בוהן קלובה
הבוהן הקלובה מתארת מצב של עיוות באצבעות כף הרגל, כשהבוהן מורמת ומוסטת לעבר שאר האצבעות. התופעה הזו פוקדת כ-2-4 אחוזים מאוכלוסיית העולם המערבי. אחד הגורמים לבוהן הקלובה הוא נעילת נעלי עקב, לפיכך, מרבית הסובלות מהתופעה הן נשים בוהן קלובה ('הלוקס ולגוס' בעגה הרפואי) מתארת מצב של עיוות הבוהן בכף הרגל. העיוות בא לידי ביטוי בסטייה של הבוהן לעבר שאר ארבע האצבעות בכף הרגל. עיוות כזה מופיע אצל כ- 2 עד 4 אחוזים מאוכלוסיית העולם המערבי, רובן נשים. הבוהן הקלובה עולה ומטפסת על האצבעות האחרות וגורמת לעצם לבלוט ולהתחכך בנעל. בשל כך, חש מי שסובל מבוהן קלובה, כאבים וחוסר נוחות, לעיתים נגרמות במקום גם דלקות חוזרות ונשנות.
מדוע נוצרת הבוהן הקלובה?
בין הגורמים הנפוצים לבוהן קלובה, נזכיר:
נטייה גנטית.
בעיות נוירולוגיות.
מבנה אנטומי של הרגל.
וכמובן... נעילת נעלי עקב.
כיצד נמנעים?
- מומלץ לנעול נעליים שטוחות ככל האפשר, לא יותר מ-3 סנטימטרים גובהם.
- אם בכל זאת, בוחרים לצעוד על עקבים, מומלץ שיהיו רחבים ולא עקבי סיכה.
- מומלץ לנעול נעליים רחבות, כדי לא לאנוס את האצבעות להידחס לתוך נעל צפופה.
כיצד מטפלים?
הטיפול בבוהן הקלובה בשלביה הראשונים הוא טיפול שמרני אצל אורטופד. במסגרת הטיפול השמרני ניתן להשתמש בהתקנים מיוחדים בתוך הנעל כדי ליישר את הבוהן וכן לעשות שימוש במדרסים.
כשמוצו הטיפולים השמרניים, ניתן לבצע התערבות כירורגית לניסור העצם הבולטת וליישור הבוהן לצד שאר אצבעות הרגליים. בשנה מתבצעים כחצי מליון ניתוחים לתיקון העיוות בבוהן, במיוחד אצל נשים.