בלוטה מסביב לשעון
ראיון עם ד"ר אלנה יצחקוב, מנהלת מרפאות אנדוקריניות, איכילוב
"לאחרונה אני יורדת במשקל ללא שינוי בתזונה, מתקשה להירדם, מזיעה ביותר, סובלת מדופק מהיר, פעילות מעיים מוגברת ואי סבילות לחום, תשושה ועצבנית יותר מהרגיל", זהו משפט שאפשר לשמוע לא אחת ממי שסובלות וסובלים מפעילות יתר של בלוטת התריס. הורמוני בלוטת התריס משפעים על חילוף החומרים, תפקוד תקין של הלב, המוח, מערכת העיכול, השלד ואיברים אחרים. אבל מה עושים כשהבלוטה מותקפת על ידי נוגדנים שהגוף מייצר בעצמו?
פעילות יתר של בלוטת התריס על רקע מחלת גרייבס שייכת לקבוצת המחלות האוטואימונית, מחלות בהן המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את עצמה ויוצרת נוגדנים כנגד איבר מסוים בגוף. במקרה של מחלת גרייבס - האיבר הוא בלוטת התריס. הנוגדנים שמיוצרים במצב זה מכוונים כנגד הקולטן להורמון ממריץ בלוטת התריס (TSH). כתוצאה מכך הבלוטה מייצרת ומשחררת ביתר הורמוני בלוטת התריס לזרם הדם. מחלת גרייבס היא הסיבה השכיחה ביותר לפעילות יתר של בלוטת התריס.
לא כל פעילות יתר של בלוטת התריס היא מחלת גרייבס?
"לא, אבל זאת הסיבה השכיחה ביותר. מלבד מחלת גרייבס פעילות יתר של הבלוטה יכולה לנבוע מפעילות יתר של קשרים בבלוטה, גידולים, דלקת ווירלית וגם דלקת בבלוטת התריס לאחר לידה".
מה מחפשים בבדיקות המעבדה?
"נבדוק את רמות ההורמון TSH - הורמון שמבקר ומגרה את הפרשות ההורמונים מבלוטת התריס, נבדוק גם את ההורמונים FREE T4 ו-FREE T3 וכן נוגדנים ל-TSH הנקראים TSI".
מה נראה בתוצאות בדיקות הדם?
"ערכים נמוכים מאוד של TSH במקביל לערכי 4FREE T ו-3FREE T גבוהים, וכן נוגדנים גבוהים של TSI".
איך מוודאים שמדובר במחלת גרייבס?
"בנוסף לבדיקות הדם, ניתן לבצע בדיקת אולטרסאונד לבלוטה. במקרה של גרייבס נראה בלוטה מוגדלת עם זרימת דם מוגברת. אפשרות נוספת היא לבצע בדיקת מיפוי של בלוטת התריס באמצעות חומר רדיואקטיבי. במקרה של פעילות יתר של בלוטת התריס על רקע מחלת גרייבס נראה קליטה מוגברת ודיפוזית של החומר ברקמת בלוטת התריס".
המטופלים ירגישו משהו שונה בבלוטה?
"לעיתים קרובות תורגש נפיחות בבלוטת התריס".
איך מתבטאת המחלה?
"יש כמה תסמינים למחלה ומכיוון שהם מאוד שכיחים הם יכולים להטעות את הרופאים. התסמינים השכיחים כוללים עייפות וחולשה כללית, עצבנות, אי-סבילות לחום, הזעת יתר, דופק מהיר, שינויים במצב הרוח, ירידה במשקל, רעד בידיים, פעילות מעיים מוגברת, הפרעות בשינה, חולשת שרירים והפרעות במחזור החודשי. לעיתים יכול להופיע בלט עיניים ולעיתים נדירות יותר פגיעה עורית בצורת אדמומיות ונפיחות העור בשוקיים".
איך הרופאים יכולים לטעות?
"אם יש תלונה על דופק מהיר, למשל, רופא המשפחה יכול להפנות לקרדיולוג בגלל חשד לבעיה בקצב הלב. היו לי לא מעט מטופלים שהגיעו אלי אחרי בירורים קרדיאליים ארוכים ובסוף התברר שמדובר בפעילות יתר של בלוטת התריס על רקע מחלת גרייבס. מכיוון שמדובר במחלה שרוב החולות בה הן נשים, כשגבר מגיע לרופא עם תלונה על דופק מהיר הוא כמעט אוטומטית ישלח לבירור קרדיאלי קודם כל".
האם בבדיקות הדם הכלליות בקופת חולים בודקים TSH?
"לא. אם אין בקשה ספציפית זה לא ייבדק".
רוב המטופלות הן נשים?
"כן, המחלה שכיחה יותר בקרב נשים אך יכולה לפגוע גם בגברים. הטריגרים להתפתחות המחלה הינם תורשה, מצבי סטרס ומחלות וירליות. חשוב לציין כי באותה משפחה יכולים להיות מקרים של מחלת גרייבס וגם מקרים של תירואידיטיס ע"ש השימוטו – גם מחלה אוטואימיונית שמתאפיינת על ידי התפתחות תת-פעילות של בלוטת התריס".
מה הגיל הממוצע לחלות במחלה?
"לרוב המחלה מופיעה אחרי גיל 20, אך עלולה להופיע בכל גיל".
גרייבס היא מחלה קשה יותר מתת-פעילות של בלוטת התריס?
"כן, בחולים עם תת-פעילות של בלוטת התריס ניתן טיפול תרופתי ב-ELTROXIN (EUTHYROX או SYNTHROID). מדובר בטיפול בטוח, ללא תופעות לוואי במינונים פיזיולוגים, אך עדיין ישנה חשיבות רבה במעקב רפואי תקופתי".
מהו הטיפול בגרייבס?
"בדרך כלל מתחילים בטיפול תרופתי על ידי אחת משתי התרופות מקבוצת התיאונאמידים (THIONAMIDES) PROPYLTHIOURACIL (PTU) או MERCAPTIZOL שמעכבות את ייצור הורמוני בלוטת התריס. חשוב לציין תופעות לוואי של התרופות שכוללות תגובות אלרגיות, כאבי פרקים, הפרעות בתפקודי כבד וירידה בכדוריות דם לבנות".
אם מופיעות תופעות לוואי?
"לפני תחילת טיפול תרופתי חשוב מאוד לתת הסבר לגבי תופעות לוואי אפשריות אשר כולן הפיכות וחולפות לאחר הפסקת התרופה. על מנת לגלות הפרעות בתפקודי כבד או ירידה בכדוריות הדם הלבנות מומלץ לבצע בדיקת דם כולל: ספירת דם, תפקודי כבד, תפקודי בלוטת התריס בתדירות של פעם בשבועיים ובהמשך בהעדר תופעות לוואי ניתן לרווח בין הבדיקות.
במקרה של הופעת כאבי גרון או חום מעל 38 חובה להפסיק נטילת התרופה ולבצע בדחיפות ספירת דם על מנת לשלול ירידה בכדוריות הדם הלבנות.
במקרה שלהפרעות בתפקודי כבד או ירידה בכדוריות הדם הלבנות מפסיקים את הטיפול התרופתי וממליצים על טיפול ביוד רדיואקטיבי או ניתוח כריתת בלוטת התריס".
מה קורה לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי או ניתוח כריתת בלוטת התריס?
"במקרים האלה בגלל התפתחות תת-פעילות בלוטת התריס המטופלים יזדקקו לטיפול תחליפי באלטרוקסין לכל החיים".
באיזו תדירות צריך לבצע בדיקת דם לתפקודי בלוטת התריס?
"לאחר תחילת טיפול באלטרוקסין ובכל שינוי במינון התרופה יש לבצע תפקודי בלוטת התריס בתדירות של פעם בחודשיים. בהגעה לאיזון תפקודי בלוטת התריס ניתן לרווח בין הבדיקות עד לפעם ב-3-4 חודשים ובהמשך עד פעם בחצי שנה".
האם ניתן להבריא ממחלת גרייבס תחת טיפול תרופתי בלבד?
"כן. יותר משליש מהמטופלים יגיבו היטב לטיפול תרופתי ללא תופעות לוואי ובהמשך בהתאם לתפקודי בלוטת התריס ניתן להוריד את מינון התרופה עד להפסקתה המוחלטת עד שנתיים לאחר תחילת הטיפול. בחלק מהמטופלים יש צורך בהמשך טיפול תרופתי במינון נמוך יותר גם לתקופות ארוכות יותר".
אז בשנת 2024, שהיתה קשה לכל הדעות, הגיעו יותר מטופלים?
"כן, השנה ראינו עלייה בפניות בשל מקרים חדשים ומקרים של הישנות מחלת גרייבס. לכן אני תמיד ממליצה לשפר הרגלי שינה ולשלב יוגה ומדיטציה, שעוזרים בהתמודדות במצבי לחץ וסטרס".
גברים מגיבים יותר קשה למחלה?
"האבחנה אצל גברים לפעמים מתעכבת, הישנות המחלה אחרי החלמה מופיעה בתדירות גבוהה יותר בגברים מאשר בנשים".
מה ניתן להמליץ למי שמתלוננים על עייפות לאחר ספורט, חולשה בגלל אכילת גלוטן ועוד?
"צריך לזכור שמטופלות.ים עם מחלות תירואיד אוטואימוניות כגון מחלת גרייבס והשימוטו או תירואידיטיס יכוליות.ים לסבול הן ממצבים אוטואימיונים נוספים כגון חוסר בויטמין B12 בגלל חוסר פקטור קסטל (Castle factor) או אי סבילות לגלוטן (מחלת צליאק). לצורך השלמת בירור רצוי לשלול מחלת צליאק, לשלול חוסר בוויטמין D, בוויטמין B12 וגם במגנזיום".