לימפומה - בדיקות מעבדה ומשמעותן
לוקמיה לימפוציטרית כרונית (Chronic lymphocytic leukemia - CLL) היא מחלה של לימפוציטים בשלים מסוג B. המחלות הללו מסווגות יחד כמחלות שבהן מתקיים ריבוי לא מבוקר של לימפוציטים לא תקינים. בדיקות המעבדה השונות מסייעות לאבחן את הסוג הספציפי של הלימפומה, לנטר את מצב החולה ואת התגובה לטיפולים וכן להעריך את התנהגותה הקלינית הצפויה של המחלה בחולה הספציפי.
בין בדיקות המעבדה הנמצאות בשימוש בלימפומה וב-CLL:
- משטח דם: תאי לימפומה או CLL מתרבים בקשריות הלימפה ובמח העצם ובשלבים שונים של המחלה מחליפים את הרקמה התקינה, המייצרת דם במח העצם. כתוצאה מכך נפגע ייצור תאי הדם לסוגיהם, דבר המתבטא בשינויים בערכי ספירת הדם כגון אנמיה או ירידה בכמות הטסיות בדם.
- בדיקת מח עצם: הדגימה מועברת למשטח זכוכית ונצבעת באופן המאפשר זיהוי סוגי התאים השונים מבעד למיקרוסקופ. מטרת הבדיקה לבדוק האם קיימת מעורבות של מח העצם במחלה.
- ביופסיה של קשריות לימפה: בבדיקה זו נלקחת דגימה מקשרית לימפה לא תקינה ועוברת צביעה של הרקמה וכן צביעה באמצעות נוגדנים המאפשרים לזהות סמנים ייחודיים על פני תאי המחלה, ובכך להגדירה בצורה מדויקת.
- בדיקת פקס FACS: בדיקה זו מבוצעת על דגימה מהדם ההיקפי או ממח העצם. ניתן לבחון בשיטה זו את תאי המחלה ע"י סימונם בסמנים פלואורסצנטיים המאפשרים לזהות ולהגדיר את סוג המחלה במדויק.
- בדיקת פיש FISH: בדיקה לאפיון השינויים בצופן הגנטי של התאים החולים. בבדיקה זו מסומנים כרומוזומים של תאי המחלה באמצעות גלאים פלואורסצנטיים ונבדקים שינויים במבנה שלהם. שינויים אלה מלמדים על הפרופיל הגנטי של המחלה ועשויים ללמד על צפי להתנהגותה הקלינית של המחלה.
- בדיקות מולקולאריות: סוגים שונים של לימפומות מאופיינים בשינויים מבניים בגנים הקשורים למהלך התפתחות המחלה. על מנת לזהות ולאפיין את השינויים הללו מופק חומר גנטי מתאי המחלה ולאחר מכן הוא מוגבר לכמות גדולה המאפשרת בחינה של השינויים המבניים. במחלת ה- CLL ניתן לבדוק את רצף הגנים המקודדים לאימונוגלובולינים. שינויים ברצף זה מהווים סמן חשוב ביותר לתהליך ההבשלה אותו עוברים התאים וביכולתו לנבא את מהלכה העתידי של המחלה.