be Well כללי
נמק לסתות והקשר לתרופות
נמק בלסתות ונטילת לתרופות? מתברר שיש קשר. ויש גם מה לעשות
- נמק לסתות על רקע שימוש בתרופות היא מחלת עצם קשה, כרונית בדרך-כלל, ומורכבת לטיפול.
- נמק לסתות מוכר בספרות הרפואית כבר מהמאה ה-19, אולם מתחילת שנות האלפיים עלתה שכיחות המחלה באופן ניכר, בעיקר על רקע שימוש בתרופות ממשפחת הביספוספונטים.
- עיקר החולים במחלה הם מטופלים עם רקע אונקולוגי (חולי סרטן), שמקבלים את התרופה דרך הוריד, בשל גרורות קיימות בעצמות, אולם נשים רבות בישראל מקבלות טיפול בביספוספונטים עקב אוסטיאופורוזיס (דלדול עצם).
ביספוספונטים ותרופה נוספת בשם דנוסומאב (שם מסחרי X-geva או Prolia) אחראים על עיקר התחלואה. למעשה, תרופות אלה אינן מאפשרות ריפוי תקין של עצם בחלל הפה. ההופעה הקלינית של מצב זה היא עצם חשופה ונמקית בחלל הפה, לרוב לאחר פעולה כירורגית שנעשתה (למשל, עקירת שן).
למה משמשות התרופות?
ביספוספונטים מונעים ספיגת עצם. התרופות מסייעות לחולי סרטן רבים, בעיקר חולות סרטן שד ומיאלומה נפוצה. נזק לעצם נגרם עקב חדירת תאי גידול (גרורה), דבר שמביא ליצירת שברים בעצמות וכאב. התרופה מאטה את הנזק שנגרם על-ידי התאים הסרטניים, מפחיתה את הכאב וכן את הסיכון לשברים בעצמות הנגועות. שתי התרופות העיקריות לשימוש בחולי סרטן הן Aredia ו-Zomera. תרופות אלה ניתנות דרך הוריד.
הטיפול בדלדול עצם באמצעות ביספוספונטים החל בשנת 1995, עם שיווק התרופה אלנדרונט (שם מסחרי עיקרי בישראל: פוסלן). מאז יצאו מספר תרופות לשוק לצורך זה, רובן במתן פומי (כדור), וחלקן בעירוי לוריד. בישראל נפוצות התרופות הבאות: Actonel, Fosalan/Maxibone ו-Aclasta (בעירוי לוריד). Bonefos, תרופה נוספת מאותה משפחה, אינה גורמת לנמק לסתות עקב מבנה כימי שונה מעט.
איך נוצר נמק בלסתות?
הביספוספונטים פוגעים ביכולת הריפוי הטבעית של העצם (פעולת שחלוף העצם). נמק הלסתות קורה בדרך כלל עקב טראומה לעצמות הלסת, לרוב לאחר פעולה כירורגית שמתבצעת בחלל הפה. במקרים נדירים, נמק לסתות יכול להופיע גם באופן ספונטני.
כיצד הנמק בא לידי ביטוי?
התסמינים של הופעת נמק לסתות כוללים כאב, נפיחות, אודם וריח רע מהפה.
הממצאים הקליניים כוללים בראש ובראשונה עצם חשופה לחלל הפה, הפרשה מוגלתית לחלל הפה או לעור ואף שבר של הלסת.
מה לעשות אם אני עומד/ת להתחיל טיפול בביספוספונטים עקב מחלת הסרטן?
היום קיימת מודעות גבוהה בקרב הרופאים האונקולוגים בקשר לבעייתיות שבנטילת ביספוספונטים, ולפיכך הם מפנים מיוזמתם את המטופל אל רופא השיניים לבדיקת חלל הפה.
בין אם הופנית מהרופא האונקולוג ובין אם לאו, יש צורך בבדיקת שיניים מסודרת על ידי רופא שיניים / מומחה לרפואת הפה. מדובר בבדיקה של חלל הפה והשיניים בליווי צילומי רנטגן.
טרם הטיפול בביספוספונטים מומלץ לעקור שיניים שמהוות פוטנציאל להתפתחות זיהום בחלל הפה ואינן ברות טיפול שמרני, שיניים אבודות ושיניים הנגועות במחלת חניכיים מתקדמת.
מה לעשות אם אני כבר מקבל/ת ביספוספונטים עקב מחלת הסרטן?
יש צורך במעקב צמוד על-ידי רופא השיניים המטפל ושיננית. יש להקפיד על היגיינה אוראלית טובה.
בקרב מטופלים בביספוספונטים לגרורות סרטניות ,קיים סיכון מוגבר להתפתחות נמק לסתות, בשל כך משתדלים להימנע ככל הניתן מהתערבות כירורגית.
במקרה בו יש צורך בהתערבות כירורגית בחלל הפה יש לפנות למומחה לכירורגית פה ולסתות.
מה לעשות אם אני נוטלת ביספוספונטים לדלדול עצם?
קיים סיכון להתפתחות נמק לסתות גם בקרב הנוטלים ביספוספונטים לדלדול עצם, אם כי בשכיחות נמוכה בהרבה בהשוואה למטופלים בביספוספונטים עקב מחלת סרטן.
גם כאן, קיים צורך במעקב צמוד של רופא השיניים המטפל ושיננית. הקפדה על היגיינה אוראלית טובה הינה הכרחית.
במקרה בו עולה צורך בהתערבות כירורגית בחלל הפה יש לפנות למומחה לכירורגית פה ולסתות.
מה עושים אם כבר קיים נמק של עצם הלסת?
במקרה של חשש להתפתחות נמק של עצם הלסת, על פי הסימנים הקליניים שתוארו בתחילה, יש להגיע לבדיקה אצל מומחה לכירורגית פה ולסתות בהקדם האפשרי.
הטיפול בנמק הלסת נגזר מדרגת חומרתו. בשלבים הראשוניים הטיפול יכול לכלול שטיפות מחטאות, ואף טיפול אנטיביוטי, כאשר קיים צורך בכך. בשלבים מתקדמים יותר, הטיפול הינו כירורגי, וכולל הוצאת עצם נמקית רופפת או כריתה של האזור הנמקי בלסת. כל מקרה נבחן לגופו, והטיפול הנדרש מותאם גם למצבו הכללי של החולה.