המדריך לקשרית

ראיון עם ד"ר איריס יעיש, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה ומנהלת מרכז בריאות טרנסג'נדרים בבית החולים.

מהן קשריות בבלוטת התריס ?
"קשריות בבלוטת התריס (נודולים Thyroid nodules) - הן גושים בגודל הנע בין מילימטרים בודדים ועד סנטימטרים, המופיעים בשכיחות גבוהה באוכלוסייה. ברוב המקרים, קשריות אלו אינן משפיעות על תפקוד הבלוטה, פרט למצבים נדירים שבהם הן מפרישות עודף הורמוני בלוטת התריס. מרבית הקשריות מתגלות בבדיקת אולטרה סאונד של הצוואר, שהיא הבדיקה המועדפת לאיתורן. בעוד מרבית הקשריות שפירות, כ-5% מהן עשויות להיות ממאירות".

כיצד מגלים קשריות?
ברוב המקרים, לא ניתן למשש את הקשריות", מסבירה ד"ר יעיש. "למעט מקרים שבהם הקשריות בולטות וגורמות לנפיחות בצוואר, צרידות או תחושת מחנק".

מתי מומלץ לבצע בדיקת אולטרה סאונד של בלוטת התריס?

"בדרך כלל, אין צורך בבדיקת אולטרה סאונד באופן שגרתי במקרים של הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, שכן בדיקות דם של ערכי TSH מספיקות לאבחון. עם זאת, במקרים של פעילות יתר של בלוטת התריס נשלח לרוב להמשך בירור כולל בדיקת אולטרה סאונד ומיפוי של בלוטת התריס".

למה בעצם מחפשים קשריות בבלוטה?
"המטרה היא לשלול גידול ממאיר. בעוד שרוב הקשריות שפירות, בדיקות אולטרה סאונד מדויקות מאפשרות לנו לדרג את הקשריות לפי מערכת דירוג TIRADS. דירוג זה מבוסס על מאפייני הקשרית: צבע, צורה, הרכב, גבולות והימצאות הסתיידויות. קשריות המדורגות Tirads 1 או 2 אינן דורשות ניקור, TIRADS 3 בדרגת סיכון נמוכה לממאירות ו-4 ו -5 בדרגת סיכון גבוהה יותר בהתאמה וכתלות בגודלן מומלץ לעבור ניקור".

כיצד מתבצע ניקור קשריות?
"ניקור הוא בדיקה אבחנתית פשוטה ולא כואבת, המתבצעת עם מחט עדינה תחת הנחיית אולטרה סאונד. הדגימה שנשאבת נשלחת לבדיקת ציטולוגיה, המוערכת בסולם Bethesda מ-1 עד 6, כאשר כל קטגוריה משקפת את הסיכון לממאירות ואת ההמלצות להמשך טיפול. קטגוריה 2 – הממצא אינו ממאיר, להמשך מעקב ואילו קטגוריה 6 – ממצא בעל מאפיינים של גידול ממאיר עם המלצה לניתוח. בקטגוריות 3 ו -4 הממצאים אינם חד משמעיים ובמקרים אלו מומלץ לבצע בדיקה מולקולרית (כגון בדיקת אפירמה), שיכולה לשלול ממאירות".
 

מי מבצע ניתוחים בבלוטת התריס?
"ניתוחים בבלוטת התריס, כריתת אונה או כריתת כל הבלוטה עם וללא כריתת בלוטות לימפה מתבצעים על ידי רופא א.א.ג. מומחים בניתוחי ראש צוואר. באיכילוב קיים מרכז רב-תחומי במסגרתו מטופלים מקרים אלו".

מקרה מפורסם - אדל בספלוב:

"כוכבת הרשת אדל בספלוב הגיעה אליי לאחר שעוקבת שלה ברשתות הבחינה בנפיחות בצווארה. בעקבות זאת ביצעתי לה אולטרה סאונד תריס וצוואר, שבו התגלה קשר חשוד שעבר ניקור, והתברר כגידול ממאיר מסוג פפילרי.

למעשה, מדובר בגידול הסרטני השכיח ביותר בבלוטת התריס. הגידול נחשב לפחות אגרסיבי בהשוואה לסוגים אחרים של סרטן בלוטת התריס ובעל פרוגנוזה טובה מאוד, במיוחד כשהוא מאובחן ומטופל בשלבים מוקדמים. בספלוב חשפה את סיפורה בפומבי, ובכך העלתה את המודעות למחלה בקרב הקהילה."

מימין לשמאל: פרופ' נדאל מוהנא, מנהל מערך האאג, אדל בספלוב, ד"ר איריס יעיש

לסיכום: קשריות בבלוטת התריס הן תופעה נפוצה, ובמרבית המקרים אינן מסוכנות. בדיקות אולטרה סאונד וניקור של קשרים בבלוטה מאפשרות אבחון מדויק וטיפול יעיל במידת הצורך.