הפרעות שינה
מה אנחנו מרגישים במהלך השינה? אנחנו יכולים להתעורר עם חיוך אחרי חלום מתוק או בבהלה מתוך סיוט, אבל מרביתנו לא באמת מרגישים את השינה. אלא אם כן אנחנו סובלים מהפרעות שינה. הפרעות שינה הינן רצף של הפרעות, החל בקשיי הירדמות וקשיי השכמה, וכלה בעייפות וישנוניות כרונית, נחירות, התעוררות באמצע הלילה עם תחושת "חנק" או התנהגויות חריגות ולא רצויות במהלך שינה כגון הליכה או תנועות רבות.
מדובר בתופעה שכיחה למדי: 20%-30% מהציבור המערבי סובל מאחת או יותר מהתופעות המוזכרות. המשמעות המיידית והברורה היא כמובן עייפות ותפקוד לקוי במהלך יום העבודה, אבל לאחרונה הולך ומתבהר הקשר הרפואי בין מחסור כרוני בשינה איכותית לבין שלל מחלות כמו יתר לחץ דם, תחלואה לבבית, השמנת יתר ואפילו סוכרת.
"הקשר בין מחסור שינה לבין השמנת יתר הוא דו-כיווני", מסבירה ד"ר ריבי טאומן, מנהלת המרפאה להפרעות שינה במרכז הרפואי ת"א. "מצד אחד, אנשים שמנים נוטים יותר לסבול מנחירות ומדום נשימה בשינה, הפוגעת קשות באיכות השינה גם אם אותו אדם מקדיש 7 או 8 שעות לשנת לילה רצופה. מאידך, המחסור בשינה עצמה – בין אם מקורו בבעיית נשימה, בלחץ נפשי או פשוט בהזנחת הצורך של הגוף בשינה – עלול בעצמו לשבש את פעילות חילוף החומרים של הגוף ולהוביל להשמנת-יתר".
הטיפול בהפרעות שינה מתחיל קודם כל בזיהוי מקור הבעיה: האם היא מופיעה על רקע פיזיולוגי של הפרעות נשימה שמובילות להתעוררויות רבות בלילה (שאת מרביתן לא זוכרים בבוקר), או שמא הרקע הוא מתח נפשי שמתבטא במחשבות מטרידות הגורם לך להתהפך מצד לצד במיטה?
לדברי ד"ר טאומן, אנשים רבים סובלים ממה שהיא מכנה "היגיינת שינה לקויה" הקשורה להתמכרות של רבים מאיתנו למכשירי סמארטפון ומחשבי טאבלט. כשהמכשירים הדיגיטליים נכנסים איתנו למיטה, אנחנו ממשיכים להעסיק את מוחנו אל תוך הלילה ולא מצליחים להגיע אל ההירגעות הנחוצה להירדמות, גם אחרי שכבר כיבינו את המכשיר.
אחרים סובלים מהפרעות שינה שמקורן בדום נשימתי (שהאדם, כאמור, אינו בהכרח מודע לה). אבחון הבעיה נעשה באמצעות בדיקה במעבדת שינה לניטור מחזורי השינה, יקיצות והפסקות נשימה בשינה. בחלק גדול מהמקרים ניתן לבצע בדיקה זו גם באמצעות ערכת ניטור ביתית.
במידה ומאובחן דום נשימה בשינה, קיימות מספר אופציות טיפוליות בהתאם לחומרת ההפרעה, ביניהן שימוש במכשיר CPAP המבטיח זרימת אוויר תקינה בזמן השינה, טיפולים כירורגיים על ידי רופאי אף-אוזן-גרון או טיפול דנטלי ייעודי להפרעות נשימה בשינה.
במקרים של הפרעות שינה אחרות, האופציות הטיפוליות כוללות אימוץ שינויים התנהגותיים לשיפור היגיינית השינה, טיפול תרופתי וטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים לשיפור רציפות השינה ואיכותה.