התקף לב - אוטם שריר הלב
מהו אוטם בשריר הלב?
אוטם בשריר הלב, המוכר כ'התקף לב' (Heart attack), מתרחש על רקע של חסימה מלאה או חסימה כמעט מלאה של חלל העורק הכלילי, אשר מספק את הדם לשריר הלב. כתוצאה מכך, יש הפרעה באספקת הדם והחמצן ללב. אוטם יכול להופיע בכל אחת משעות היממה.
מהן נורות האזהרה להתקף לב/תסמינים של התקף לב?
- כאב בקדמת בית החזה, שיכול להקרין גם ליד שמאל, ללסת, לעורף ולגב העליון - לאופי הכאב ומיקומו חשיבות עליונה באבחנת אוטם שריר הלב. הכאב של אוטם שריר הלב הוא בעל אופי לוחץ, נמשך בדרך כלל יותר מחצי שעה ואינו מוקל במנוחה.
- קוצר נשימה ותחושת מחנק
- זיעה קרה
- חולשה ועייפות
- בחילה
- סחרחורת
- צרבת חזקה
- כאב ברום הבטן
מבחינים בין שני סוגי אוטם שריר הלב:
- אוטם חודר, בו הנזק מערב את כל שלוש שכבות דופן השריר.
- אוטם לא חודר, בו נפגעת רק השכבה הפנימית של הדופן וככל שמתרחקים מחלל הלב כלפי חוץ, הדופן שמורה יותר. היווצרות אוטם מסוג זה, יכולה לרמז על קיום חסימה לא שלמה של העורק.
מהם גורמי הסיכון לאוטם שריר הלב?
- גיל - נשים בתקופת המנופאוזה, בדרך כלל מגיל 55, גברים מעל גיל 45.
- יתר לחץ דם
- רמות גבוהות של שומנים בדם - כולסטרול וטריגליצרידים
- סוכרת
- השמנת יתר
- היסטוריה משפחתית של אירועי לב
גורמי סיכון הקשורים באורח חיים:
- עישון
- תזונה עשירה בסוכרים ושומנים
- חוסר בפעילות גופנית
מהן הסיבות לאוטם שריר הלב/להתקף לב?
הסיבות האפשריות לירידה בזרימת הדם ללב:
- היצרות הדרגתית של העורק הכלילי בשל הצטברות רובד טרשתי בעורקים - שכבה של שומן, כולסטרול ומרכיבים נוספים.
- קריש דם – ברוב המקרים חסימה פתאומית והתקף הלב נגרמים מקריש דם הנוצר באזור הדופן הפנימית של כלי הדם הכלילי, באזור מועד לפורענות כיוון שהיה מוצר מלכתחילה ע”י רובד טרשתי.
מה עושים כשמקבלים התקף לב?
בכל חשד להופעת תסמינים של התקף לב, מתקשרים מיד למוקד מד"א על מנת לפנות את החולה בניידת טיפול נמרץ. כל דקה חשובה להצלת חיים!
מה כולל האבחון של התקף לב?
כדי לאבחן אוטם בשריר הלב יש צורך בקיומם של 2 מתוך 3 המרכיבים הבאים:
- התבטאות קלינית – מכלול התסמינים, למשל כאבים בחזה, קוצר נשימה והזעה.
- תרשים א.ק.ג אבחנתי לאיתור הפרעה בהולכה החשמלית בלב ומיקום האזור בשריר הלב הסובל מירידה באספקת הדם. לפי ממצאי תרשים האק"ג יוחלט על דחיפות הצנתור.
- בדיקת דם לזיהוי עלייה ברמת אנזימי שריר הלב בדם (האנזימים CPK וטרופונין).
איך מטפלים בהתקף לב?
טיפול בו-זמני בתסמינים מהם סובל החולה, בגורמים הישירים לאוטם שריר הלב, בסיבוכים המוקדמים של האוטם ובתחילת טיפול מונע לסיבוכים עתידיים אפשריים.
בשלב המידי בדרך כלל ניתן טיפול תרופתי להמסת קריש הדם באמצעות תרופות נוגדות קרישת דם ובהמשך מבוצע צנתור להרחבת העורק, במטרה לחדש את זרימת הדם.
קיימת חשיבות רבה לטיפול התרופתי המונע - איזון גורמי הסיכון הקרדיווסקולרים: יתר לחץ דם, סוכרת, שומנים בדם.
מהי הסיכוי ללקות בהתקף לב?
על פי ה- CDC - המרכז האמריקאי לשליטה ומניעה של מחלות, בכל 40 דקות תושב ארה"ב עובר התקף לב. בישראל מדי שנה כ- 10,000 איש עוברים התקף לב.
מהם הסיבוכים האפשריים לאחר התקף לב:
- תמותה בשל אי הגעת חמצן ללב, במקרה שהחולה אינו מפונה בזמן לבית החולים.
- הפרעות בקצב הלב וכתוצאה מכך דום לב פתאומי.
- התפתחות אי ספיקת לב.
מהם הגורמים המשפיעים על הצלחת הטיפול באוטם שריר הלב?
- זמן - מכיוון שלזמן החולף מרגע פרוץ האוטם בשריר הלב ועד לחידוש אספקת הדם לעורק החסום קיימת חשיבות עליונה, יש לעשות כל דבר אפשרי כדי להקטין למינימום פרק זמן זה ולהתחיל את הטיפול במהירות האפשרית.
- שיכוך כאבים ואמצעים כלליים – החולה יקבל תרופות משככות כאבים, יינתן לו חמצן באמצעות מסיכה ובדרך כלל יוחדר עירוי לווריד בזרוע שישמש למתן תרופות וללקיחת בדיקות דם. החולה מחובר למכשור ניטור שתפקידו לרשום באופן קבוע מדדים רלוונטיים.
- שיקום אספקת הדם לאזור האוטם – ביצוע צנתור כלילי לחידוש אספקת הדם לאזור האוטם בעורק החסום.
- טיפול תרופתי - טיפול במדללי דם, טיפול להורדת שומנים בדם ותרופות העוזרות ללב להשתקם לאחר האוטם.