גרד בפות

מהו הגורם לגרד בפות?
הורים רבים עדים לתופעה של גרד באזור הפות ומאוד מוטרדים מכך. זו אחת הסיבות העיקריות, שבעטיין הורים מגיעים עם ילדתם לרופא. גרד באזור יכול לנבוע ממספר סיבות:

• גירוי בלתי ספציפי כתוצאה מהרגלי היגיינה לא נכונים, כמצוין לאורך כל הכתבה.
• גירוי בשל זיהום חיידקי או כתוצאה מתולעי מעיים.
• גרד התנהגותי (אוננות).
• כאן המקום לציין, שפטרייה באזור אברי המין מאד לא שכיחה אצל ילדות לפני גיל ההתבגרות, בשונה מנשים בוגרות, ולכן לא רצוי להשתמש במשחות נוגדות פטרייה כמו אגיסטן, פטריון וכדומה.

כיצד למנוע גרד בפות?
ניקיון האזור האינטימי
מסיבות שונות, ההתייחסות לאזור אברי המין שונה מאשר לשאר אברי הגוף. בגלל שאברי המין קשורים בפעילות מינית, שעדיין נחשבת בקרב אוכלוסיות רבות כמשהו "מלוכלך" שלא כדאי לדבר עליו ולא לחשוף בפומבי (האזור הסודי, האזור המוצנע, האזור הפרטי), כך גם ההתייחסות ההיגיינית שונה. קיימת בציבור מעין אובססיה לניקיון האזור האינטימי. די לראות את כמות המוצרים ההיגייניים שקיימת בשוק לאזור זה בלבד.

ובכן, אזור אברי המין מורכב מעור רגיל, חלקו עור שעיר ובחלקו הפנימי של אבר המין קיימת ריקמה רירית (בדיוק כמו באזור הפה והאף). הרי לא יעלה על דעת אף אחד לשפשף בסבון את רירית הפה והאף (צחצוח שיניים הוא לשיניים שעשויות מחומר אחר). אז מדוע כולן חושבות שהן צריכות לשפשף בסבון את אבר המין שלהן?

בילדות קטנות, שעדיין לא הגיעו לגיל המחזור, רירית הנרתיק והפות מאד רגישה לגירויים כימיים. היא חסרת תמיכה הורמונאלית בשל הגיל הצעיר, והתאים פחות עמידים לשפשוף ולגירויים. כמו כן, לילדות אין שיער ערווה שמגן על האזור האינטימי, כמו בנשים בוגרות. לכן, הן חשופות לתגובת גרד, צריבה וכאבים ביתר קלות מאשר בוגרות. סבון הוא חומר כימי מגרה, גם אם הוא מיועד לתינוקות.

ההמלצה – שטפו את האזור האינטימי במים בלבד. רצוי להושיב את הילדה באמבטיה עם מים נקיים למשך לפחות 10 דקות בכל יום. בסוף ההשרייה במים, ניתן לנקות את הגוף והראש כרגיל ולאחר השטיפה להוציא את הילדה מהמים, כדי שלא תשרה במי סבון.

לבוש למשחק
ילדים משחקים בחוץ ואוהבים להתלכלך. כדי להגן על אזור איבר המין בפני כניסה של לכלוך (גם הפעם, בגלל אותה התייחסות שונה לאזור זה שצוינה לעיל), אתן מלבישות לבנותיכן בגד צמוד מתחת לשמלה, בדרך-כלל טייטס או גרביונים.

בגדים צמודים, כמעט תמיד מכילים סיבים סינתטיים-אלסטיים, בכדי להיות צמודים. בגדים מסוג זה, מגבירים הזעה ויכולים להוות לכשעצמם מקור לאי נוחות, צריבה וגרד באזור האינטימי.

ההמלצה – לבוש רגיל, נוח ומרווח למשחק. לבוש מסיבים טבעיים בלבד, כולל תחתוני 100% כותנה. עם חזרת הילדה הביתה וסיום המשחקים, הושיבו אותה באמבט של מים נקיים למשך 10 דקות. כל החול והלכלוך יישטפו בלי להשאיר זכר.

לבוש לשינה
מי שלא מלבישה לבתה תחתונים לשינה שתקום! מסיבות שונות, רוב הנשים לובשות תחתונים לשינה, גם אם הן לובשות פיג'מה מעל. בנשים בוגרות, יש בכך הגיון מסוים, כיוון שיש הפרשות מהנרתיק ואולי זה גורם לאי נוחות, אבל מדובר בעיקר בהרגל מוטעה. בילדות, אין צורך בתחתונים לשינה ו"הסגירה" של האברים האינטימיים ל-24 שעות ביממה, למעשה ללא אוורור, עלולה לגרום להתפתחות גירויים. באזור האינטימי לא קר יותר מאשר בשאר אזורי הגוף, ואין צורך בלבוש כפול.

ההמלצה – לשינה הלבישו לביתכן פיג'מה רחבה בלבד, או כותונת ללא תחתונים.

מה עושים כאשר מגרד לילדה בפות?
הפרשות
באופן טבעי, לילדות טרם גיל ההתבגרות אין הפרשות וגינאליות. במידה שמופיעות הפרשות על התחתונים בילדה בגיל שהוא צעיר מ-8, מדובר בתופעה לא טבעית שדורשת התייחסות. ברוב המקרים, תהיה זו תגובה לגירוי בשל התנהגות לא נכונה (שימוש בסבון, בגדים צמודים, בגדים סינתטיים וכו' – ראו לעיל). בחלק מהמקרים, קיים זיהום חיידקי, שלרוב מועבר על ידי הילדה ממערכת הנשימה העליונה, כשהיא נוגעת קודם באף או בפה ואחר-כך באזור הפות. זיהום כזה מצריך בדרך כלל טיפול אנטיביוטי. החל מגיל 8, ייתכנו הפרשות וגינאליות טבעיות, בהשפעת הורמוני המין של גיל ההתבגרות, שרמתם מתחילה לעלות. הפרשות אלו הן לרוב שקופות עד לבנות וריריות. הילדה לרוב תתלונן על "משהו רטוב בתחתונים", או שהיא מרגישה שיוצא לה נוזל דביק. זוהי תופעה טבעית.

ההמלצה - הקפדה על כללי ההיגיינה שצויינו לעיל. אם יש תלונה על צריבה (ביוזמת הילדה, ולא לאחר ששואלים אותה), ואין שיפור למרות הקפדה על כללי ההיגיינה, מומלץ לפנות לבדיקה על ידי רופא הילדים, או גינקולוגית של ילדות ומתבגרות. במקרים רבים, הילדה מגרדת באזור איבר המין באופן נמרץ וחוזר על עצמו. לעיתים, היא משתפשפת כנגד פינת הכסא או השולחן, או נעה על גבי כרית או המיטה כאשר היא עושה זאת. לרוב, אין תלונה על גרד או צריבה, אלא אם שואלים אותה במכוון.

זוהי התנהגות אופיינית לאוננות. התופעה טבעית וקיימת גם בגילאים צעירים מאוד. אין צורך להפסיק את התופעה. אם זה מפריע להורים, כוונו את הילדה לעשות פעילות זו רק כשהיא בחדרה, ולא בגן, בביה"ס, או במרכז הסלון כשיש אורחים.