מחלות חניכיים ובריאות הלב - ועל הקשר בינהן

מה הקשר בין מחלות חניכיים ומחלות לב?

מזה שנים רבות ידוע על הקשר בין היגיינת פה ירודה (מחלות חניכיים במיוחד) לבין מחלות לב. הקשר בין מחלת חניכיים ומחלת לב התחזק עוד יותר בעקבות מחקרים מיקרוביולוגיים שמצאו כי קיימת קבוצת חיידקים ש"יודעת" ליצור מושבות ומחלה הן בחניכיים והן בתוך העורקים הכליליים המזינים את שריר הלב. מחקרים אלה העלו לא מעט רעיונות של  מתן אנטיביוטיקה ספציפית על מנת למגר את החיידקים הללו ובכך למנוע מחלות לב. אך המחקרים הללו טרם הבשילו לכדי תוצאות חד משמעיות. מה שכן הוכח במחקרים, שבוצעו בארץ וברחבי העולם, הוא שמחלת חניכיים לא מטופלת, היא למעשה שוות ערך לגורמי סיכון ידועים למחלת לב, כגון עישון, כך שמי שסובל ממחלת חניכיים, צפוי לחלות במחלת לב באותה רמת סיכון כפי שהיה ,אילו היה מעשן! האם הסיכון מוגבר במידה קלה? – לא!, הסיכון לחלות במחלת לב עולה פי 2 באנשים עם מחלות חניכיים מאשר בנבדקים עם חניכיים בריאות.

במחקרים נוספים גם מצביעים על כך שמחלת חניכיים לא מטופלת, משלשת את הסיכון ללקות בשבץ מוחי, ומגבירה את הסיכון פי ארבע ללקות בסרטן הפה. כמו כן, מחלת חניכיים  מכפילה את הסיכון ללקות באוסטיאופורוזיס, ובקרב נשים בהריון- עלולה לגרום ללידה מוקדמת ולמשקל נמוך של היילוד. מחקרים רבים גם מצביעים על קשר בין מחלת חניכיים וטרשת העורקים הכליליים. קיימת התאמה מובהקת בין חומרתה והיקפה של מחלת לב כלילית לבין נוכחות של מחלת חניכיים קשה. 

מהי מחלת חניכיים?

מחלת החניכיים היא מחלה נפוצה מאוד, אחד מכל ארבעה סובל ממנה. המחלה מתאפיינת בתופעות כגון נפיחות ואדמומיות בחניכיים, דימום, ריח פה, פתיחת מרווחים בין השיניים, ניידות שיניים ואובדן שיניים .הגורמים העיקריים למחלת חניכיים הם החיידקים המצויים ברובד המצטבר על גבי השיניים. רעלנים המופרשים ע"י החיידקים יוצרים תגובה דלקתית הגורמת להיפרדות החניכיים מהשן, ליצירת כיסים בחניכיים ונסיגת העצם התומכת בשיניים. ככל שהכיסים בחניכיים עמוקים יותר, אוכלוסיית החיידקים בהם אלימה יותר. כשהחניכיים מודלקים, נפוחים ומדממים קיים סיכון לפלישת חיידקים אלה לזרם הדם ופיזורם בכלי הדם ובאיברים רחוקים מחלל הפה. ביופסיות שנלקחו מהאיזורים הטרשתיים בעורקי הלב הראו, כי חיידקים הגורמים למחלת החניכיים הסתננו לזרם הדם והתיישבו באזורים אלו. חדירת תוצרי החיידקים ותוצרי הדלקת לזרם הדם גורמת לגוף לייצר חלבון הנקרא (CRP - (C REACTIVE PROTEIN. עליה ברמת CRP  בדם היא אחד המדדים המהימנים ביותר לניבוי הסיכון ללקות בהתקף לב. ואכן, נמצאה עליה ברמת הCRP בדמם של אנשים הסובלים ממחלת חניכיים, וחשוב מכך, נמצא שטיפול במחלת חניכיים הפחית את רמת ה-CRP. כלומר, אם המנבא להתקף לב הוא רמת CRP  גבוהה וטיפול חניכיים מפחית את רמת ה- CRP  יש להסיק שטיפול בחניכיים מפחית את הסיכון ללקות בהתקף לב. 

הטיפול במחלת חניכיים

הטיפול במחלה מתחיל בהדרכה נכונה לשמירה על הגיינת הפה. במידה וקיימים כיסים עמוקים בחניכיים מבצעים 'הקצעת שרשים' – טיפול שמרני המבוצע בהרדמה מקומית ומטרתו לצמצם את עומק הכיסים באמצעות הסרת האבנית התת-חניכית. במידה ומחלת החניכיים חמורה, משלים המומחה למחלות חניכיים את הטיפול בניתוח  לצמצום עומק הכיסים והשתלת עצם. צמצום עומק הכיסים מחסל את מאגרי החיידקים העלולים לפלוש לזרם הדם ולגרום להאצת תהליך הטרשת.

כיצד ניתן למנוע מחלת חניכיים?

מניעת המחלה חשובה ביותר. על כן, יש לשים לב לסימני המחלה (דימום בחניכיים) ולא לחכות לכאב. חשוב לשלוט בגורם הראשוני למחלה והוא רובד החיידקים, זאת ניתן לעשות באמצעות צחצוח שיניים על בסיס קבוע תוך הקפדה על ציחצוח גב הלשון, המהווה מאגר אדיר לחיידקי הפה. כמו כן, יש להקפיד על ניקוי יומיומי בין השיניים באמצעות חוט דנטלי, קיסמים או מברשות בין-שיניות מיוחדות. חשוב להקפיד להגיע לטיפול של שיננית מדי 3-6 חודשים בהתאם לנטייה ללקות במחלת חניכיים, כמו כן, מומלץ לא לדחות את הבדיקה השגרתית אצל רופא השיניים לסילוק גורמים המסייעים לצבירת רובד כגון סתימות וכתרים לקויים. כמובן, חשיבות מרובה נודעת  לאיבחון המחלה על ידי מומחה למחלות חניכיים (פריודונט) על מנת לקבוע את חומרתה והטיפול המתאים בה. לסיכום יש לציין כי הפחתת כמות העישון, הפחתת רמת השומנים בדם ושמירה על משקל גוף תקין לא מספיקים להורדת הסיכון ללקות בהתקף לב. חובה להוסיף את השמירה על בריאות הפה לרשימה זו, כך שהמניע  לטיפול בחניכיים הוא לא רק שימור השיניים לאורך זמן אלא גם שמירה על הבריאות הכללית והפחתת הסיכון ללקות במחלות מסכנות חיים.

רק לחברי BeWell - 30% הנחה על בדיקת CT לב, צינתור וירטואלי לאבחון ומניעת מחלת לב.