כאבים סביב מפרק הירך בנשים
כאבים סביב מפרק הירך שכיחים בנשים בכל הגילאים, אולם המקור לכאב שונה בכל אחת מקבוצות הגיל. מהן הסיבות השכיחות לכאב סביב מפרק הירך ומה ניתן לעשות על מנת להקל על הכאבים?
דר' אייל עמר, מומחה בפגיעות ספורט ומפרק הירך, היחידה לאורתופדיה זעיר פולשנית, חטיבה אורתופדית, איכילוב
כאב סביב מפרק הירך שכיח יותר בנשים. מאחר וקיימות סיבות רבות לכאב, יש חשיבות רבה לאבחון מדויק. כאשר את מתלוננת על כאב סביב מפרק הירך על הרופא לאבחן תחילה האם אכן מדובר במפרק הירך או אולי מדובר בכאב מוקרן מהבטן או מהגב. הכאב יכול להיות קדמי, צידי, אחורי או מפושט מלפנים ומאחור. יתכן שהוא קשור לפעילות או קיים גם במנוחה. בהערכת הסיבה לכאב, יש להביא בחשבון את גיל המטופלת, מבנה הגוף, אופי הפעילות ואופי התלונות הקשורות בכאב.
מהן הסיבות השכיחות לכאב סביב מפרק ירך?
בבנות צעירות (מתבגרות ובשנות העשרים), כאב בקדמת המפרק הקשור לפעילות גופנית עשוי לנבוע מקרע בטבעת הסחוסית העוטפת את מפרק הירך – הלאברום. הלאברום היא טבעת סחוסית המקיפה את המרחשת (המכתש במפרק הירך). טבעת זו יכולה להיצבט, להילחץ ואף להיקרע. פגיעה בלאברום יכולה להתרחש כאשר מבנה העצמות אינו תקין ויכול להביא לצביטה של הלאברום בין העלי למכתש. לרוב הכאב קדמי אך עשוי להיות גם צידי ואחורי. לעיתים יתלוו תלונות מכניות כגון קליקים מן המפרק. באבחון יש חשיבות רבה לצילום רנטגן המלמד על מבנה המפרק ו- MRI עם הזרקת חומר ניגוד למפרק (ארתרוגרפיה) לאבחון הקרע בלברום. הטיפול בפיזיותרפיה ובהעדר שיפור, בעיקר במצבים בהם מבנה העצמות לקוי, מומלץ ניתוח.
תלונה שכיחה נוספת בקבוצת גיל זו, בעיקר בקרב רקדניות, היא קליקים בצידי הירך בפעילות לעיתים עד לתחושה של פריקה. למעשה לא מדובר בפריקה אלא ב"קפיצה" של גיד על אזור בולט בצד הירך – הטרוכנטר הגדול. לתופעה קוראים snapping hip או ירך נוקשת בשל הקליק העז שנשמע ונראה. תופעה דומה של נקישה במעבר של גיד מתוח על עצם יכולה להיות בקדמת המפרק עקב חיכוך של גיד האילאופסואס על קידמת המפרק. הטיפול בתופעות אלו באמצעות פיזיותרפיה עם דגש על מתיחת הרקמות המעורבות ושיפור גמישותן. כך ניתן למנוע את הקליק והכאב המשני.
בעשור השלישי עד החמישי (גילאי 30-50) מתרחבת הרשימה של המקורות האפשריים לכאב.
כאב בקדמת האגן (אזור הפוביס) בחודשי ההריון האחרונים וסביב הלידה קשור לרוב ב"סימפיזיוליזיס" שזו התרחבות אזור חיבור עצמות הפוביס בקדמת האגן. ההתרחבות היא תוצאה של השפעה הורמונלית לקראת הלידה המגמישה את המפרקים סביב תעלת הלידה. לעיתים נוצרת הפרדות חלקית או מלאה של עצמות האגן. מצב זה מתבטא בכאבים באזור הבושת, גב תחתון, ירך פנימית. הכאב מוחמר בנשיאת משקל או משא כבד. הטיפול שמרני וכולל מנוחה במיטה בשכיבה על הצד, מחוך, אביזרי עזר לניידות ונוגדי כאב. לרוב יש החלמה מלאה תוך מספר חודשים לאחר לידה.
כאב אחורי בעכוז הקשור בפעילות גופנית (ריצה, ריקוד, יוגה) הוא ביטוי לפגיעה במוצא שרירי הירך האחוריים (המסטרינג) מהאגן. פציעות המסטרינג הן נפוצות יחסית ויכולות להתרחש בכל רמת פעילות גופנית. התלונה העיקרית היא כאבים בישבן, קושי בישיבה על האזור הפצוע וכמובן כאבים בגיוס השריר והפעלתו. לאחר המפגש עם הרופא ובדיקה גופנית מכוונת, יש צורך באמצעי דימות (צילום ו- MRI אגן) על מנת לאשרר את האבחנה. הטיפול בפציעות אלו הוא מגוון. הטיפול ההתחלתי בפציעות החלקיות/״ניווניות״ הוא מנוחה, תרופות נוגדות כאב ודלקת ופיזיותרפיה.
לפגיעות שאינן משתפרות לאחר קורס פיזיותרפיה או במקרים בהם לא ניתן לבצע פיזיותרפיה, ניתן לשקול הזרקה של פלסמה עשירת טסיות (PRP) תחת הדרכת US לאזור הפגיעה ובהעדר שיפור בטיפול שמרני, ניתוח לתיקון הקרע.
כאב צידי בירך לרוב קשור לחיכוך גיד (פסיה לטה) על בליטה בעצם הירך (הטרוכנטר הגדול) אך לעיתים יש קרע של שריר העכוז הבינוני – גלוטאוס מדיוס – בחיבורו לעצם. התלונה העיקרית במקרים אלו היא כאבים במישוש על גבי גבשושית עצם בצד מפרק הירך, כאבים בשכיבה על הצד וכאבים בפעילויות המערבות נשיאת משקל. הטיפול הראשוני בתלונות אלו הוא בד״כ בפיזיותרפיה לחיזוק השרירים המעורבים ומתיחת מבנים היכולים ללחוץ על האזור. ניתן לשקול הזרקה של סטרואידים לאזור. מחקר שהשווה זריקת PRP אל מול זריקת סטרואידים לטיפול בפתולוגיה זו הדגים יתרון ברור לזריקת ה- PRP בשיעור ומשך ההקלה בכאבים ושיפור התפקוד. שכיחות כאב צידי בירך שהוסבר לעיל' עולה באופן ניכר בעשור החמישי ומעלה.
מעבר לעשור החמישי, כאב מלווה במגבלה ניכרת בתנועות קשור לרוב לשחיקת המפרק. לאחר בדיקה גופנית צילום רנטגן יוביל לאבחנה ברוב המקרים. גם כאן מומלץ טיפול בפיזיותרפיה ולרוב זריקה למפרק הירך תביא להקלה (סטרואידים, PRP או חומצה היאלורונית). הזרקה למפרק הירך מחייבת אמצעי דימות כגון שיקוף או אולטרה סאונד.
באופן כללי רצוי להימנע מפעילות הגורמת לכאב, לתרגל מתיחות וחימום של השרירים סביב מפרק הירך לפני פעילות גופנית ולהפחית במשקל במצבי עודף משקל.