דם חם
ראיון עם עידית תימור, אחות 24 שנה, במיון, בטיפול נמרץ ובמחלקות כירורגיות, מדריכה קלינית לצוות סיעוד, בית החולים איכילוב.
למה בכלל לוקחים דם במיון?
"הוצאת דם היא אחד המידעים הראשונים שאנחנו אוספים על המטופל או המטופלת לפני שנחליט על כיוון בטיפול. יש בדיקה רפואית, יש אנמנזה (איסוף מידע) בשיחה, בבדיקה גופנית, בצילומי הדמיה, אם נדרש - וכמובן גם בבדיקת דם. כל המידע יחד נותן תמונה מלאה לגבי מצב המטופלת או המטופל".
מה אתם בודקים?
"ספירת דם כדי לראות המוגלובין, סימני זיהום, רמות מלחים, סוכר, תפקודי כליות ועוד".
תוך כמה זמן מקבלים תוצאות?
"תוך כשעה נקבל תשובות מבנק הדם".
יש את העניין של האנשים שחוששים מבדיקת הדם.
"אנחנו פוגשים אותם כל הזמן, אנשים ונשים, בכל גיל, שפוחדים מהמחט, פוחדים מהדם, לא יכולים לסבול שמשהו נכנס לגוף שלהם ואנחנו צריכים לעזור להם להתגבר על זה".
איך מרגיעים אותם?
"אני עצמי חוששת ממקקים, יש לי פחד כזה, אז אני תמיד אומרת שאני מבינה את הפחד שלהם. אני מנסה להציע להזיז את המבט, קוראת לבן משפחה שיעזור, לשיר שיר, לעודד אותם לדבר על הים או על משהו מרגיע, כל הסחת דעת אפשרית".
יש מקרי התעלפות?
"יש את אלה שאומרים שהם תמיד מתעלפים ממחטים, אותם תמיד צריך לקחת הכי ברצינות כי הם יודעים מה הם אומרים. אגב, לפעמים זה יהיה בדרך כלל ביחס הפוך לכמה שהאדם מולי יהיה ענק וחסון – הוא יכול להתעלף פתאום. מהניסיון שלי תמיד צריך להאמין למטופלים".
אז מה ניתן להציע להם?
"אפשר להציע כורסה נפתחת ויש אצלנו בתחילת התהליך במיון (טיראז') גם מיטה. אין בעיה לשכב במידת הצורך".
המחט ענקית, לא?
"לא כזאת גדולה. היא די דקה גם".
איפה דוקרים?
"אני תמיד שואלת, וגם מנחה צוות חדש לשאול את המטופלים איפה הם רגילים להידקר. הם יודעים טוב מאיתנו. אם מטופל אומר שמצליחים איתו בכף היד, אני אנסה לקחת דם בכף היד ואם הוא יעדיף יד שמאל ננסה בשמאל. אגב המקום הכי נוח הוא גומת המרפק וגם מהאמה אפשר לקחת דמים. בנוסף, כמדריכה קלינית אני אומרת לאחיות חדשות שאחרי שהמטופל או המטופלת יושבים או שוכבים בנחת, חשוב שגם לה יהיה נוח כדי שתהיה גישה נוחה לווריד".
יש דבר כזה שנקרא "יד", מומחה או מומחית להוצאת דמים?
"אני רוצה להגיד שזה עניין טכני ועניין של מיומנות. היד הזאת מגיעה מביטחון של הרבה ניסיון בעניין. אחים ואחיות במיון מוציאים המון דם, עשרות פעמים במשמרת – הם באמת אלופים בזה".
קורה שלא מצליחים להוציא דם?
"אם ניסיתי פעמיים לשאוב דם ולא הצלחתי, אני לא אנסה שוב. זה משהו טכני – אולי הייתה תזוזה, אולי הווריד שקע, זה קורה מעט, אבל קורה. במקרה הזה אבקש מאח או אחות אחרת לנסות במקומי".
אם מישהו לא מוכן שיוציא לו דם?
"אין בכוח. אני אציע למטופל שמישהו אחר יוציא לו דם, אנסה לשאול מה הבעיה ועם מי הוא ירגיש יותר בנוח, אנסה לשכנע – בסוף זה מצליח".
יש דבר כזה של ורידים טובים וורידים פחות טובים?
"יש דבר כזה. יש ורידים פגועים של חולים אונקולוגים, יש מטופלים עם עודף משקל שקשה להגיע לוורידים שלהם, יש גם את מי שבגלל המצב הרפואי שבגללו הגיעו קשה להוציא להם דם ויש גם אנשים שפשוט נולדו עם ורידים שקשה להגיע אליהם. איתם צריך להתאמץ יותר".
למה צריך לעשות את הפעולה של הפימפום?
"אנחנו שמים חסם ורידים שהמטרה שלו היא למנוע מהדם לחזור בחזרה והפמפום של כף היד עוזר לוורידים להתמלא בדם".
לפעמים נהיה שטף דם.
"אם שאבנו דם לבדיקה, אנחנו שמים גזה יבשה ומבקשים ללחוץ חזק עם האצבע. הלחץ סוגר את הפתח שעשינו בווריד עד שנוצר קריש דם שעוצר את זרימת הדם".
מה אפשר לעשות לפני בדיקת דם?
"מומלץ לשתות מים כדי להגדיל את נפח הוורידים. אצל מטופלים אונקולוגים אנחנו לעיתים ממלאים כפפה במים חמים והחום מרחיב קצת את הורידים".
אז מה הטיפ לחוששים?
"לכל מי שחושש או מתעלף – פשוט לספר לנו לצוות, ואנחנו כבר ניקח את זה מפה ונעזור ככל האפשר".