סינדרום "מחלקת התיירים"

הנוסע מתבקש לזוז

תסמונת מחלקת תיירים (Economy Class Syndrome) התגלתה בסוף שנות ה-90 של המאה העשרים, כתוצאה ממספר ממקרי מוות שהתרחשו לנוסעים במהלך טיסות ארוכות, במהלך ישיבה ללא תנועה בתנאי צפיפות נמחק. מחקרים רפואיים שנערכו בעקבות מקרים אלו העלו, כי כי ישיבה במהלך טיסה ארוכה לפרקי זמן ארוכים וללא תנועה מגדילה את הסיכון ללקות בפקקת ורידים עמוקה (DVT - Deep Vein Thrombosis) כלומר היווצרות קרישי דם ברגליים.

הסכנה ב-DVT היא היסחפות של קרישי הדם לריאות ללב או למוח, דבר שעלול לגרום לנזקים קשים ואף למוות. קרישי דם נוצרים במצבים בהם קיימת נוכחות עימדון, במצבי סטזיס, כלומר, העדר זרימה נאותה של הדם, התייבשות, ונטייה אישית לפתח קרישי דם (טרומבופיליה). במרבית המקרים, נטייה זו אינה ידועה מראש, למעט אותם אנשים שלקו בה בעבר, ועברו בירור מעבדתי וסיפור משפחתי תמיד מעלה את החשד לקיומה של נטייה גנטית בתופעה זו. 

במקרים רבים, הופעתו של קריש הדם היא פתאומית, ומרבית הנפגעים כלל אינם מודעים לנטייתם לפתח קרישי דם. לדאבונם, הם לומדים על כך לראשונה בעת הארוע עצמו. למרות המחקרים שנערכו סביב תופעה זו בשנים האחרונות, שכיחותה המדויקת של תסמונת זו עדיין אינה ידועה לחלוטין ושאלה זו עדיין נבדקת במחקרים קליניים.

יחד עם זאת, ישנם מאפיינים היכולים לסייע לנו לזהות מצבים בעייתיים שעלולים להוביל להתפתחות קריש דם במהלך טיסה:

• טיסה ארוכה של מעל ל 5 שעות.
• ישיבה ליד החלון - מחקרים מראים כי מבין כל נוסעי המטוס, אלו היושבים בסמוך לחלון נמנעים בדרך כלל לקום ולהסתובב במהלך הטיסה אם כי נפגעים גם נוסעים במקומות ישיבה אחרים .
• העדר שתייה מספקת,
• לבוש לא מתאים לתנאי טיסה ארוכים ובעיקר בגד לוחץ במיוחד.
• שימוש מופרז באלכוהול ועישון.
  
  

רשימת החברים בקבוצת הסיכון המוגבר לפתח קריש דם במהלך טיסה ובכלל, הינה רחבה הרבה יותר ממה שידוע לציבור:

• נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון
• נשים המטופלות בטיפולים הורמונליים
• אנשים בעלי נטייה לייצור קרישי דם
• נוסעים מבוגרים
• חולים הסובלים מאי ספיקת לב
• אנשים הסובלים מהשמנה
• אנשים הסובלים מנוכחות אי ספיקה ורידית קודמת, לרבות אנשים הסובלים מורידים ברגליים.
• אנשים שזמן קצר לפני הטיסה סבלו משברים וגובסו, או עברו ניתוחים
• חולים במחלת סרטן פעילה. 
  
  

ממחקרים שנערכו סביב תסמונת "מחלקת התיירים", עלה כי במקרים רבים מופיעים התסמינים ימים, ואפילו שבועות, לאחר הטיסה. לכן, מומלץ לפנות מיידית לקבלת טיפול רפואי בכל מקרה של חשד להופעת קריש, בין אם קיימת נפיחות, כאבים, רגישות ושינוי צבע של הגפה, ובין אם קיים קוצר נשימה ולחץ בחזה. בדומה לכל מחלה אחרת, גם במקרה של תסמונת זו, אבחון מוקדם וטיפול נכון מעלים משמעותית את הסיכוי להרפא.

טיפים לטסים לחו"ל

כמומחה למחלות קרישה וכמי שעומד בראש "beWell", אני ממליץ לכל אדם העומד לבלות מספר שעות בטיסה, לנקוט בצעדים הבאים:

1. הימנעות מישיבה ממושכת. מומלץ לקום מהמושב מדי פעם ולעשות סיבוב הליכה קצר במעברי המטוס. הפעלה תקופתית של הגפיים התחתונות והמנעות מהנחת רגל על רגל מומלצים בהחלט.
2. צריכת כמות מספקת של מים במהלך הטיסה, גם אם לא חשים בצמא, על מנת להימנע ממצב של התייבשות.
3. הימנעות מצריכת אלכוהול מוגזמת ומעישון. 
4. לבישת בגדים נוחים במהלך הטיסה והימנעות מלבישת בגד צמודים מדי או לוחצים מדי.
5. לאנשים המצויים בקבוצות הסיכון, מומלץ לשבת במושבי המעבר, דבר שיקל עליהם על קימה במהלך הטיסה לצורך מילוי עצה מס' 1.
6. חבישת גרביים אלסטיות. המלצה המיועדת בעיקר לאנשים הסובלים מאי ספיקה ורידית היכולים להיעזר בגרביים אלסטיות לשם הפעלת הגפיים התחתונות במהלך הטיסה.
7. היוועצות עם רופא. לאנשים הסובלים מנטיה לטרומבופיליה או סבלו בעבר מארועי קרישה, מומלץ להיוועץ ברופא לצורך בדיקת האפשרות לקבל זריקת היפרין לפני הטיסה.
8. אספירין. סברה רווחת בקרב הציבור, הינה כי נטילת אספירין לפני טיסה יכולה למנוע הופעת קרישי דם. מומלץ ליטול אספירין לאחר הטווית רופא בלבד, מאחר שתרופה זו איננה בהכרח מונעת הופעת קרישי דם ורידיים ונטילתה עלולה להוביל לתופעות לוואי, כגון דימום במערכת העיכול העליונה.