"בעתיד הלא רחוק נגיע למצב שבו רובוטים יוכלו לבצע ניתוחים לבד"

"אין ספק ש-AI זה חלק מהסיפור. ההתפתחות של הבינה המלאכותית בתחום הכירורגיה, כמו בעוד תחומים, היא בשלבים. בהתחלה אנו נהיה עדים למערכות שימליצו לכירורג מה לעשות ובאיזה גישה, בהמשך נראה מערכות (בחלקן קיימות) שמזהירות מטעויות ומשיקול דעת לקוי, עוד נראה שהרובוטים מתחילים לקחת חלקים קטנים בניתוח וזאת בפיקוח ויכולת השתלטות של המנתח ולבסוף יגיע הצעד הבלתי נמנע של ניתוחים מלאים שמבוצעים ע״י הרובוטים.

ממש לפני כמה חודשים הושק הדגם החמישי והחדש של רובוט הדה וינצ'י, שטרם הגיע לארץ. הסרטונים שפורסמו עליו מהממים, אבל לצערנו הוא עדיין נמכר רק בארצות הברית. בסוף, כשמסתכלים על הסרטונים האלו ועל התמונה הכללית שעולה מהם, אפשר להבין שבעתיד נגיע למצב שהרובוטים יוכלו לבצע ניתוחים לבד. ישעוד זמן, אבל כבר היום אנחנו יודעים לייצר תבנית של פעולות, מעין אפליקציות מובנות וקבועות, שהרובוט יודע לעשות כפרוצדורות בזמן הניתוח".

"זה לא עניין של מתי עדיף. באופן עקרוני, כנראה שבכל הניתוחים אפשר להרוויח מהרובוט, אבל צריך לזכור שמדובר במשאב יקר מוגבל שצריך לעשות בו שימוש מושכל וחכם. למשל, ניתוח תוספתן עם הרובוט מבוצע במספר מקומות בעולם – נראה שאין הצדקה כלכלית לכך, עם זאת חשוב לזכור שנדרש להכשיר את דור הכירורגים הבא, דור שיסתמך יותר ויותר על הרובוטיקה ופחות ופחות על לפרוסקופיה (ניתוח זעיר פולשני). לשאלה האם נכון לעשות כל ניתוח באמצעות רובוט, אני עונה שלשם העולם הולך בכל מקרה – יש שמרנים שמתנגדים לכך אבל זו כבר לא שאלה של 'האם זה יקרה?', זה רק עניין של זמן (וכסף)".

"ברור, יש הרבה, אבל זה לא משהו שהוא לא בר-תיקון לאורך זמן והשקעה. כיום הרובוט מתקשה לבצע פעולות עצמאיות וניווט ברקמה רכה, כזו שכל הזמן זזה כשנוגעים בה – זה פתיר אני בטוח בכך".

"בשורה התחתונה - לא. אני חושב שהרובוט הוא עוד כלי עבודה. הוא לא חוסך ממך כרופא וככירורג את הצורך ללמוד ולדעת אנטומיה באופן מושלם, להכיר את הפיזיולוגיה על בוריה וכמובן את המחלות והפתולוגיות השונות כמו גם את האפשרויות לטיפול וריפוי.
הרובוט לא משנה את הצורך להכיר באופן לא מתפשר את הטיפולים והניתוחים השונים כמו גם את הסיבוכים שלהם ואופן הטיפול בהם.

בטח שהרובוט לא משנה את הצורך הבלתי מתפשר באינטראקציה עם החולה ומשפחתו בכל מהלך הטיפול. הרובוט הוא כלי בארגז הכלים שלנו כמנתחים, שמקנה יכולות לבצע דברים מורכבים במינימום פולשנות ומקסימום תוצאות. אני לא חושב שהכירורגיה הפתוחה תיעלם. יש מקרים שצריך, ואפילו חובה, להשתמש בה".

"יש הרבה לאן להשתפר בעיקר בהתייחסות קופות החולים ומשרד הבריאות לרובוטיקה. לגבי העולם, זה מאוד תלוי במערכת הבריאות הספציפית בכל מדינה. בארה"ב, למשל, כל מערכת הבריאות ממומנת על ידי חברות הביטוח הפרטיות, והתגמול הכלכלי לבתי החולים הוא גבוה יותר עבור כל ניתוח המבוצע ברובוט. בישראל המצב שונה, בתי החולים לא מתוגמלים באופן שונה על ידי משרד הבריאות באם הניתוח מבוצע באופן רובוטי, מה שגורם לכך שבתי החולים צריכים לספוג כלכלית את עקומת הלימוד של הצוותים הרפואיים החדשים בשימוש ברובוט.

לשם השוואה, בארה"ב יש בתי חולים בגודל שלנו עם מעל 10 רובוטים שעובדים בכל משמרת, אפילו בניתוחים פשוטים באמצע הלילה. אפשר לומר, אם ככה, שאנחנו איפשהו באמצע. לנו באיכילוב היום, לאחר מאמצים ענקיים, יש שלושה רובוטים שעובדים באופן קבוע, ומשמשים גם להכשרות".

בהקשר זה חשוב לציין את הפרויקט המשותף של בית החולים איכילוב ובית החולים מעיני הישועה בו אני נוטל חלק כמנהל המחלקה. שיתוף פעולה זה מנגיש את היכולות הכירורגיות והרובוטיות של איכילוב לאוכלוסייה נרחבת ומגוונת יותר״.

"אם אנחנו רוצים להמשיך ולהוביל את הכירורגיה בארץ ולהיות מיושרים עם העולם, אז כן, היום זו חובה – חד משמעית. אין מתמחה בכירורגיה באיכילוב שלא עובר הכשרה כזו. אנחנו דואגים לכך שכל מתמחה יעבור שתי סדרות של הכשרות רובוטיות. בראשונה הוא לומד איך מתפעלים את הרובוט ואיך עוזרים למנתח שמפעיל אותו על הקונסולה. בסדרה השנייה, המתקדמת יותר, עובר המתמחה הכשרה שחושפת אותו לעבודה על הקונסולה בניתוחים השונים".