למנוע את המפרצת – לפני שהיא פורצת

מותו הפתאומי של אריק אינשטיין, הביא לידיעת הציבור את הסכנה הקטלנית הטמונה במפרצת של אבי העורקים. מהי אותה תופעה, מה גורם לה, מה ניתן לעשות כשהיא מתרחשת וחשוב יותר – כיצד ניתן למנוע אותה?
נתחיל מהסוף. מותו של הזמר האגדי יכול היה כנראה להימנע. טרגי ככל שזה יישמע, בדיקת אולטרה-סאונד פשוטה היתה מגלה את ההתרחבות המסוכנת במקטע הספיציפי של אבי העורקים בעומק הבטן, שהביאה בסופו של דבר לקרע בכלי הדם ולדימום מאסיבי שגרם למותו. אילו ההתרחבות הזו היתה מתגלה כל עוד כלי הדם מחזיק מעמד – ניתן היה להחדיר תומכנים (סטנטים) לדפנות העורק כדי לחזק את יציבות כלי הדם ולמנוע את קריעתו. הבעיה היא שבשלב הזה החולה בדרך כלל לא חש בשום סימנים מקדימים: הוא אינו חש כאב מיוחד, ותפקוד הגוף נמשך כרגיל – עד לרגע בו הוא נקרע. המקרה של אינשטיין אינו יוצא דופן: מאות ישראלים מתים מדי שנה ממפרצת באורטה.

פרופ' יהודה וולף, מנהל המחלקה לניתוחי כלי דם במרכז הרפואי תל-אביב, שהוזעק באותו לילה לטפל באינשטיין, מסביר על היווצרות התופעה: "עורק הדם הראשי שמוביל דם מהלב אל חלקי הגוף האחרים נקרא אבי העורקים, או אאורטה. מקורו בחדר השמאלי של חלקי הלב, הוא עובר דרך בית-החזה, נכנס לבטן ומסתיים בפיצול לשתי הגפיים התחתונות. הקוטר התקין של אבי העורקים משתנה מאדם לאדם. אצל גבר ממוצע, אבי העורקים הבטני יהיה בקוטר של 2 ס"מ. אם במקטע מסוים של העורק ישנה התרחבות לקוטר של 3 ס"מ או יותר – מאובחנת מפרצת. התרחבות זו מתרחשת על רקע חולשה על דפנות העורק במקטע מסוים. המקטע השכיח ביותר להיווצרות מפרצת הוא באאורטה הבטני.

"ההתרחבות עצמה אינה פוגעת ישירות בתפקוד הגוף. ואולם, המצב הזה יוצר לחץ רב על דפנות העורק, החלשות מלכתחילה, וברגע שכלי הדם לא עומד בעומס ונקרע נוצר דימום פנימי מאסיבי. למעשה, ב-90% מהמקרים שמגיעים לבית-חולים לאחר קריעת המפרצת החולה נפטר בתוך זמן קצר. במקרים היחידים שבהם החולה שורד אין דמם חופשי, אלא כלי הדם הקרוע מוחזק על-ידי הרקמות שסביבו".

המחשבה על כך שסיכויי ההישרדות במצב של קרע באאורטה קלושים - מדאיגה. ואולם, החדשות הטובות, לדברי פרופ' וולף, הן שניתן לגלות מראש את המפרצת ולמנוע את קריעת העורק: "בדיקת אולטרה-סאונד פשוטה מאפשרת לזהות בקלות את המפרצת. זאת בדיקה מהירה ולא פולשנית שעשויה להציל חיים. איגוד רופאי המשפחה ממליץ על ביצוע אולטרה-סאונד בטן לגברים מעל גיל 65 עם היסטוריה של עישון. גם בדיקת אולטרה-סאונד או CT לאזור הבטן שנעשית מכל סיבה אחרת – לבירור תלונה רפואית כמו כאבי בטן למשל - יכולה לאפשר איתור מוקדם של המפרצת".

ולמה חשוב כל-כך לאתר מראש את המחלה? מה כבר ניתן לעשות לאחר שמתגלה המפרצת? פרופ' וולף מסביר: "ניתן לטפל בצורה אפקטיבית במפרצות באמצעות ניתוח להחדרת תומכנים (סטנט-גרָפט, באנגלית) לתוך העורק, לצורך תמיכה וחיזוק של הדפנות. מדובר בשתלי מתכת ששומרים על מבנה העורק, ומונעים את קריעתו. כאמור, הסכנה במפרצת היא לא בהתרחבות עצמה של העורק, אלא בסכנת קריעתו שמובילה לאובדן דם קטלני. בניגוד לסיכויי ההישרדות הנמוכים של אנשים שמגיעים למיון עם קרע באאורטה, אנשים שמגיעים בזמן ועוברים השתלת סטנטים יכולים לחיות שנים רבות וליהנות מאיכות חיים מלאה". 

למרות חשיבותה של בדיקת האולטרה-סאונד לאיתור מוקדם של המפרצת, מבוגרים רבים הנמצאים בקבוצת סיכון לא מביאים את עצמם להיבדק. הבעיה, לדברי פרופ' וולף, טמונה בהיעדר סימפטומים ברורים לתופעה: "עד לרגע שבו כלי הדם נקרע אין תסמינים ברורים – ואחרי שנוצר הקרע והאדם מובהל למיון – המצב כבר בדרך כלל מאוחר מדי".

פרופ' וולף מאפיין את הקבוצות באוכלוסיה הנמצאות בסיכון מוגבר לפתח מפרצת באאורטה:

• גברים בגילאי 60-70 המעשנים בהווה או עישנו בעבר
• גברים ונשים עם רקע משפחתי של מפרצות באאורטה

"מי שנמצא בקבוצת הסיכון צריך ללכת ולהיבדק. מדובר בבדיקת חד-פעמית, לא פולשנית, שעשויה להציל חיים", מסכם וולף.

אם למדנו משהו אחד ממותו הפתאומי של אינשטיין, זה שחשוב להתגבר על ההדחקה, הפחדים והעצלות – וללכת להיבדק בהקדם. רופא המשפחה יחליט אם להפנות אתכם לבדיקת אולטרה-סאונד בטן שעשויה להציל חיים. כמובן שהמקרה גם מדגיש בפנינו את חשיבות השמירה על אורח חיים בריא: עישון לאורך שנים גורם לא רק למחלות לב וסרטן, אלא גם פוגע בגמישותם ובחוזקם של כלי הדם, ומגביר באופן דרמטי את הסיכון להתפתחות מפרצת. והנה עוד סיבה להפסיק לעשן – עוד היום!