את לא משתגעת. זו פשוט תסמונת קדם-וסתית חמורה

אז מהי תסמונת קדם וסתית חמורה, PMDD?

לא' לקח זמן לעשות את הקישור, אבל פסיכיאטרים ברחבי העולם החלו לשים לב ולדווח  על מיליוני נשים הסובלות כמותה.
ריבוי הדיווחים והמחקר שהחל להתנהל בעקבותיהם הובילו לכך שכיום להפרעה של א' יש שם, היא נקראת:  premenstrual dysphoric disorder (PMDD) (או בעברית: תסמונת קדם וסתית חמורה), והיא מוגדרת כאחת מהפרעות מצב הרוח ב"תנ"ך של הפסיכיאטריה" – הלוא הוא ספר הסיווגים DSM-5. המשמעות של ההגדרה הזו איננה סמנטית – ברגע שהפרעה מסוימת מוכרת בשם ובאפיון, פסיכיאטרים מכל העולם לומדים עליה, על הכלים לאבחנתה ועל הדרכים לטפל בה. ברגע שיש גם אבחנה עם קריטריונים מוסכמים, חוקרים מרחבי העולם יכולים לבצע מחקרים מתואמים, בניסיון למצוא טיפולים חדישים. ולא פחות חשוב: ברגע שאבחנה מוכרת באורח רשמי, כל אותן מיליוני נשים הסובלות ממנה, מקבלות "שם וכתובת" לתסמונת שמשבשת את חייהן, והן סוף סוף יודעות, שהן לא "סתם משתגעות". 
אז מהי אותה תסמונת PMDD? מדובר בהפרעת מצב רוח, המופיעה בכ-5% מהנשים בגיל הפוריות. איננו יודעים מה גורם לה, אך ההשערה היא שבנשים אלה יש רגישות יתר לשינויים ההורמונליים המתרחשים באורח טבעי במחזור החודשי הנשי. ההפרעה מאופיינת בעיקר בתסמינים נפשיים, המופיעים בסדירות כמעט מדי חודש (אם כי בעוצמה משתנה), בשבוע עד שבועיים שלפני הופעת הווסת.

"תסמיני הליבה" של ההפרעה

"תסמיני הליבה" של ההפרעה עלולים לכלול תנודתיות ניכרת במצבי הרוח עם נטייה לרגשנות מופרזת ולהתקפי בכי (שאינם מאפיינים את הנשים בשלבים אחרים של המחזור החודשי), "פתיל קצר", וכחנות, ואף התקפי זעם או כעס, דכאון עמוק, חרדה ומתח. סימפטומים נלווים אופייניים נוספים כוללים תשישות ניכרת, פגיעה בריכוז, שינויים בשינה, עליה חדה בתיאבון, תחושת "מוצפות" ("יש יותר מדי דברים להתמודד עימם"), וכן תסמינים גופניים דוגמת נפיחות בשדיים ובבטן, אצירת נוזלים וכאבים.
ריכוז הסימפטומים גורם למצוקה ניכרת ועלול לגרום לפגיעה ממשית בתפקוד.
חשוב לציין - כמעט לכל הנשים בגיל הפוריות יש סימפטומים נפשיים וגופניים לפני הופעת הווסת, וזו תופעה טבעית שאיננה דורשת טיפול. תסמינים אלה הופכים ל"הפרעה נפשית", רק כאשר הם מופיעים בריכוז ובעוצמה כה גבוהה, שהם גורמים סבל גדול לאשה, ונזק ממשי לאיכות חייה, איכות קשריה ויכולת עבודתה.

מחקרים קליניים לטיפולים חדשניים

הטיפולים הקיימים כיום עבור נשים הלוקות ב-PMDD מוגבלים יחסית; תרופות נוגדות דכאון הן לרוב הבחירה הראשונה ובמקרים רבים הן מסייעות מאוד; עם זאת, לא כל הנשים מעוניינות ליטול אותן בשל תופעות לוואי, וכן כיוון שמקובל לקחתן על פני כל החודש, ולא רק בימים הבעייתים.

טיפולים הורמונליים בקבלת גלולות עשויים להקל גם כן, אך גם השימוש בהן מוגבל בשל תופעות לוואי. 30-40% מהנשים לא מגיבות לטיפולים המוצעים, וזהו אתגר טיפולי ניכר.
במרפאה לבריאות הנפש שבמערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי תל-אביב, אנחנו ערים לבעיה קלינית זו, ולכן לצד הטיפולים הקונבנציונליים, ועוסקים גם במחקר קליני המבוסס על שיטת התערבות שאינה תרופתית, בעזרת גרייה מגנטית עמוקה (deep TMS).