לנשים בלבד

ראיון עם ד"ר גבי אייזנברג, פסיכיאטרית מומחית, מנהלת המכון לבריאות הנפש מבוגרים, מנהלת שירות בריאות נפש האישה, המערך הפסיכיאטרי בית החולים איכילוב

צילום: מיטל חדד

התחום שלנו נקרא "בריאות הנפש של האישה" ובאנגלית Reproductive Psychiatry (פסיכיאטריה של תקופת הרבייה) – הייחודיות שלו היא הממשק בין חיי הרגש לבין צמתים הורמונליים בחיי האישה. זאת ההתגלמות של הרפואה הפסיכוסומטית, של גוף ונפש. מדובר בכל הביטויים הרגשיים, הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים לשינויים הורמונליים שחלים אצל נשים לאורך מעגל הפריון.

מהן התחנות הנפשיות בחייה של האישה?

"אף שהשירות שאנו מציעים בבית החולים מיועד מגיל 18, למעשה אפשר להגיד שהתחנה הראשונה בחייה של האישה מתחילה בגיל ההתבגרות עם הופעת הוסת ומתמשכת עד גיל המעבר, שגם בו יש שינויים פסיכיאטריים הורמונליים. באמצע, נמצא את החלק הארי של הנשים, והוא נע במקרים רבים סביב הריון ולידה.

מי מגיעה אליכן?

"ראשית, מגיעות נשים שסובלות מתופעות פסיכיאטריות ידועות ובאות אלינו לקבל טיפול ייחודי לפני או במהלך ההיריון, למשל, מטופלת שלוקה בהפרעה דו-קוטבית צריכה להתאים את הטיפול התרופתי שלה לפני כניסה להריון, גם כדי שתגיע להריון יציבה וגם בכדי להתאים את הטיפול מבחינה בטיחותית לעובר. אנחנו יודעות שיש לנשים עם ההפרעה הזאת סיכוי להחמרה במצבן בהריון וכן לנשים שסובלות מדיכאון.

הפיזיולוגיה של ההיריון יכולה לפעמים להשפיע על יעילות התרופות כי נפח הדם משתנה וכמו גם פעילות הכבד שאחראית לפירוק התרופות, הכליות וכד' ולפעמים צריך לעשות שינויים במינונים. בהריון יש גם ממשקים עם מצבים כמו הפרעות שינה, סוכרת או כאבים כרוניים.
מגיעות גם נשים שלא סבלו מהפרעות פסיכיאטריות מעולם וכן נשים אחרי לידות שקטות וטיפולי פריון שמצריכים טיפול נפשי".

סוכרת? זה לא השטח שלכם

"הכל משולב זה בזה מכיוון שכל מצב נפשי ירוד עלול להחמיר תחלואה רפואית. אי אפשר להגיד לאישה בהריון שסובלת מכאבים באגן שגורמים לה לקושי בשינה, בעיה בתפקוד וכאב כרוני שזה לא בתחום העיסוק שלנו. אישה שסובלת מכאבים כרוניים ומתקשה לישון בשל כך, קיים סיכוי ממשי שהפן הנפשי יושפע מכך".

מי עוד מגיעות אליכם?

"היום יודעים שיש פלח מסוים של נשים שרגישות לשינויים הורמונליים. הן תהיינה אלה שבדרך-כלל תסבולנה בתחילת ובסוף ההיריון ובתקופת משכב הלידה (פוסט פארטום). חשוב שאותן נשים תהיינה בהשגחה של מי שרואה אותן כמו רופאי משפחה, רופאי נשים, אחיות טיפת חלב יועצות הנקה – כל איש/אשת רפואה שבאים איתן במגע, מכיוון שאל הפסיכיאטר מגיעים בשלב מאוחר יותר".

איך מגלים דיכאון לאחר לידה?
"יש היום שאלון שמעבירים בטיפת חלב בשם EPDS, שבאמצעותו מנסים לנטר כבר במהלך ההיריון תסמינים נפשיים ולהעריך רמת דיכאון. המחקר מראה כי אצל כמחצית מהנשים שיפתחו דיכאון לאחר לידה יהיו תסמינים כבר במהלך ההיריון".

ממה נובע דיכאון במהלך הריון או לאחר לידה?

"יש כמה תפיסות וגישות היום שמדברות על מספר גורמי סיכון. גורמי הסיכון עלולים להיות תורשתיים ויכולים להיות פסיכו'- סוציאליים – אנחנו יודעים שנשים בהריון בקצוות הגיל, נשים צעירות מאוד או מאוד מבוגרות נמצאות בסיכון כמו גם כשיש חוסר התאמה בחיי הנישואים.
בנוסף, יש את הגורמים ההורמונליים – אנחנו יודעות שנשים רגישות לשינויים הורמונליים חדים עלולות להיות בקבוצת הסיכון לדיכאון. אנחנו מנסים לברר אם האישה סבלה מתסמונת קדם וסתית והאם היו שינויים רגשיים בתגובה לגלולות או לטיפולי פריון. וכמובן נברר מהי ההיסטוריה הפסיכיאטרית של האישה שמעלה את הסיכון לדיכאון לאחר לידה".

מהם הסימנים לדיכאון לאחר לידה?

"ראשית יש לזכור שמהיום השלישי לאחר הלידה ועד שבועיים לאחר הלידה יש מצב שנקרא 'דכדוך לאחר הלידה' – זה מצב נורמלי לחלוטין של תנודתיות רגשית שיכולה להיות מלווה בבכי ובעצבות. זה קורה אצל עד 80% מהנשים ונובע משינוים הורמונליים מהירים כי ביום השלישי לאחר הלידה יש 'מפל הורמונלי' – הורמוני המין יורדים משיא לשפל. המצב הזה חולף בעצמו והדרך לנהל את זה היא לשים לב לסביבה הפיזיולוגית של האישה – לדאוג לתזונה נכונה, טיפול בתפרים אם יש, שינה טובה ככל האפשר ועזרה בטיפול בתינוק".

מה קורה בחלוף השבועיים האלה?

"אם תסמיני הדכדוך לא חולפים אחרי שבועיים, ייתכן שנכנסים כבר למצב שמוגדר היום כ'הפרעה סב-לידתית דכאונית חרדתית', זה מושג שארגון הבריאות העולמי הגה במקום המושג הישן דיכאון לאחר לידה, והוא מוגדר כתסמינים המופיעים לפני הלידה ועד תום השנה הראשונה אחרי הלידה. התסמינים הם תסמינים שמאפיינים דיכאון מג'ורי עם איפיון שמתאים לנשים יולדות".

לאיזה תסמינים אתם מתייחסים?

"אנחנו כמובן מתייחסים למצב הרוח, ליכולת ההנאה של האישה, לתקשורת עם הסביבה, להפרעות בשינה או בתאבון, להפרעות בריכוז, קושי בקבלת החלטות ויכולת הטיפול בתינוק".

מה עם חוסר תפקוד?

"במקרים רבים אנחנו מדמיינים אישה לא מתפקדת ששוכבת במיטה, אבל ברוב המקרים זה בכלל לא כך. אנחנו בודקים האם האישה מתקשה בתפקוד והאם הטיפול בתינוק הינו טכני – נשים מתארות זאת במילים כמו 'אני פועלת על אוטמט', 'עושה כי יודעת שצריך' וכד".

אם האם מחייכת לתינוק חיוך טכני זה יכול לפגוע בו?

"תינוקות הם יצורים מאוד רגישים. מחקרים סוציולוגיים משנים קודמות מעידים על החיוניות של הקשר הרגשי בין האם לתינוק, כמו גם בבתי ילדים אחרי מלחמת העולם השנייה שהראו את ההישרדות של הילדים ביחס למטפלים שלהם.
אנחנו יודעים שהצרכים הרגשיים של הילדים הם צורך בסיסי וחיוני. ההיקשרות בין האם לתינוק היא תהליך בעל בסיס פיזיולוגי –ציר האוקסיטוצין. מדובר ב'חלון הזדמנויות' ששיאו כשלושה חודשים לאחר הלידה. אם הציר הזה לא מתפתח באופן תקין יהיו קשיים מאוחרים. מדובר על מבט ומגע שמתכווננים לתינוק, זה לא מספיק שהילד אוכל בזמן ושהוא נקי, אלה ממש צרכים הישרדותיים".

עד כמה זאת הפרעה חמורה?

"סיבת המוות מס' 1 של נשים בשנה הראשונה לאחר הלידה היא אובדנות וכל הדגלים האדומים צריכים להידלק כשאישה מדברת על כך. בנוסף, דיכאון אחרי לידה שלא מטופל אצל האם יכול לגרום לתינוק, בהנחה שהיא המטפלת העיקרית שלו, לקשיים התפתחותיים".

כיצד  מתבטאים קשיים רגשיים במטופלות פריון או בנשים שילדו לידות שקטות?

"בטיפולי פריון יש שינוים הורמונליים קשים וחדשים, מעבר ללחץ הפסיכולוגי והצורך להרות. באוכלוסיית מטופלות פריון שיעורי החרדה והדיכאון גבוהים. אנחנו גם יודעים שיש הבדל לפני הטיפול ואחריו, זאת אוכלוסייה בסיכון. בלידות שקטות יש הסתמנות פוסט טראומטית, חרדות, הפרעות מצב רוח ועוד"

מה עשיתם מאז השבעה באוקטובר

"בזמן המלחמה במרפאת הורה תינוק שלנו התקיימו שתי קבוצות שיועדו לנשים לאחר לידה וילדיהן שבני הזוג שלהן גויסו למילואים. קבוצה אחת של נשים שילדו בתחילת המלחמה כשהבעל היה מגויס וקבוצה שנייה של נשים שהבעלים התחילו להשתחרר. אלה לא נשים שסבלו בעברן מהפרעה פסיכיאטרית, אבל מדובר במצבי קיצון. ללדת במלחמה, לבד, כשבעלך נמצא בסכנת חיים.
בנוסף, מהשבוע הראשון למלחמה יש לנו קבוצה של נשים שהיו בהריון מתקדם בשבעה באוקטובר וילדו בסמיכות לתאריך הזה. אין מידע בספרות איך לטפל באישה בהריון מתקדם שישבה שעות בממ"ד כשמחבל הסתובב בחצר והיא רואה אותו במצלמות הבניין. איך מתמודדים עם נשים שהן עקורות מהבית – מהצפון והדרום. נשים שאיבדו הרבה מחברי הקהילה שלהן, נשים כמו תושבות שדרות שחזרו לאזור הלחימה. אנחנו מטפלות בנשים שנמצאות במצבי הריון ולידה עם מצבים מציאותיים מאוד קשים. מצבי טראומה מתמשכים".

מה קורה בגיל המעבר מבחינת השינויים הורמונאליים-נפשיים?

"בגיל המעבר יש אי סדירות הורמונלית, ושוב אותה קבוצה של נשים שרגישות לשינויים הורמונליים חדים יכולה לסבול מחרדה, שינוים במצב הרוח, שינוים קוגניטיביים, בתפקוד מיני, בעיות שינה ועוד. במקרים האלה נפנה לייעוץ אנדוקריני או גינקולוגי לטיפול הורמונלי, כאשר המחשבה היא להביא לוויסות הורמונלי ובמקביל יש טיפול פסיכיאטרי מאזן, במידת הצורך. אני מייעצת לבית חולים לנשים, ולטיפת חלב 'דנה שלי'. במקביל אנו גם מקבלות הפניות מגופים אלה אחד הדברים החשובים בבית החולים הוא הממשק עם הקולגות שלנו".

__________________________________

השירות לבריאות הנפש של האישה במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), בדומה למרכזים רפואיים מתקדמים אחרים בעולם, נועד לתת מענה מקצועי להערכה וטיפול בתסמונות נפשיות הקשורות במעגל החיים הנשי.

ההתמודדות עם שלבי חיים ייחודיים וקיומם של שינויים פיזיולוגיים ספציפיים בנשים, תורמים לעיתים קרובות לקושי נפשי עד לכדי מצוקה הדורשת התערבות וטיפול מקצועי. בשנים האחרונות הידע בתחום זה הולך וגדל ובמקביל גם המודעות לגבי הצרכים הייחודיים של נשים בתחום בריאות הנפש.

תחומי פעילות השירות לבריאות הנפש של האישה:

המרפאה לבריאות הנפש של האישה במעגל הפריון - עוסקת בהערכה, אבחון, יעוץ וטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בשלבים משמעותיים במעגל הפוריות של האישה, דוגמת טיפולי פוריות ותקופת קדם הריון, תקופת ההיריון, התקופה שלאחר הלידה, המחזור החודשי וגיל המעבר.

המרפאה להורה-תינוק - מיועדת לאבחן ולספק התערבות טיפולית במקרים של קושי או מצוקה הקשורים להתמודדות עם התינוק.

טיפול יום לנשים לאחר לידה - מסגרת המיועדת לנשים עד חצי שנה לאחר לידה, החוות קושי נפשי משמעותי וזקוקות לטיפול במסגרת יומית.