אלרגיות באביב

מהי אלרגיה ואיך היא קשורה לאביב?

אלרגיה היא תגובה לא רצויה של מערכת החיסון, הבאה לידי ביטוי ביצירת נוגדנים ספציפיים לאלרגנים סביבתיים, בהם: מזון, חרקים, תרופות, כימיקלים שונים ועוד. לעתים, נגרמת התגובה האלרגית כתוצאה ממתווכים שונים, כמו אלרגנים סביבתיים, שנמצאים מחוץ לבית – אותם חלקיקים קטנים שתפקידם להפרות את הצומח. בעונת הפריחה, מתרחש פיזור חלקיקים אלה במלוא העוצמה, ויחד איתם מתגברות תופעות אלרגיות, כמו: נזלת שקופה ומימית, עיניים דומעות, גרד בעור ואדמומיות.

רגע...רגע... אז מה זה בדיוק אלרגנים?
אלרגנים הם אותם חלקיקים קטנים שאנחנו שואפים באמצעות מערכת הנשימה. הם יכולים להיות בתוך הבית, כמו למשל קרדית אבק הבית ו/או הפרשות של בעלי חיים המתגוררים בבית, או להגיע מבחוץ, למשל מפריחת האביב.

אצל אנשים הנוטים לאלרגיה, עלולים האלרגנים לגרום לתגובת יתר של המערכת החיסונית, ולהפרשה של חומרים כימיים שמובילים לתופעות האלרגיה.

בנוסף, יש אלרגנים שאנו נחשפים אליהם בדרכים אחרות, כגון:

• בדרכי העיכול (אלרגיה למזון)
• במגע עם העור (אלרגיה ממגע)
• בכימיקלים שונים (אלרגיה לגומי)
• בעקיצות חרקים (אלרגיה לדבורים וצרעות)
• בתרופות (אלרגיה לפניצילין), ועוד...

הגורמים העלולים להגביר תגובה אלרגית

לפניכם כמה מהגורמים הבולטים לאלרגיות, העלולים להחמיר את מצב האלרגיה, בעיקר באביב:

• היעדר טיפול מתאים - הגיל הרך מאופיין על ידי נזלות כרוניות שאינן אלרגיות, אלא הן תוצאה של האדנואידים (פוליפים) הנמצאים בחלק האחורי של האף, וגורמים להפרשה קדמית כרונית. במקרים אלה, תכשירים אנטי-אלרגיים לא יסייעו בטיפול, כיוון שאין מדובר באלרגיה. נזלות אלרגיות מתחילות על פי רוב מגיל שש ומעלה. רבים מהסובלים מהתופעה לא מתייחסים לנזלת כבעיה אלרגית, ועקב כך - לא מקבלים טיפול נכון. היעדר טיפול לא רק גורם לסבל רב, אלא הוא עלול להוביל לסיבוכים, כגון: סינוסיטיס, וחוסר תפקוד בבית הספר ובעבודה. בנוסף, לא מעט מהאלרגיות הנשימתיות עלולות לגרום גם לאלרגיות למזונות.
• אכילת פירות וירקות - אנשים רבים עם אלרגיות עונתיות, סובלים גם מתסמונת של אלרגיה אוראלית. זוהי תגובה הנגרמת כתוצאה מהצלבה בין חלבונים דומים הנמצאים בפירות, ירקות ואגוזים מסוימים,  לבין אבקות הפריחה שהן הגורם המקורי לאלרגיה. כך למשל: מי שאלרגי לדשא, עלול להגיב גם לעגבניות, תפוחי אדמה, או אפרסקים. מי שרגיש לפריחה של עצי ליבנה, עלול להגיב בתסמינים אלרגיים כשהוא אוכל סלרי, דובדבנים, או תפוחים. בנוסף, קיימת בארץ רגישות צולבת בין גומי (לטקס) לבין מזונות, כגון: ערמונים, פפאיה ועוד. כדי להימנע מהאלרגיה, חשוב לגלות איזה מוצר מזון גורם לתסמינים אלה ולהימנע מאכילתו לעתים, ניתן יהיה להמשיך ולאכול פירות וירקות אלה, רק לאחר בישול או בשימורים. 
• שימוש במסנן אוויר לא מתאים - מומלץ להשתמש במסנן אוויר כדי לשמור בבית על אוויר נקי מאבקות פרחים, אך חשוב לוודא כי המסנן יהיה מהסוג הנכון. מחקרים שונים הראו כי מסנני מיזוג אוויר זולים ומטהרי אוויר פשוטים - אינם עוזרים, וכי רק מערכות סינון לכל הבית עשויות להועיל. יחד עם זאת, יש להקפיד על החלפת פילטרים על בסיס קבוע, אחרת המערכת עלולה לגרום יותר נזק מאשר תועלת.
• פתיחת חלונות לרווחה בעונת האביב - חלונות פתוחים מאפשרים לאבקת הפרחים להיכנס לתוך הבית פנימה, ולהידבק לשטיחים ולרהיטים. כך קורה גם בעת פתיחת חלונות המכונית, ואבקת הפרחים הנכנסת פנימה ונדבקת לריפוד, תמשיך לפעול ולהציק. משום כך, במהלך עונת האלרגיות, מומלץ מאוד לשמור בבית וברכב על חלונות סגורים.
• דחיית נטילת תרופות - אנשים רבים עם אלרגיות חושבים שהם יכולים לדחות את נטילת התרופות נוגדות האלרגיה או להסתדר בלעדיהן. התוצאה הידועה מראש היא אף סתום, התעטשויות בלתי פוסקות והרגשה כללית לא טובה. 
• כדאי לשנות גישה, להקדים תרופה למכה, ולהתחיל בנטילת התרופות עוד לפני תחילת העונה הרגישה.
• טיפול "על דעת עצמי" - אם גם אתם מחליפים תרופות על דעת עצמכם, בתקווה למצוא את התרופה שתביא להקלה בתסמינים, כדאי שתעצרו. במקום להיות שפן ניסויים, כדאי מאוד לפנות לרופא מומחה לאלרגיות, שיידע לבדוק מה הגורם שבאמת גורם לתסמינים ולהציע לכם את הטיפול המתאים. 

פחות, אבל מציק

ברוב המקרים התגובה האלרגית אינה נמשכת זמן רב, אך היא יכולה להפריע ולעצבן.
ל-9% מהאנשים עם אלרגיות אביב יש תגובות באזורי גוף אחרים, ו-1.7% עלולים לחוות תגובה אלרגית מסכנת חיים בשם אנאפילקסיס. אם חוויתם הלם אנאפילקטי בעבר כתוצאה מאלרגיה, מומלץ להיוועץ ברופא לגבי הצטיידות בזריקת אפינפין למקרי חירום.

כמו כן, חשוב לשים לב לתגובות אלרגיות המופיעות לאחר פעילות פיזית. תגובות אלה עלולות להיות מסוכנות, והן נגרמות לעתים ממזון שנאכל לפני הפעילות הפיזית, אליו יש למתאמנים אלרגיה. 

אז איך מאבחנים את האלרגיה?

ניתן לאבחן אלרגיות באמצעות שימוש בתבחיני עור (טסטים אלרגיים) המתבצעים על ידי טפטוף האלרגן על האמה ודקירה שטחית של הטיפה. בנוסף, קיימות בדיקות דם בשם RAST הנותנות תוצאות דומות לאלה של תבחיני העור. 

האם הנטייה לאלרגיה היא תורשתית?

הנטייה לפתח תגובה אלרגית היא בהחלט נטייה תורשתית, אך בה בעת היא תלויה במספר גורמים והיא באה לידי ביטוי בכמה אופנים:

1. הביטוי הראשון הוא על פי רוב בעור - הכוונה היא לכל אותן פריחות ויובש עור, שאנו מוצאים בתינוקות, תופעה המכונה בפי רופאי העור - אסתמה של העור
2. הביטוי השני הוא אלרגיה למזונות - תגובה זו מופיעה בשנה הראשונה לחיים, בעיקר בתגובה לחלב וביצה. בהמשך חייהם, עלולים תינוקות לפתח אלרגיה למזונות נוספים, כגון: בוטנים, שומשום ואגוזים למיניהם. תגובות אלה יכולות לגרום לתסמינים, כגון: תפרחת העור (חרלת או אף בצקות), נזלת ובצקת בדרכי הנשימה, ובמקרים קיצוניים ירידה בלחץ הדם ואף מצבים קשים יותר. עם השנים, חלק מהתגובות הללו נעלמות, למשל האלרגיה לחלב או ביצה, ואילו תגובות אחרות ממשיכות להתרחש ולגרום לסבל. על מנת להרגיל את מערכת החיסון לחלב כבר מגיל רך, יש לא מעט מידע המצביע על הצורך לתת לתינוקות יונקים תוספת של תחליף חלב ממקור פרה, פעמיים בשבוע.
3. הביטוי השלישי הוא מחלות דרכי הנשימה (סמפונות) - תגובה זו מופיעה על פי רוב לאחר גיל 4-5 שנים, והיא באה לידי ביטוי באסתמה.

כיצד מטפלים באלרגיה ומהם החידושים בתחום?

• הדבר היעיל ביותר, אך גם הקשה ביותר לביצוע, הוא ההימנעות מחשיפה. כאמור, ניתן להקטין את החשיפה לאלרגנים חיצוניים על ידי אטימת החדרים ושימוש במזגנים.
• יש מגוון טיפולים תרופתיים המסייעים לחולה האלרגי להתגבר על הסבל. הטיפולים מוצעים כתכשירים אנטי היסטמינים, או כתרסיסים לאף המכילים מינון מזערי ולא מזיק של סטרואידים. במצבים קשים של אלרגיה, נעזרים בזריקות סטרואידים.
• טיפול  נוסף המקובל זה שנים רבות, הוא חיסון כנגד האלרגן. הטיפול מבוסס על חשיפה חוזרת של הסובל לאלרגן האחראי. מתחילים במינון נמוך ועולים בהדרגה עד למינון מגן. הטיפול יעיל בכ-75 אחוז של המטופלים.

כבר בעתיד הקרוב, יוכל בחיסון על ידי מתן אלרגנים מתחת ללשון, על מנת לגרום למערכת החיסון להתגונן ולהתחסן מאלרגיה. זוהי השיטה הנפוצה באירופה, ויתרונה הגדול הוא בכך, שהמטופל יוכל להגיע אחת לחודש למרפאה, כדי לקבל את האלרגנים ואת ההנחיות לטיפול, בעוד שאת מרבית הטיפול הוא יעשה בעצמו, בבית. טיפול זה ממתין לאישור משרד הבריאות. בנוסף, קיימים טיפולים ניסיוניים נוספים, שעדיין לא אושרו לשימוש.