זהירות, פקקת
ראיון עם ד"ר איליה קירז'נר, מנהל בנק הדם ומרכז תחום הקרישה, המערך ההמטולוגי, בית החולים איכילוב
פקקת ורידים מתרחשת כאשר נוצר קריש דם בווריד שחוסם באופן חלקי או מלא זרימת דם בווריד. לרוב פקקת מתרחשת בוורידים העמוקים של הרגליים (Deep vein Thrombosis) חלק מהקריש דם יכול להגיע עם זרם הדם לריאות ולגרום לתסחיף ריאות.
מה הבעיה העיקרית עם קריש דם ברגל?
יש שני סיבוכים מרכזים לפקקת וורידית ברגל: המיידי הוא התפתחות של תסחיף ריאתי שיכול להיות גם מסכן חיים. ארוך טווח הוא התפתחות של שינויים כרוניים ברגל כמו נפיחות כיבים ודליות שלא מסכנים את המטופל אך משפיעים מאד על איכות חיים.
מתי עולה הסיכון לקרישי דם?
"אחרי ובמהלך ניתוחים, בעקבות אשפוזים רבים או שכיבה ממושכת או לאחר תאונה יכולים להיווצר קרישי דם. גם מחלה ממארת מגבירה סיכון לפקקת. בנוסף, יש אנשים שנולדו עם נטיה לקרישיות יתר תורשתית".
מה מרגיש מי שיש לו פקקת ברגל?
"התסמינים היא רגל שמתנפחת, כואבת, הופכת לרחבה יותר מהרגל השנייה ואדומה יותר".
איך מאבחנים פקקת?
"פקקת מאובחנת באמצעות בדיקות הדמיה שנקראת אולטרסאונד דופלר שמדגים את זרימת הדם בוורידים".
מה הטיפול?
"הטיפול הוא בנוגדי קרישה כדי למנוע היווצרות של קרישים נוספים, למנוע ממנו להגיע לריאות וגם לעזור לגוף להמיס את הקריש. משך הטיפול יכול להיות חד פעמי ולמשך חודשים בודדים – אם הקריש נגרם בעקבות ניתוח או אירוע חולף. לעומת זאת, אם יש פקקת ורידית ללא סיבה, בשפה מקצועית Unprovoked, הטיפול יהיה ממושך ולעתים לתמיד".
מהן התרופות?
מטפלים בפקקת בתרופות נוגדי קרישה. התרופות המובילות היום הם תרופות של נוגדי קרישה מהסוג החדש. עד לפני עשור התרופה המובילה הייתה קומדין שהייתה הרבה פחות נוחה. היום יש נוגדי קרישה חדשים שהרבה יותר פשוטים לנטילה והם לא מצריכים ניטור של בדיקות דם כמו בעבר ומשטר תזונה מיוחד כמו בעבר".
מה קורה אם לא מטפלים?
"המחלה יכולה להרוג, פשוט ככה. קריש שמשתחרר יכול להגיע לריאות וזה בהחלט מסוכן. לא כל תסחיף ריאתי יהרוג, אבל זה בהחלט יכול לקרות".
איך מטפלים בתסחיף ראיתי?
"בתסחיף שמגיע לריאה נותנים את אותו טיפול – תרופות נוגדות קרישה שימיסו את הקרישים וימנעו היווצרות של קרישים נוספים".
מתי יש אופציה לצנתור?
"בשנים האחרונות נכנסה גם אופציית צנתור שמתבצעת במקרים שהתסחיף גדול יחסית וניתן באמצעות הטכנולוגיה להמיס את הקריש".
איך ניתן למנוע קריש דם?
"חשוב לקחת טיפול מונע במצבים שמגבירים סיכון לפקקת מצבים שכבר הזכרנו: ניתוחים, חוסר ניידות ממושך, טראומה. טיפול מניעתי חשוב במיוחד לאנשים עם היסטוריה משפחתית של פקקת או נטייה תורשתית לקרישיות".
מהו הסיכון בהריון ואחריו?
"בתקופת ההיריון וגם בתקופה של כחודש וחצי אחרי הלידה, תקופת משכב הלידה, יש עלייה בסיכון לפקקת. נשים שהייתה להן פקקת בעבר לרוב יצטרכו לקבל טיפול מונע בהריון".
מה קורה בזמן טיסות?
"מגיעים אלינו לא פעם אנשים שנוצרה להם פקקת בעקבות טיסה. זה לא סיכון גבוה, אבל כדאי להיות מודעים אליו. המנגנון של הופעת הקרישים בטיסה לא קשור לגובה הטיסה או לכמות החמצן באוויר, אלא דווקא לצורת הישיבה. גילו את זה במלחמת העולם השנייה, כשהבריטים הסתתרו במנהרות הרכבת התחתית והרבה מהם פיתחו פקקת ברגליים כתוצאה מהישיבה הדחוקה. במהלך טיסה צריך להימנע מישיבה ממושכת ומכווצת, ולכן מומלץ כל כמה שעות לקום לשחרר רגליים ואז ניתן לחזור לישון. אנחנו ממליצים למי שיש להם גורמי סיכון לקרישה גם לשים גרביים אלסטיות על הרגליים שישפרו את זרימת הדם, ומי שבסיכון גבוה יותר – לפנות לרופא כדי לקבל תרופות שמומלץ ליטול כמה שעות לפני טיסה ארוכה".