כללי הזהב להחייאת תינוקות ופעוטות

ראיון עם ד"ר טלי קפואה, רופאה בכירה במלר"ד ילדים דנה-דואק והמנהלת הרפואית של מרכז הסימולציה להכשרות צוותים רפואיים (מ.ט.ס) בבית החולים איכילוב

"כרופאה, אבל גם כאמא, אני מבינה כמה מלחיצה המחשבה להיקלע לאירוע בו הילד או הילדה שלכם בסכנה, אבל בדיוק בגלל זה אני חושבת שכדאי להורים להיות מוכנים לכל תרחיש. הידע והתרגול של מצבי החייאה נותן ביטחון רב, שאם חלילה נהיה במצב קיצון נדע מה לעשות.

גדלתי בקנדה וכבר כילדה, בזכות הארגון הלאומי Royal Life Saving Society, למדתי איך לנהוג במקרים של סכנה. בקנדה הצלת חיים היא חלק מההכשרה של כל ילד או ילדה עד גיל 18 וכשהם הורים הם כבר מתורגלים לכללי התנהגות במצבי קיצון מתוך שינה.
לדעתי כל הורה צריך להכיר את הכללים של התנהגות בעת סכנה וללמד גם את הילדים שלו. בקנדה לימדו אותנו אפילו מה להגיד למוקד בזמן לחץ – זה יכול מאוד להועיל. אם תרגלתם את זה פעם אחת, בזמן הקריטי הפעולה תחזור אלכם".

הנה כמה עקרונות שכל הורה לתינוק או פעוט חייב.ת להכיר:

• הטיפול הכי טוב למצב קיצון הוא למנוע אותו מראש. "יש היום הרבה מידע באינטרנט שניתן ללמוד ממנו מהן נקודות התורפה והסכנות שאורבות לתינוק או לפעוט, בכל גיל.
  בכל שלב של ההתפתחות יש סכנות שצריך להימנע מהן גם בבית וגם בחוץ. עם זאת, תמיד יכול לקרות משהו ולכן אנחנו רוצים להיות הכי מוכנים שאפשר".
• קורס החייאת תינוקות? לא רק להורים. "קורס בהחייאת תינוקות חשוב לכל מי שאמור להיות איתם – סבא וסבתא, הורים, גננות וגם שמרטפים. זה מציל חיים ונותן רוגע".
  
  
•  במקרה של חנק. "במקרה הזה צריך לבדוק האם הילד נושם, האם הוא מגיב, מה צבע הפנים שלו, האם הוא ער או מחוסר הכרה. אם הילד לא מגיב – צריך להזמין דחוף עזרה ראשונה".
  
  
• רגע לפני. "לילדים יש יכולת הישרדותית טובה. אם ילד נחנק הגוף שלו ינסה להוציא את הגוף הזר והוא ישתעל או יבלע אותו. אז אם ילד נחנק מנקניקיה ושומעים אותו בוכה או משתעל – לא ניגע בו – נשאר לידו וניתן לגוף שלו לנסות לפלוט את זה, כמו במבוגרים. אם רואים את הגוף הזר אפשר לנסות להוציא אותו, אבל אנחנו לא ממליצים להכניס את היד עמוק לתוך הפה של הילד כי זה יכול לדחוף את הגוף הזר יותר עמוק".
  
  
• לחיצה ברום הבטן. "אם הילד לא משמיע קול – כנראה שהוא בחסימה מלאה של הקנה, במקרה הזה נצטרך לעזור לו. על פי עקרונות עזרה ראשונה יש לבצע 4-6 לחיצות ברום הבטן (היימליך) בילדים מעל גיל שנה או 4-6 לחיצות במרכז בית החזה וטפיחות בין השכמות בתינוקות. אגב, עיסויי לב יכולים לעזור גם במצב של חנק".
  
  
• מצוקה נשימתית. "רוב מצבי הקיצון אצל ילדים קשורים לנשימה – אסטמה, סטרידור, שאיפת מים כתוצאה מטביעה או חנק".

• אלרגיה. "יש אלרגיות שגורמות רק לפריחה בגוף או לנזלת ועיטוש, אבל יש אלרגיות מסכנות חיים. השפתיים יכולות להתנפח, אפשר להקיא, דרכי הנשימה יכולים להיחסם ולחץ הדם יכול לרדת".
  
  "למרות שילדים שסובלים מאלרגיות מסכנות חיים נושאים איתם שני מזרקים, אני רואה ילדים עם הורים שמגיעים לבית חולים עם מזרק סגור כי פחדו להשתמש בו. במקרים האלה אני מבקשת מההורה לתת את האפיפן יחד איתי, כדי שיהיו מנוסים לפעם הבאה ולא יחששו. ההוראות כתובות בצורה ברורה על המזרק ולא נגרם נזק אם הזרקנו שלא לצורך. בכל מקרה חשוב לזכור: אחרי הזרקת האפיפן לא פתרנו את הבעיה אלא קנינו לעצמנו רבע שעה ובזמן הזה מתפנים הכי מהר שאפשר לבית חולים. אוכלוסייה שמדאיגה במקרה הזה היא המתבגרים ששוכחים את התיק שלהם ויוצאים בלי המזרק וצריך לשים לב לזה".
  
  
•  פרכוסים. "רופא שלימד אותי בעבר אמר לי שהוא עצמו לא זוכר שהיה לו פרכוס חום, אבל אמא שלו לא שוכחת את זה. זה בהחלט דבר מפחיד שעלול לקרות. אחוז אחד מהאוכלוסייה יסבול מפרכוס פעם אחת בחיים, וכדאי להיות מודעים לעניין ולהזעיק את מד"א במקרה של פרכוס".
  
  
• החייאה. "האירוע הכי מפחיד הוא שילד לא נושם ואין לו דופק. זאת סיטואציה בהחלט מלחיצה שאף אחד לא באמת מוכן אליה. עד שהעזרה מגיעה, אפשר לנסות לעשות עיסויי לב. מוקדי העזרה הראשונה ידעו לשאול את השאלות הנכונות ולהנחות אתכם בטיפול במקום".
  
  
• עוד על החייאה. "מאוד חשוב לתרגל החייאה על בובה, כדי ללמוד את הטכניקה הנכונה בסביבה לא מלחיצה. ילמדו אתכם איפה עושים את העיסויים, באיזה עומק ובאיזה קצב. טיפ קטן ממני: אנחנו רוצים לדמות דפיקות לב ולכן נרצה לתת בין 100 ל-120 עיסויי לב בדקה. יש הרבה פלייליסטים שהם בקצב של פעימות הלב. הכי מפורסם הוא stayin' alive של הבי ג'יז, אבל יש עוד הרבה כמו "נערה שובי אלי" של מרגול או "פנתרה" של נועה קירל. למה זה טוב? בעיקר כדי לתרגל ולהבין את הקצב הנדרש".