להכיר את המוטציה

ראיון עם פרופ' חגית בריס, מנהלת המכון הגנטי בבית החולים איכילוב

בשנים 1994 ו-1995 התגלו שני גנים עיקריים שקיבלו את השמות BRCA1 ו-BRCA2 (Breast Cancer). תפקיד הגנים האלה הוא לתקן פגמים בדנ"א. עם חקירת הגנים האלה התברר שלפעמים הם משתבשים והקלקול שלהם יוצר מוטציות שגורמות לתסמונת שד ושחלות משפחתית. לנשאיות של מוטציות בגנים האלה יש אינספור מוטציות פרטיות שונות, אך החוקרים שמו לב שיש עדות מסוימות שמאופיינות במוטציה ייחודית להם. התברר שאחד מכל ארבעים יהודים אשכנזים (2.5% - שיעור בהחלט גבוה) - נושאים אחת משלוש המוטציות ב- BRCA1 או BRCA2, ונמצא בסיכון מוגבר להתפתחות גידולים. בארץ יש עוד עדות שיש להם מוטציות יחודיות ונדירות יותר – יוצאי פרס, עירק, ספרדים טהורים, אתיופים, רוסים לא יהודים וחמולות מסוימות של ערבים ישראלים. כאשר מגיע.ה מטופל.ת עם סיפור משפחתי של סרטן, במכון הגנטי תמיד יתחילו בחקירת המוטציה שמאפיינת את העדה, ואם בעדה אין מוטציה מוכרת קוראים את הרצף המלא של כל הגנים החשודים כגורמים לתסמונת הסרטן אצל חולה הסרטן במשפחה – אות אחר אות כדי לחפש מוטציה פרטית שעלולה לגרום לתסמונת סרטנית.

מה גורמת המוטציה?
"זאת מוטציה של מוּעדות לסרטן. עצם קיום המוטציה לא אומר שבהכרח תהיה מחלה, אבל יש סיכון גבוה לחלות בסרטן. הדוגמה הקלאסית היא תסמונת סרטן שד ושחלות משפחתית: לאישה שהיא נשאית של הגנים BRCA1או BRCA2 יש סיכוי של 40% עד 80% לחלות בסרטן שד ו-15-40% לחלות בסרטן שחלות. כמו כן יש לה סיכונים, נמוכים יותר, לחלות במלנומה, סרטן לבלב, סרטן במערכת השתן ועוד. לגברים יש סיכון יתר לחלות בסרטן הערמונית (פרוסטטה)".

מאיזה גיל צריך להתחיל לעקוב אחרי נשאי מוטציות בגנים החשודים האלה?
"מעקב שד לנשים מתחילים בגיל 25. לגבי שחלות יש התלבטות בספרות איזה מעקב צריך לעשות מכיוון שמדובר בסרטן אגרסיבי שקשה לאתר אותו בזמן. לכן ההמלצה היא שאחרי גיל הפוריות, כתלות בגן המעורב, יש להסיר את השחלות".

עד כמה הסרת השד והשחלות מסייעת להורדת הסיכוי לחלות?
"כריתת שד ושחלות מניעתית מורידה 90% מהסיכוי לחלות, כך שגם לאחר הניתוחים מורידי הסיכון יש להמשיך במעקב".

האם גם גברים נשאים צריכים להיות במעקב?
"גברים נשאי הגנים האלה יכולים לפתח סרטן שד או פרוסטטה וההמלצה אצל גברים היא להתחיל מעקב בגיל 40".

מה ניתן לעשות כדי לא להעביר את הנשאות הגנטית לדור הבא?
"יש מה לעשות. במקרה הזה ניתן לבצע אבחון גנטי לפני ההיריון, בעצם לבצע הפריית מבחנה עם אבחון גנטי טרום השרשתי וכך לבחור עוברים שאינם נשאי המוטציה להחזרה לרחם. הליך זה מתבצע אצלנו באיכילוב".

מה הקשר של השחקנית אנג'לינה ג'ולי ותסמונת סרטן שד ושחלות משפחתית?
"בשנת 2013 יצאה השחקנית אנג'לינה ג'ולי בהצהרה, שבעקבות מחלתה של אמה ופטירתה היא החליטה להיבדק לתסמונת סרטן שד ושחלות משפחתית ונמצאה נשאית למוטציה בגן BRCA1. בעקבות זאת היא עברה כריתת שד מניעתית ושחזור ובהמשך כריתת שחלות מניעתית. בעקבות ההכרזה שלה ועמוד השער המרשים במגזין טיים, נוצר "אפקט אנג'לינה". הנושא הפך להיות לגיטימי ולא מביך לדבר עליו. באותה שנה הרגשנו עלייה חדה בבדיקות לנשאות בגנים BRCA1,2. אין לתאר את ההשפעה של הפרסום הזה על נשים בעולם. ג'ולי נתנה במה לכך שכל אישה צריכה לקחת אחריות על החיים שלה, עוררה מודעות ונתנה לזה לגיטימציה. זה ממש מבורך".
 

קופות חולים מציעות בדיקות דם פשוטה ל-BRCA
"נכון וזה מצוין אך גם מוגבל. בשנת 2020 הוכנסה לסל הבריאות בדיקת סקר לנשים יוצאות אשכנז ללא תשלום בקופות החולים. הבדיקה אמינה בהחלט לאשכנזיות משני ההורים ומקיפה 95% מהנשאות. הבעיה היא שכאשר המוצא מעורב (אחד ההורים אשכנזי והשני לא) הבדיקה הרבה פחות מדויקת ובנוסף כל קופה בודקת מוטציות שונות ב-BRCA והבדיקה לא מכסה את כל המוטציות הידועות בארץ.

במכון הגנטי באיכילוב בודקים פאנל של 51 מוטציות שכולל גם מוטציות של BRCA וגם סוגי סרטן אחרים ששכיחים בישראל. מכיוון שיש בישראל הרבה מוצאים מלבד אשכנז שחשופים למוטציות סרטניות, הפאנל הרחב מכסה הרבה יותר". 

ואם רוצים לברר סיכונים לסוגי סרטן נוספים?
"מכיוון שהטכנולוגיות היום השתכללו והוזלו, אנחנו יכולים בעלויות יחסית סבירות לקרוא את שני הגנים BRCA1,2, אות אחר אות ולחפש מוטציות נדירות. בנוסף, באותה שיטה כבר ניתן לקרוא גנים רבים שמעורבים בתסמונות סרטן משפחתיות. זה פאנל שנקראMyOncoProfile שכולל מעל 90 גנים ובמקרה זה אנחנו קוראים את הריצוף הגנטי הפרטי של כל אדם. כל אחד, לא משנה מאיזה מוצא, יכול לעשות את הבדיקה הזאת, אישה או גבר, בתנאי שהם בריאים. העלות לבדיקה המורחבת נכון לנובמבר 2024 היא כ-2,300 שקל".

יש משפחות שלא מדברות על מחלות
"נכון. יש משפחות שמסתירות מחלות מבני משפחה אחרים ובכך נמנע מבני משפחה אחרים לקבל מידע על הגנטיקה שלהם". בנוסף, אנחנו יודעים שיש היום משפחות מאוד קטנות שאין להן סטטיסטיקות גדולות ויש משפחות רבות שההיסטוריה המשפחתית נכחדה בשואה ולכן מומלץ לעשות את הסקר ללא תלות באם יש או אין סיפור משפחתי".

מהן הנורות האדומות שאמורות להידלק בחשד לסרטן תורשתי?
"אם יש ריבוי מקרי סרטן במשפחה, אם יש במשפחה אנשים שחלו בסרטן בגיל צעיר ואם יש במשפחה אדם אחד שחלה בכמה סוגי סרטן, כל אלה הם מקרים שצריכים להדליק נורות אדומות לגבי סרטן תורשתי.

למי מומלץ לעשות את בדיקת הסקר הזאת?
"הבדיקה מיועדת לכולם, אפילו מאמצע העשור השלישיבלי קשר לסיפורי מחלה משפחתיים. מי שיעשו את הבדיקה הזאת הם אנשים פרואקטיביים, כאלה שמעוניינים לדעת יותר על המצב הבריאותי שלהם ולקחת אחריות על חייהם, להיות בצד שיודע".