מחלות דרכי המרה ומערכת החיסון
מאת: ד"ר אורן שבולת, מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי, פרופ' רפי ברוק, מנהל מרפאות הגסטרו, ד"ר אהוד זיגמונד, יחידת הכבד
מדובר במחלות בהן מערכת החיסון תוקפת את הכבד וגורמת לנזק.
דלקת כבד אוטואימונית (Autoimmune Hepatitis -דכא"א)
זוהי היא מחלה שהגורם לה אינו ידוע, המאופיינת בדלקת נמשכת בכבד, נוכחות נוגדנים עצמיים בדם ומאפיינים ייחודיים בביופסיה כבדית. למחלה מופעים קליניים מגוונים, והאבחנה דורשת שלילה של מחלות כבד אחרות היכולות לדמות לדכא"א.
המחלה עלולה להוביל להתפתחות שחמת, ויכולה להתבטא כדלקת סוערת ולהוביל להשתלת כבד או מוות. לאחרונה, הצטבר ידע רב על המנגנונים המעורבים במחלה, וכן על דרכי הטיפול בה.
אבן היסוד בטיפול במחלה הינה שימוש בסטרואידים, ובהמשך תוספת של תרופות המדכאות את מערכת החיסון, שתפקידן לאפשר גמילה מסטרואידים. בשנים האחרונות, נוספו תרופות רבות ל לטיפול במחלה זו. עם זאת, דכא"א נותרה מחלה עם תחלואה קשה ומרובה, ולעיתים גם תמותה.
הטיפול בחולים מסוימים, מצריך מאמץ טיפולי ניכר עם החלפת תרופות והתמודדות עם תופעות לוואי מרובות.
ביחידת הכבד מתבצעים מחקרים מתקדמים בטיפול במחלה זו ברמת המחקר הבסיסי והבנת המחלה במודלים שונים.
דלקת ראשונית צלקתית של דרכי מרה
Primary Sclerosing Cholangitis - PSC, הינה מחלה כרונית מתקדמת, שהגורם לה אינו ידוע.
במסגרת המחלה, נוצרות הצטלקיות והיצרויות בדרכי המרה הקטנות, הבינוניות והגדולות בתוך ומחוץ לכבד. כתוצאה מכך, יכולים להופיע צהבת, גרד, זיהומים בדרכי המרה, הפרעות בספיגת ויטמינים, שחמת וכן סרטן של דרכי המרה (Cholangiocarcinoma).
הטיפול בחלק מהמקרים הללו, הוא טיפול אנדוסקופי שכולל בעיקר הרחבות והכנסת תומכנים לשיפור הניקוז של המרה מהכבד.
טיפולים אלה נעשים גם לחולים שעברו השתלת כבד ומפתחים היצרות בדרכי המרה, שמופיעה ברוב המקרים במקום ההשקה (חיבור) בין צינור המרה של התורם, לבין זה של מקבל ההשתלה.
גם במקרים האלה, מבצעים לעתים הרחבות, וברוב המקרים משאירים תומכנים בצינור המרה לזמן מוגבל, על מנת להתגבר על ההיצרות מבלי שהחולה יזדקק לניתוח נוסף.
במחלקתנו מבוצעות כל הפעולות הללו בבדיקה שנקראת ERCP, במסגרת היחידה האנדוסקופית.
שחמת מרתית ראשונית
Primary biliary cirrhosis היא מחלה כרונית שהגורם לה אינו ידוע. כחלק מהמחלה, נהרסים צינורות מרה קטנים בתוך הכבד, יש הפרעה בניקוז מרה וכתוצאה מכך מתפתחת שחמת.
המחלה שכיחה יותר בנשים, ומופיעה בגילאים 30-50. הביטוי הראשוני יכול להיות חולשה ועייפות, כאבי פרקים, גרד והתכהות של העור.
במשך השנים מופיעים צהבת, עליה בערכי כולסטרול בדם, ועם התפתחות השחמת מופיעים סיבוכים הקשורים לכך.
האבחנה מבוססת על הפרעות בתפקודי כבד בבדיקות דם, ביחד עם הופעת נוגדנים עצמיים הנקראים נוגדנים כנגד מיטוכונדריה (anti-mitochondrial antibodies).
אם מדובר בהסתמנות טיפוסית, לרוב לא צריך לבצע ביופסיית כבד לצורך האבחנה.
הטיפול במחלה כולל טיפול בכדורי מלח מרה הנקרא urso-deoxycholic acid. מדובר במלח מרה טבעי, הקיים בגוף בכמויות קטנות, ושטיפול בו יכול לעכב התקדמות המחלה ולמנוע שחמת.
בנוסף, יש לטפל בתוספת ויטמינים מסיסי שומן (ויטמין D), קלציום ותרופות כנגד כולסטרול.
יש צורך לחסן את החולים כנגד נגיפי הכבד, ובמידה שהמחלה מתקדמת ומתפתחים סיבוכי שחמת - להפנותם להשתלת כבד.
ביחידת הכבד, מתבצעים מחקרים שונים לשיפור הטיפול במחלה זו. ביחד עם יחידת התזונה מתקיים ייעוץ תזונתי מסודר לחולים במחלה.