ירידה בשמיעה

איך זה עובד?

• גלי הקול נאספים על ידי האפרכסת לתוך תעלת השמע ומרטיטים את עור התוף. 
• תנודות עור התוף מרטיטות את שלוש עצמות השמע, רטיטות עצמות השמע גורמות לנוזל שבשבלול לנוע. 
• תנועת הנוזל גורמת לשערות, שעל תאי השערה שבשבלול להתכופף.  כיפוף השערות גורם לגירוי חשמלי של עצב השמע.
• עצב השמע  שולח את האוֹתות החשמליים לאזור השמע בקליפת המוח.  המוח מפענח את המידע שהתקבל לצלילים ולקולות אותם אנו שומעים.

תהליך זה אינו בלתי פגיע, וירידה באיכות השמיעה הינה תופעה נפוצה. 

אנו "נולדים" עם מנגנון השמיעה אשר פעיל כבר בשלב העוברות ובאמצעותו אנו קולטים בראשית חיינו את צלילי השפה. אך עם הגיל חלה ירידה בשמיעה. למה זה קורה?
לירידה בשמיעה שתי צורות ביטוי:

1. ירידה הולכתית בשמיעה המתרחשת באוזן החיצונית ויכולה להיגרם כתוצאה מנקב בעור התוף, דלקת אוזן תיכונה על סוגיה השונים, חבלה ישירה לאוזן, פגיעות הדף וכד'. ליקויים אלו בד"כ ניתנים לטיפול רפואי.
2. ירידה תחושתית-עצבית בשמיעה המתרחשת באוזן הפנימית ופוגעת בהעברת המסר הנקלט לפיענוח ע"י המוח. הגורם לירידה מסוג זה יכולים להיות מומים מולדים וגנטים, מחלות שונות, חשיפה לרעש, ויש משמעות גם לגיל מתקדם. ליקויים אלו נחשבים כנזקים בלתי הפיכים הדורשים שיקום באמצעות עזרים.

מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשמור על השמיעה?

אנו לוקחים את היכולת לשמוע כמובנת מאליה אך השמיעה היא נכס חשוב שעלול להיפגע בכל שלב בחיים. גורמים רבים היכולים לפגוע בשמיעה אינם בשליטתנו אך על אחד מהגורמים יש לנו שליטה: החשיפה לרעש בעוצמות גבוהות.
מקורות הרעש יכולים להיות מוזיקה בעצמה גבוהה, רעש תעסוקתי במקום העבודה, רעשי פיצוצים וירי.
איך נישמר מהרעש ונשמור על השמיעה?
הימנעות והתרחקות ממקומות רועשים, הנמכת עוצמת שמע, שימוש באטמים או אוזניות להגנה, ובמקרה של חשיפה שבשיגרה לרעש מומלץ לערוך בדיקות שמיעה תקופתיות ומעקב רפואי של אף אוזן גרון.

איך מבחינים ומאבחנים ירידה בשמיעה?

דווקא בגלל שמדובר באחד מהחושים הבסיסיים ומנגנון טבעי, לא במהירות נבחין בירידה בשמיעה.  חשוב להיות ערים למספר סימנים היכולים להצביע ולעורר חשד לפגיעה בשמיעה:

• קושי בשמיעת צלילים חלשים
• צורך לבקש מהדובר לחזור על דבריו
• שגיאות בהבנת הנאמר, בעיקר בתנאי האזנה מאתגרים (רעש, תאורה חלשה)
• קושי בהשתלבות בשיחה קבוצתית
• צורך לראות את פני הדובר בזמן שיחה
• צפצופים באוזניים 
• קשיים בהבנת שיחות טלפון

במקרה של חשד לפגיעה בשמיעה, יש לפנות לגורם לרופא אף אוזן גרון, במרבית המקרים הרופא יפנה לבדיקת שמיעה במכון שמיעה. בדיקת שמיעה מקיפה היא לרוב הצעד הראשון בתהליך האבחון של השמיעה. על פי הצורך - הרופא יבקש בדיקות נוספות הקשורות לתפקודי שמיעה. על פי תוצאות הבירור, יוחלט על דרכי הטיפול: תרופתי, ניתוחי, שיקום שמיעה.

איך ניתן לטפל בירידה בשמיעה?

חשוב לדעת, כי ירידה בשמיעה שאינה מטופלת משפיעה לרעה על מגוון תחומי חיים: היא עלולה לגרום לירידה באיכות החיים ואף לירידה קוגניטיבית. יש משמעות לאבחון מוקדם ומוקדם המאפשר טיפול, שיקום ומניעת הידרדרות.
בשיקום השמיעה קיימים שני מסלולים:

1. המסלול הראשון הוא שיקום באמצעות מכשירי שמיעה המגבירים את צלילי הסביבה, והתאמתו נעשית בתהליך רב שלבי של קלינאי תקשורת. דרך זו נועדה לירידה קלה עד חמורה בשמיעה. 
2. במקרים של ירידה חמורה עד עמוקה קיימת אפשרות כירורגית של שתל שבלול, שהינו אחד הפיתוחים החשובים ביותר לשיקום השמיעה. שתל השבלול מתאים לאוכלוסייה עם ירידה דו-צדדית חמורה או עמוקה בשמיעה (מעל 70 דציבל), אשר אינה מפיקה תועלת ממכשירי השמיעה הרגילים.

לסיכום

- אפשר למנוע חלק מהפגיעות בשמיעה
- כשחושדים בירידה בשמיעה יש מה לעשות וכדאי לעשות
- אל תתנו לירידה בשמיעה להפריע ליכולת ההנאה מהחיים

היחידה לשמיעה ודיבור במרכז הרפואי ת"א (איכילוב) מבצעת אבחון ומטפלת במגוון תופעות, החל מבעיות ולקויות שמיעה, שפה ודיבור, בליעה, וכלה בתופעות הקשורות בשיווי משקל, בכל הגילאים.
ליצירת קשר, טל. 03-6973433.