דברים שלא ידעתם על בלוטת התריס

למה הבלוטה הזאת כל כך חשובה, מה פירוש האותיות שרואים בבדיקות דם והאם אפשר לנצח הפרעה בבלוטת התריס באמצעות רפואה משלימה?

דואר אלקטרוני וואטסאפ לינקדאין פייסבוק

ראיון עם פרופ' יונה גרינמן, מנהלת המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת, מטבוליזם ויתר לחץ דם, בית החולים איכילוב

  

1. מהי בלוטת התריס?

"בלוטת התריס נקראת גם בלוטת המגן או תירואיד. הבלוטה נמצאת בקדמת הצוואר וניתן להרגיש או למשש אותה אם היא מוגדלת. הבלוטה מפרישה שני הורמונים - T4 ו-T3.
ההורמונים שמופרשים מבלוטת התריס משפיעים על התפקוד של כמעט כל המערכות בגוף. לכן עודף או חוסר שלהם עלול להשפיע על מערכות רבות כמו מערכת העיכול, מערכת העצבים, הלב, לחץ דם ומערכות נוספות. קיימת תקשורת הדוקה בין בלוטת התריס ובלוטת יותרת המוח (היפופיזה), המפרישה הורמון בקרה בשם TSH – זהו הורמון שמגרה ומבקר את ההפרשה של הורמוני בלוטת התריס כדי שתמיד יהיו ברמה הרצויה".

 2. אלו הפרעות קיימות בבלוטת התריס?

"יכולות להיות הפרעות תפקודיות – תת-פעילות או פעילות יתר של הבלוטה וישנן גם בעיות במבנה הבלוטה כמו התפתחות של גושים. לפעמים מחלה, ניתוח או אפילו תופעת לוואי של תרופה יכולים להשפיע על תפקוד הבלוטה".

 

3. למה נשים סובלות יותר מהתופעה?

"נשים באופן כללי סובלות יותר ממחלות אוטואימוניות, כולל המחלות האוטואימוניות של בלוטת התריס. גם גושים בבלוטת התריס נפוצים יותר אצל נשים".

 

4. מהי ההפרעה הכי נפוצה?

"תת-פעילות (היפו) של בלוטת התריס היא ההפרעה הנפוצה ביותר והסיבה השכיחה היא אוטואימונית. מה זה אומר? נוגדנים נוצרים נגד מרכיב של רקמה תקינה של הבלוטה, וגורמים לדלקת שמשבשת את הפעילות שלה. המחלה הזאת נקראת השימוטו על שם החוקר שגילה אותה.
בתוך ההפרעה של תת הפעילות ייתכנו כמה מצבים: המקרים הקשים יותר מהם סובלים כ- 2% מהאוכלוסייה הם של תת-פעילות קלינית. במקרה הזה יתגלו בבדיקות הדם רמות נמוכות של T4 ו-T3 ורמה גבוהה של TSH שנועדה לנסות לפצות על חוסר הפעילות. במצב של תת-פעילות קלינית של בלוטת התריס מערכות הגוף יעבדו יותר לאט והתחושה תהיה של עייפות, עצירות, דופק נמוך, עלייה במשקל, רגישות לקור ועוד. 
המצב השני, הנפוץ יותר, נקרא תת-פעילות תת קלינית של בלוטת התריס, ממנו יסבלו עד 10% מהאוכלוסייה הכללית. הסימפטומים קלים יותר, כאן המצב שיתגלה הוא TSH מעט גבוה אבל הורמוני T4 ו-T3 יהיו עדיין בתחום התקין. ה-TSH במקרה הזה הצליח לאזן את הורמוני הבלוטה. לא תמיד יינתן טיפול במקרים האלה. כל מקרה לגופו".

 

5. מהו הטיפול הניתן לתת-פעילות של בלוטת התריס?

"הטיפול הוא למעשה ההורמון T4 שניתן כשהשלמה לחוסר שנוצר".

 

6. האם הוא ניתן לכל החיים?

"לרוב הטיפול לכל החיים. עם זאת, במקרים הקלים יותר, ובעקר כאשר אין  נוגדנים, התפקוד עשוי לחזור לנורמה באופן עצמוני. לא צריך לחשוש מהכדור הזה, אפשר ממש להתייחס אליו כאל ויטמין שחסר בגוף. נותנים רק את הכמות שחסרה, בהתאמה אישית".

 
 

7. יש דעה שהכדור גורם לתופעות לוואי

"רוב מי שמאוזן מבחינת ההורמונים ירגיש טוב. כשלא מאוזנים אפשר בהחלט להרגיש לא טוב, ואז יהיה צורך לעשות התאמה במינון התרופה. הכדור עצמו לא אמור להשפיע לא טוב על הגוף. כמובן שצריך לדווח לרופא על תחושות לא נעימות כדי לברר את העניין. לפעמים התחושות אינן ספציפיות ויכולות להיות קשורות לבעיות אחרות, לאו דווקא לטיפול עצמו".

 

8. מה קורה אם לא לוקחים את הכדור?

"אם המדדים גבוליים, כנראה שלא יקרה הרבה אם לא נטפל. אבל אם הבעיה היא תת-פעילות קלינית, אי לקיחת הטיפול יכולה לגרום לסיבוכים משמעותיים, עד כדי מוות במקרה הקיצון. הגיעו אלינו אנשים עם T4 כמעט אפס ו-TSH מעל 100, לא ניתן לחיות בלי הטיפול הזה".

 

9. ומה לגבי פעילות יתר (היפר) של הבלוטה?

"זה המקרה ההפוך - כאשר הבלוטה עובדת יותר מדי. כאן כל המערכות יעבדו מהר יותר: הדופק יהיה מהיר, תהיה תחושה של חום, אי שקט, לפעמים ירידה במשקל או שלשולים. מבחינת הסיבות, ובעקר אצל צעירים, הסיבה האוטואימונית היא השכיחה ביותר– יצירה של נוגדן שמגרה את הבלוטה וגורם לה להפריש את ההורמונים בצורה לא מבוקרת. מחלה זאת נקראת מחלת גרייבס. במקרים אחרים, בעקר אצל אנשים מבוגרים יותר, גושים בתוך בלוטת תריס עובדים באופן עצמאי ומפרישים הורמונים בצורה מוגברת".

 

10. איך מטפלים במחלת גרייבס?

"הטיפול הראשוני לרוב כולל מתן תרופות שחוסמות את ייצור היתר של ההורמון. אפשרויות טיפוליות אחרות הן ניתוח או מתן טיפול ביוד רדיואקטיבי".

 

11. מה קורה אם לא לוקחים את הטיפול?

"גם בהיפר פעילות, אי לקיחת הטיפול יכולה להוביל לבעיות רפואיות בטווח הארוך: אי ספיקת לב, הפרעת קצב לב, דילול מסת העצם וסערה הורמונלית (תירואיד סטורם) שעלולים לסכן חיים".

 

12. בלוטת התריס וטיפול אלטרנטיבי

"אני נשאלת הרבה על טיפולים אלטרנטיביים לבלוטת התריס. אני לא נגד דיקור או רפלקסולוגיה, מה שמרגיע זה נהדר ואפשר כמובן לשלב עם הטיפול. אבל אי אפשר לצפות שרפואה משלימה תשפר את ההפרעה התפקודית. אם יש תת-פעילות או פעילות יתר משמעותית – חייבים לטפל.
אני נמצאת מעל 30 שנה בתחום האנדוקרינולוגיה ולא ראיתי אף אדם שטיפול אלטרנטיבי עזר לו לשפר את ההפרעה בבלוטת התריס. נכון, לפעמים יש מצב גבולי ובמקרים האלה ניתן לדחות את הטיפול. אבל ברגע שרואים שאין שיפור – חובה לקבל טיפול", מסביר פרופ' גרינמן.

מה לגבי תזונה? "אני לא מגבילה בענייני תזונה - העיקר שהיא תהיה בריאה ומאוזנת. שאלות שנשאלות לעיתים קרובות מתייחסות למזונות עשירות ביוד, בהיפר פעילות, או אכילת מצליבים כמו כרובית וברוקולי, בתת-פעילות. כל עוד מדובר בצריכה מאוזנת, אין כל צורך להגביל מזונות אלה".