אבל והתמודדות עם אובדן

על התמודדות עם אובדן, אבל ושכול

ד"ר נצח גורן מסביר את חשיבות הזמן והמקום שיש לתת לאבל בחיים והאם יש דרך "נכונה" להתאבל.

כולנו חווים אובדן בחיים: אדם קרוב שנפטר, גירושין, פיטורין או פגיעה באיבר חיוני בגופינו. למרות שמדובר באובדן בסדרי גודל שונים, סביר להניח שנחווה תחושה של אבל. השבוע חווינו כולנו אבל לאומי, עם סיומו הטראגי של אירוע חטיפת ורצח הנערים. בהמשך החודש, על פי המסורת היהודית, יחלו שלושה שבועות של אבל לאומי (שלושת השבועות או ימי בין המיצרים), זכר לאירועי חורבן בהיסטוריה – ששיאם בתשעה באב. "עד כמה שזה ישמע מוזר – אפשר לומר 'בגדול' שיש דרכים יעילות יותר להתאבל", אומר ד"ר נצח גורן, פסיכולוג רפואי-קוגניטיבי במכון לטיפול בכאב במרכז הרפואי תל-אביב. "כשנותנים מקום לאבל, על כל שלביו, אפשר לחיות בהמשך חיים בריאים יותר ולזכות לאיכות חיים גבוהה יותר".

"כשקורים דברים חיוביים בחיים – ברור לכולם שצריך למצוא את הזמן לחגוג. חשוב להבין שגם כשעוברים אירוע קשה, צריך לפנות זמן לאבל", מסביר ד"ר גורן. "תהליך אבלות דומה למשט של סירה קטנה באוקיינוס הגדול. כל סערה שעוברת בסביבה, יוצרת סוג אחר של תגובה. סערת כעס, סערה של רגשות אשם, מחשבות שליליות, סערות פיזיות כגון בכי או הפרעות שינה. האדם שבתוך הסירה מתכנס בתוך עצמו, שקט ונאחז בסירה כדי לא ליפול. "צריך לדעת לנווט את הסירה ואת התנהגותנו בהתאם, כדי לצלוח את הסערות, להגיע לתקופות רגיעה זמניות ולבסוף גם לחוף מבטחים".
כפסיכולוג רפואי, מלווה ד"ר גורן במרפאת הכאב, מטופלים רבים שצריכים להתמודד עם חיים חדשים, לאחר שהתברר שהכאב שהם חווים אינו תופעה חולפת. "כשמבשרים לאדם שהאופן בו תפקד עד היום לא יחזור, הוא חווה אובדן של ממש, בדומה לכריתת איבר או לגירושין לאחר עשרות שנים עם אותו בן זוג", הוא מתאר. "עיבוד האובדן ולמעשה כל התהליך הנפשי וההתמודדות של המטופל, חשוב להמשך החיים, לא פחות מהטיפול בבעיה הפיזית".
סקירת ספרות שהתפרסמה בכתב העת המקצועי Lancet הצביעה על כך שלאחר אובדן חלה עליה בסיכון למחלות שונות בשל ירידה בתפקוד המערכת החיסונית, כמו גם עליה בסיכון להתפרצות בעיות נפשיות. "אבל שאינו מעובד נכון עלול להוביל לתסמיני דיכאון, אובדנות, ירידה בערך העצמי הגוררת בעקבותיה הזנחה בריאות, הפרעות ביחסים בין אישיים ובתפקוד היומיומי", אומר ד"ר גורן.

התיאוריות הפסיכולוגיות מדברות על חמישה שלבים של אבל: הכחשה, כעס, דיכאון, מיקוח והשלמה. ספר הפסיכיאטריה החדש הגדיר "הפרעת אבל" ועורר דיונים נרחבים בנושא מהו אבל "נורמלי" ומתי הופך האבל ל"הפרעה". ד"ר גורן מדגיש כי הדרכים להתמודדות אינם "נכונים" לכל אחד. ובכל מצב. "לכל אחד מאיתו הדרך משלו להתאבל. אך המשותף לכל הדרכים הוא היכולת לעבד את האובדן ולצמוח בהמשך. מי שאינו מסוגל לעבד, מי שלא ממשיך הלאה, יכול לפנות לטיפול של אנשי מקצוע".

ד"ר גורן מסכם: "כפסיכולוג רפואי, חשוב לי להעביר את המסר, שכל אובדן – אדם/דרך חיים או אפילו הרגל, שהיו לנו -  זכאי להתייחסות ולזמן עיבוד. תנו לאבל את המקום שלו בחייכם, כדי להתקדם לחיים טובים ובריאים יותר".