לימפומה הודג'קין

רקע ואפידמיולוגיה

לימפומה זו תוארה לראשונה ע"י תומס הודג'קין ב- 1832. היא שכיחה במיוחד בקרב אנשים צעירים סביב שנות העשרים לחייהם, ובמבוגרים מעל לגיל שישים.

תסמינים

המחלה מסתמנת בדרך כלל בהגדלת בלוטות לימפה לא כואבת בחלק העליון של הגוף. כשליש מהחולים יסבלו גם מחום, הזעות לילה, ירידה במשקל או גרד.

אבחנה

אבחנת המחלה נעשית על ידי ביופסיה מבלוטת לימפה. שאיבה של ריקמת הבלוטה- טכניקה הקרויה FNA- אינה מספיקה לאבחנה. בהסתכלות במיקרוסקופ ניתן לראות את התאים החולים הטיפוסיים שנקראים ריד-שטרנברג. שלב המחלה, מאחד עד ארבע, נקבע על ידי בדיקת PET-CT. בשלביה המוקדמים המחלה מוגבלת לבלוטות לימפה בצד אחד של הסרעפת, ואילו בשלבים מתקדמים נמצאת מעל ומתחת הסרעפת או מערבת איבר שאינו לימפטי, למשל כבד.

טיפול

הטיפול נקבע על פי שלב המחלה ומשתנים נוספים הקובעים את סיכויי ההצלחה. מכיוון שאחוזי ההחלמה הם גבוהים במיוחד, מושם היום דגש על מניעת סיבוכים מאוחרים העלולים לנבוע מהטיפול עצמו- בשל כך בשלב מחלה מוקדם יינתן קורס מקוצר של כימותרפיה בשילוב עם קרינה מדוייקת ובמינון מופחת. בשלבי מחלה מתקדמים יינתן טיפול כימותרפי ממושך יותר.בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות ביולוגיות חדשות, אשר נכון לעתה ניתנות לחולים אשר מחלתם טופלה אך בהמשך נישנתה.

לפנייה יש לשלוח מייל לכתובת hemato.clinic@tlvmc.gov.il
שימו לב: לצורך קביעת תור, יש לצרף הפנייה מקופ"ח.

 ד"ר נדב שריד מומחה בפנימית, המערך ההמטולוגי.