפים בשכיבה
  2. התכווצות שרירים
  3. פה יבש וצימאון
  4. בחילות וכאבי בטן
  5. גפיים קרות
  6. דופק מהיר
במידה ותסמינים אלו מופיעים חשוב לעדכן את הצוות המטפל בכדי שיתאים לך משקל יבש חדש גבוה יותר מהנוכחי. 

צבירת נוזלים מוגזמת עלולה לגרום ל:
  1. עליית לחץ דם
  2. הופעת בצקות ונפיחות בבטן
  3. קוצר נשימה בשל הצטברות מים בריאות
  4. פגיעה בתפקוד הלב
במידה והמטופל צבר יותר מדי נוזלים יהיה צורך לפנות אותם בדיאליזה. יש גבול לכמות הנוזלים שניתן לפנות בדיאליזה ואם עוברים אותו אז הטיפול יכול להתבטא בהופעת תסמינים כמו בחילה הקאה חולשה ועייפות הממשיכים גם לאחר תום הטיפול. תופעות נוספות כמו ירידות לחץ דם עד אובדן הכרה. 
במקרה שלא מפנים את כל עודפי הנוזלים במהלך הדיאליזה, המטופל יחזור לביתו עם עודף נוזלים כלומר מעל המשקל היבש. זה יוביל ללחצי דם גבוהים, עומס על הלב  וקוצר נשימה. למעשה, הסיבה השכיחה ביותר לאשפוז של מטופלי דיאליזה הינה קוצר נשימה בגלל עודף נוזלים. לכן חשוב לעשות כל מאמץ לשמר את המשקל היבש. לעיתים זה מצריך הוספת טיפולי דיאליזה בכדי להצליח לפנות את עודפי הנוזלים שהצטברו. 
לסיכום למטופל תפקיד מרכזי בשמירה על המשקל היבש. יש לדאוג לשמור על תזונה וצריכת נוזלים נכונה בכדי לצמצם את צבירת הנוזלים בין הטיפולים ולדווח לצוות המטפל על תסמינים היכולים לרמוז על ירידה או עליה במשקל היבש בכדי שהטיפול שיותאם יהיה מיטבי.