התנהגות סיכון ואובדנות בקרב מתבגרים

התנהגות סיכון

התנהגות סיכון בנערים יכולה להתבטא בטווח רחב של התנהגויות, שלחלקן יש השפעה מיידית על מצב הבריאות של המתבגר (לדוגמה: הרעלת אלכוהול, אלימות, הריון בגיל צעיר), ולחלקן השפעה ארוכת טווח (תוצאות של נזקי עישון או אלכוהוליזם).

אלימות בקרב בני נוער

נתונים מישראל מראים, שבקרב בני ה-11, 26% מהבנים היו מעורבים בקטטה לפחות שלוש פעמים בשנה האחרונה. אחוז ניכר מבני הנוער, ביחוד בבגרות הביניים (גיל 12-15), עוברים הצקות (bullying) על ידי בני גילם. נתונים מהעולם מראים, ש-3%-30% מבני ה-11 עוברים הצקות.

שימוש בחומרים פרואקטיביים

לפי נתוני הרשות למלחמה בסמים, בשנים 2001-2008, 20% מבני הנוער (גיל 12-18) מעשנים סיגריות, כ-50% שותים משקאות אלכוהוליים, 10% משתמשים בסמים כלשהם, 5% בתרופות ללא מרשם, 5% בקנביס, 5% בסמים אחרים ו-8% ב"חגיגת". השימוש בחומרים קשור בדרך-כלל בתרבות המסיבות. בגילאים הצעירים - 12-15, מדובר בעיקר במפגשים בגנים ציבוריים ומסיבות רחוב. במקומות אלה, הסם הנפוץ ביותר הוא האלכוהול. בגילאים מבוגרים יותר, סביב תרבות המועדונים יש שימוש נרחב יותר בסמים מסוג אקסטזי, חגיגת ודומיהם, וכמובן גם אלכוהול. החגיגת, שהופק במקור מצמח הגת, נמכר בפיצוציות למרות שנחשב לסם לא חוקי כבר משנת 2005. הוא בעל השפעות ממריצות ותחושת התעלות.
הנתון המשמעותי ביותר מתייחס לאלכוהול - זהו הסם הנפוץ ביותר בשימוש. האלכוהול זמין וזול, והשימוש בו נחשב לחוקי. יש איסור על מכירת אלכוהול לקטינים, אך לא ניתן להאשים קטין ששתה בעבירה פלילית. בשנים האחרונות אושר חוק המאפשר לשוטר לשפוך בקבוק משקה הנמצא בידי קטין.
מתבגרים המשתמשים בסם, אינם מודעים לסכנות בשימוש, ולכמות שיש לצרוך כדי להפיק הנאה מהסם. מדי שבוע מגיעים למיון "דנה-דואק", מתבגרים עם הרעלת אלכוהול, שגילם הממוצע 13-14. בדרך כלל, מדובר בהתנסות ראשונה עם אלכוהול בריכוז גבוה – ברוב המקרים מדובר בוודקה. המתבגרים שותים כמויות גדולות, בשל חוסר היכרות עם האלכוהול וזמן ההשפעה שלו. לעיתים קרובות, הם מגיעים במצב של אובדן הכרה עם רמות אלכוהול בדם שהן פי 5 המרמה המותרת לנהיגה. תופעת השתייה המופרזת בקרב בני נוער קיימת היום בכל שכבות החברה הישראלית, ללא קשר למוצא ולמידת הדתיות.
בבגרות הביניים, התנהגות סיכון כוללת גם קיום יחסי מין לא מוגנים. השימוש בקונדומים די נפוץ בקרב בני הנוער סביב 70%, אך השימוש בגלולות למניעת הריון נמוך בעשרות אחוזים. הסכנה ליחסי מין לא מוגנים גוברת מאד תחת השפעה של אלכוהול. ידוע גם, על התנהגות סיכון ברשת האינטרנט. הנושא עדיין לא נחקר לעומק. מחקר אחד בדק ומצא שיש קשר בין בעיות נלוות כמו דיכאון חרדה בעיות חברתיות וכד' לשימוש יומיומי ממושך ברשת האינטרנט וברשתות חברתיות.

אובדנות בני נוער

התאבדות הינה הסיבה השלישית בשכיחותה לתמותה בקרב בני נוער. יש קושי להעריך את סכנת האובדנות בקרב מתבגרים. אם יש תכנים אובדניים, קשה להעריך האם הסכנה היא גדולה או קטנה. אותה התנהגות, במקרים שונים, יכולה לבטא מידת סיכון שונה. לכן, בכל מקרה של חשד אצל ההורים, חשוב מאוד לפנות לאיש מקצוע.

גורמי סיכון לאובדנות במתבגרים

גורמי הסיכון לאובדנות במתבגרים הינם נפוצים, ואילו שיעור ההתאבדויות וניסיונות ההתאבדות בפועל, הינו נמוך בהרבה. עם זאת, יש להיות ערניים לגבי גורמי הסיכון הידועים. בנוסף, חשוב לדעת שהעדר גורמי סיכון לא בהכרח שולל אובדנות.

גורמי קבועים כוללים:

היסטוריה משפחתית של ניסיונות אובדניים
מין זכר
תחלואה פסיכיאטרית אצל ההורים
אוריינטציה מינית הומו/בי-סקסואלית
היסטוריה של התעללות (מינית, גופנית או רגשית)
ניסיון אובדני בעבר.

גורמים סביבתיים ופסיכולוגיים כוללים:

הימצאות כלי נשק בסביבה הקרובה (לדוגמה אח חייל)
בעיות ביחסים בין הילדים להורים
קשיים בבית הספר
נשירה ממערכת החינוך
חוויות הגורמות למתח נפשי, כמו אכזבה רומנטית, בעיות עם החוק.

גורמים אישיים של תחלואה נפשית:

דיכאון או מחלה דו קוטבית
שימוש בחומרים ממכרים,
הפרעות פסיכוטיות
התקפי חרדה
הפרעה בתר חרדתית (PTSD)
היסטוריה של אלימות, או כעסים בלתי נשלטים.

לסיכום

בגיל ההתבגרות, חווים המתבגרים שלל התנסויות בתהליך הפיכתם למבוגרים. חלק מהתנסויות אלו עלולות להיות מסוכנות. על ההורים מוטלת האחריות ללוות את התהליך על ידי מעורבות והדרכה. ככל שמתבגר מבלה יותר זמן עם הוריו, תהיה פחות התנהגות סיכון.