עצירות במבוגרים

מאת: ד"ר אליזה טיומני, מנהלת המרפאה הנוירוגסטרואנטרולוגית

תופעת העצירות שכיחה בקרב אוכלוסיות רבות, ובמיוחד אצל נשים מעל גיל 50. בקבוצת גיל מעל 70, כ-60% סובלים מעצירות, במיוחד בין המאושפזים במוסדות לחולים כרוניים. כמו כן, כחמישה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, מעל גיל 60, משתמשים במשלשלים באופן קבוע.
הסובלים מעצירות מתלוננים על סימפטומים שונים, הנכללים במושג "עצירות" והם: יציאות קשות, מאמץ בשירותים, יציאות קטנות ונדירות וחוסר צורך ליציאה.

עצירות עלולה להתלוות בתלונות כלליות, מסוג: הרגשה לא טובה, בחילה, כאבי ראש, כאבי בטן, טעם לא טוב בפה.

הסיבות לעצירות
חשוב מאוד לברר את הסיבה לעצירות, ובמיוחד כאשר היא מופיעה כתופעה חדשה, כשינוי בהרגלי היציאה. הסיבות לעצירות רבות, ויכולות לנבוע ממחלות כלליות (לדוגמה: תת-פעילות של בלוטת המגן), הדבקויות לאחר ניתוחים בטניים והפרעות בתפקוד רצפת האגן, במיוחד אצל נשים לאחר לידות קשות ומרובות. לעתים, תרופות הניתנות למחלות כלליות אחרות, כמו יתר לחץ דם או מחלות לב, גורמות להופעה או להחמרת עצירות קיימת.

במסגרת בירור סיבות העצירות, רצוי לבצע בדיקת הדמיה של המעי הגס - צילום חוקן באריום או קולונוסקופיה. לאחרונה הופיעה בדיקה חדשה הנקראת קולוגרפיה וירטואלית - שיטה זו מאפשרת הדמיית המעי הגס ללא הכנסת חומר או צינורית, אלא בעזרת בדיקת CT.

במקרים מסוימים, במיוחד אצל חולים הסובלים מהפרעה ברצפת האגן (המתבטאת באי-יכולת לפלוט את הצואה), חשוב לבצע בדיקה תפקודית של פי הטבעת, הנקראת מנומטריה של פי הטבעת. בדיקה נפוצה נוספת הנה אולטרהסאונד רקטלי, שהיא קלה לביצוע ומביאה מידע על שלמות פי הטבעת (במיוחד אצל נשים שבעברם לידות קשות או ניתוחים בפי הטבעת).

הטיפול בעצירות
במסגרת הטיפול בעצירות, חשוב ביותר להמליץ לחולה על הרגלי חיים בריאים ונכונים: שתייה מרובה (2-3 ליטרים ביום), אכילת פירות וירקות (בין 4-6 מדי יום), תוספת סיבים תזונתיים (אותם ניתן לרכוש בטעמים שונים הנמסים בכוס מים ונוחים לצריכה). בנוסף, חשוב מאוד להתמיד בפעילות גופנית - הליכה של לפחות שעה אחת ביום, בקצב של כ-5 ק"מ בשעה. וכן, חשוב להתחיל את היום בארוחת בוקר, שהיא יריית הפתיחה לפעילות המעיים.

תרופות נפוצות, אשר נרכשות ללא מרשם רפואי מעל דלפקי בתי המרקחת, עלולות לכלול חומרים כימיים המגרים במידה רבה את המעי הגס, ועם הזמן גורמים לנזק מצטבר במעי (לדוגמה: תה סנה, תה לידו, תה יונגבורן, לקסדין, אלוה וורה וכו'). תרופות אלה יכולות לגרום להתמכרות מסוימת, וצורך לשימוש בכמויות הולכות וגוברות.

רצוי להשתמש בתרופות המעודדות פעילות טבעית של המעי, ללא גירוי חזק, אשר מומלצות ע"י רופאים. במקרים מסובכים יש להיוועץ עם רופא גסטרואנטרולוג מומחה.